חג סוכות בראי הקבלה

sukot.jpgחג סוכות בפתח, וכמו כל חגי ישראל, גם הוא עשיר במנהגים. לאמתו של דבר, לאדם המתבונן מן הצד, רובם עשויים להיראות לא הגיוניים. מדוע קבעו חכמי ישראל דווקא את הסימנים האלה? מדוע לדוגמא, אנו מברכים על אתרוג ולא על עגבנייה? על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?

 המקובלים הם אנשים שפיתחו את החוש להרגיש את המציאות העליונה, את העולם הרוחני. הם הנהיגו עבורנו את מנהגי וחגי ישראל כסמלים, כסימנים לסדרת הגילויים וההרגשות שאותם הם חוו בנשמתם.

כלומר מנהגי חג סוכות, מנהגים כמו לשבת בסוכה או לברך על ארבעת המינים, מציינים חוויות רוחניות שמגלה האדם בנשמתו.

למעשה הקבלה מלמדת אותנו רק דבר אחד: כיצד לצאת מכבלי האגו ולהתחיל לאהוב. המקובלים מספרים שברגע שאדם עושה זאת, הוא משתחרר מהגבולות הצרים של עצמו ומתחיל לחיות בקיום נצחי. הוא מתחיל להרגיש את המציאות ללא תלות בחמשת החושים של הגוף.

מנהגי חג סוכות

נאמר על הסוכה כי "צלתה מרובה מחמתה", כלומר בסוכה צריך להיות יותר צל מאשר אור. אמרה זו מסמלת את ההרגשה הפנימית שבה האדם מסתיר את האגו שלו ורוצה לצאת ממנו לקראת תכונת האהבה.

שמחת בית השואבה מסמלת את התיקונים שעובר האדם שמרגיש את העולם הרוחני. המים על פי הקבלה מסמלים את תכונת הבורא- תכונת הנתינה. טקס ניסוך המים ושמחת בית השואבה מסמלים את התיקון שעובר האדם בנשמתו ורוכש את תכונת הנתינה והאהבה.

חשוב לציין כי קיום מנהגי חג סוכות, אכן משמר את מסורת ישראל, אולם אין בו "כוח רוחני" או יכולת לשנות את האהבה העצמית שטבועה בנו ולהפכה לאהבת הזולת. מנהגי חג הסוכות מסמלים כל אחד בדרכם את האופן שבו האדם לומד איך להתעלות מעל לאגואיזם, ולרכוש את תכונת הנתינה לזולת.

לא ניתן להוסיף תגובות.

AddThis Social Bookmark Button
https://google.com/