רשימות משיעור הקבלה היומי – 7.9.2010

img_1321.jpgחלק א': כתבי רב"ש כרך א', מאמר "ענין יניקה, ועיבור"

  • אם אין התנגדות מצד הגוף, לא נקרא שהאדם נמצא בעבודת ה', אלא הוא עובד עבור גופו.
  • לא יכול להיות שהאדם עובד עבור הזולת, והגוף נותן לו לעשות זאת.
  • גדלות הבורא – לעומת כל יתר ההבחנות שאני מבחין בי, סביבי ולפניי, גדלות הבורא זה הדבר החשוב, הגדול, הראשון, ולכן אני יכול לעבוד בשבילו, כלומר להשפיע.
  • מכיוון שאני לא מרגיש את הבורא, אני עובד כלפי הקבוצה. אני מגלה שהשפעה היא דבר חשוב אך אין לי כוח, וזה מביא אותי לקשר עם האור המחזיר למוטב, ועל-ידו אני משתנה ויכול להיות המשפיע ולהשפיע לבורא.
  • "דלתות" – מעצורים המחזיקים את ה"עובר" ב"רחם", בעליון, עד שיגדל, בתנאי שהעובר שומר על עצמו להיות עובר ולא "נפל", ואז הוא מקבל כוחות מהעליון להיות בו.
  • "למעלה מהדעת" זה ממש למעלה מהאגו – בסתירה גמורה לרגש ולשכל שלי, בצורה כזו שאני לא מסוגל לקבל את זה.
  • עלי להתמלא מזה שאני צריך להשפיע, ממה שאני נותן, ולא ממה שיהיה לי בכלים שלי.
  • לא צריכים לפחד מהירידות, אלא לחכות להן בהכנה.
  • אם אני אוגר בקבוצה ערבות, אין לי בעיה שיתגלו כל הירידות, ואני בטוח שאשתמש בהן בצורה הנכונה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': "זוהר לעם", פרשת "ויחי", אות ר"י, שיעור 14

  • "למעלה ולמטה" – בינה – עליון, מלכות – תחתון, וביניהן מתקיים כל העסק באצילות.
  • חכמת הקבלה לא מדברת במאום על העולם הזה, על האדם בעולם הזה או על פעולות שאנו עושים בעולם הזה, אלא רק על הרצון ועל פעולות שאנו עושים בהתאמה לאור העליון.
  • הקשר בין מלכות ובינה, הוא שמלכות רוצה ללמוד מבינה את תכונותיה ולממש אותן על עצמה. זו כל העבודה שלנו.
  • עבור מלכות, זעיר אנפין הוא תבנית, כך שאם היא מצליחה להתחבר, היא יכולה להתחבר לבינה. בדומה, אם אני "מלביש" עלי את הקבוצה, אני דומה לבורא.
  • "מועדים" – תנאים חיצוניים המגיעים מהעליון לתחתון, ובהתאם להם התחתון צריך לעשות התאמה אליו.
  • כשאני פותח ספר בחכמת הקבלה, אני משתדל להיכנס לתוך הכותב, הוא מסביר לי היכן אני נמצא כרגע או על העולם שאליו הוא רוצה להוביל אותי, או על הקשר בין שני המצבים. כך או כך הוא לא מדבר במאומה על הקורה בעולם הזה.
  • כל הרצונות חוץ מהרצון להתחבר בקבוצה, הם רצונות העולם הזה.
  • הקבוצה היא הנשמה שלי, כלי רצון ששייך לי, ולכן אם אני מחבר את הרצון הזה לנקודה שבלב שלי, אני מגלה את כוח הרע שנמצא אצלי, כתוצאה מכך אני מזמין דרך הקבוצה את המאור המחזיר למוטב, ואז אני מתחבר אליהם ובאותו החיבור יש לי כבר מסך ואור חוזר – לבוש על הרצון.
  • כלום לא יעזור לך אם אתה משתוקק להבין את מה שכתוב. להבין באמת זה מלשון בינה, התקשרות, ולא הבנה בשכל העכשווי הגשמי שלי, אלא להשיג את זה, וכתוצאה מההשגה מגיע גילוי.
  • הבלבול שאני מרגיש הוא שאלה שאני צריך לפתור, ולהרגיש שאלה זה כבר חצי הדרך. לכן יוצא שכל המצבים שאני עובר ונמצא בהם בחושך, בלבול וחוסר אונים הם ממש הכרחיים ונחוצים לי כדי להגיע לאמת. אם תבטל אחד מהם, לעולם לא תגיע לשלמות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו' חלק ט"ו, דף א' תשי"ח, אות ס"ב

