רשימות משיעור הקבלה היומי – 14.12.2010

tree.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות כ"ז, שיעור 3

  • האדם צריך לדעת שמצד אחד עליו לתת יגיעה רבה, ומהצד השני הוא תלוי אך ורק בהשפעת הכוח עליו מלמעלה, ורק בעזרת נס מהשמיים ניתן לעבור מ"ארץ מצרים" ל"ארץ ישראל".
  • מצד אחד אנו צריכים לעשות את כל הפעולות, ואחריהן לא לברוח לייאוש, אלא ההיפך – להעביר את כל כוח הייאוש לזעקה, לדרישה של התיקון.
  • אנו נמצאים במצב שכל אחד קובע וכולם יחד; כל אחד מוסיף לרצון הכללי של הקבוצה, ובסך הכל מקבל משם את הרצון הנכון לתפילה, ואז חוזרת התפילה של כל אחד ומצטברת לתפילת רבים לחיבור.
  • בכל רגע האדם צריך לראות לפניו מיד את גילוי תכונת הבורא, תכונת ההשפעה בו, ולעמוד כנגד זה בדרישה בלתי פוסקת, ולהבין שאם זה נפסק לרגע, הוא בעצמו פגע בקשר שלו עם האלוקות. כאן צריכה להיות תפילת רבים שצריכה להיות קבועה.
  • אנו צריכים להבין שהכניסה לרוחניות דורשת מאמץ מאד גדול, אך בקבוצה הוא לא קשה כל-כך אלא תלוי בהסכמה.
  • אם האדם חושב שהוא יכול לפנות לבורא בצורה אגואיסטית, סימן שהוא לא פונה לבורא. לא יכולה להיות דרישה או בקשה פרטית.
  • כל אות היא מידה של ההשפעה העליונה על המלכות. במאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אנו לומדים מהן הצורות שמלכות צריכה לקבל על עצמה. שחיבור כל הנשמות צריך להיות בכל כ"ב האותיות והצורות שמופיעות בתורה.
  • האות ב' שבה בחר הבורא לברוא את העולם מייצגת סגולה, ברכה. דבר זה מראה לנו שהתיקון הוא לא לפי כמות השכל, הוותק או הרגש של האדם. זה לא לפי משהו שאנו יכולים להתחשב בו ולעשות חשבון – לא לפי זה אנו יכולים להגיע לתיקון. זה מה שמלמד בסופו של דבר מאמר האותיות – שלברכה אנו צריכים.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', "שאלות ותשובות", שיעור 11

  • לא יכולה להיות בזעיר אנפין יותר מקטנות, ו"ק, כי הוא לא קיים לשם עצמו אלא עבור הנוקבא. במידת דרישת הנוקבא ממנו, הוא עולה לאבא ואמא ומקבל גדלות.
  • נוקבא יכולה להגיע לזעיר אנפין כאשר החיסרון שלה בדיוק מותאם לחסרונות שזעיר אנפין יכול למלא אצל אמא. החיסרון חייב להיות להשלמת הזעיר אנפין, כך שאמא תוכל לספק לשניהם את עניית התפילה.
  • רצון הזעיר אנפין שקולט את רצון הנוקבא הוא כנציג של אבא ואמא ואריך אנפין יחד, לכן שיתוף מלכות בזעיר אנפין מראה עד כמה הכלים שלה כבר נכנסים לתיקון הכללי של כל המערכת.
  • מלכות היא מאגר החסרונות לנשמות שרוצות להתחבר ביניהן, כי רק בחיבור ביניהן הן יכולות להשפיע לבורא.
  • אם אתה רוצה להשפיע לבורא, אתה צריך להביא לו את חסרונך לחיבור, ואז הוא משפיע לחיבור בינינו.
  • ז"ת דבינה מיועד כולו לזו"ן, לסדר אותם להיות דומים לבורא. לכן בינה היא נציגת הבורא בקשר איתנו, ולכן ברגע שהבינה מתחילה לקבל מהתחתון חיסרון בצמצום ב', היא מקבלת את השם "אמא".
  • כל התיקון הוא סביב בינה, אמא, ואבא רק מחזק ועוזר לה בזה.
  • התחתון מתעורר על-ידי דדי בהמה דעתיק, כתר, וכל הטיפול בו לאחר מכן הוא על-ידי האורות המקיפים המגיעים מבינה.
  • אנחנו צריכים רק איחוד, שיתוף עם העליון.
  • הפעולה הראשונה בתיקון היא הפרדה בין כל