  • פרצוף עולם הנקודים מיוחד בזה שבו בינה התערבבה עם מלכות – כוח הבורא וכוח הנברא נמצאים יחד.
  • חלק גלגלתא-עיניים מעולם הנקודים עבר לאצילות ונקרא שם זו"ן, וראש דנקודים עבר לאצילות ונקרא שם עיניים, אריך אנפין ואבא ואמא כולל ישסו"ת. למטה מישסו"ת נמצאים הכלים השבורים שאי אפשר לתקן – עולמות בריאה, יצירה ועשייה והנשמות השבורות.
  • אין מה לתקן למעלה מפרסא, מכיוון שגלגלתא-עיניים כבר מתוקנים. לכן אנו צריכים לדאוג רק לתיקון כלים דקבלה, דאח"פ – איך לצרף אותם לגלגלתא-עיניים.
  • "ראש השנה" – החלטה שאנו הולכים בכוח הבינה למעלה מכוח המלכות, שאנו הולכים בהשפעה – גלגלתא ועיניים, ולא בכוח הקבלה – אח"פ, בזה שאח"פ יעלו לגלגלתא-עיניים ויתכללו שם.
  • מלכות צריכה להרגיש השתוות עם הבורא, וזה התנאי לקבל מהבורא. לכן היא ממעטת את עצמה, וזעיר אנפין הופך להיות עבורה כהדגמה, שהיא באמת מסוגלת לקבל מבינה. לכן אם אנו מייצבים את עצמנו בצורה נכונה מול זעיר אנפין, בטוח שנהיה דומים לבינה, לאלוקים.
  • עד בריאת האדם, הכל הוא פעולה של ט' הראשונות. האדם הוא התכללות ט' ראשונות במלכות. ואמנם שהוא הפוך, דווקא על-ידי ה"מסננים", העולמות שיש לפניו, הוא רוצה לקבל את צורת המסננים בצורה הפוכה.
  • כמה שיש לפניי הסתרה, אני רוצה להפוך אותה כקרש קפיצה לגילוי. עד כמה שיש לפניי מכשול, אני רואה בו "עזר כנגדו", ואם אני עולה מעליו על כל פרטיו, אני נעשה דומה לעליון.
  • הן לאור והן לרצון לקבל אין צורה, והמכשולים בדרך נותנים לרצון לקבל הזדמנות להידמות לאור.
  • 8 הספירות בין הבורא לנברא, הן השפה המשותפת שיכולה להיות ביניהם, ולכן הן נקראות "השמות הקדושים".

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי רב"ש, כרך ב': מאמר "מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה"

  • "גוי" – מי שנמצא במלכות. "ישראל" – מי שנמצא בנטייה להשפעה. "צדיק" – מי שנכלל בתוך בינה.
  • לעלות לדרגת הבינה – שהראש שלי בבינה, ומלכות מבצעת הכל ללא שום רגש ודעת מעצמה, אלא את הכל בינה קובעת. הביטול צריך להיות עד כדי כך שהמלכות שמחה בכל הרצונות והמחשבות שמתגלים בה כאגואיסטיות, וזה עוזר לה להידבק עוד יותר בבינה.
  • הקשר, הדבקות בבינה, יכול להיות רק על-ידי הסיטרא אחרא – כוחות הנגד, שעל-ידם מלכות יכולה לאחוז בבינה.
  • מלכות מתחברת לבינה כתוצאה מהפכיותה אליה.
  • להיות "זנב לאריות" – התכללות מלכות בבינה. "אריות" – כוח החסד, ההתגברות. לאחר ההתכללות בבינה האדם יכול לרדת ולהיות "ראש לשועלים" – הוא נהיה ראש לשואלים שלו.
  • "למעלה מהדעת" – שאני אף פעם לא נמצא ברצון לקבל שלי כקובע, אלא הוא משמש עבורי כחומר לעבודה בלבד.
  • "זכרונו לברכה" – שעל-ידי מה שאני מקבל ממנו תהיה לי ברכה, בינה. "זכר צדיק לברכה" – שאני יכול להתקשר אליו וללמוד מדרגת הצדיק שלו. "זכר צדיק וקדוש לברכה" – לימוד מדרגת קבלה על-מנת להשפיע.
  • מלכות דאצילות – הקבוצה שרוצה להתחבר. זעיר אנפין – הצורה שאליה הקבוצה צריכה להידמות. בינה – המקור שממנו מושכים את הכוח להידמות לזעיר אנפין.
  • שום דבר בעולמנו לא נברא סתם, אלא הכל נברא עבור השגת המטרה. לכן על האדם לסדר את כל מציאותו הגשמית ההכרחית כעזר להתקדמות הרוחנית שלו, ולא לבטל אותה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80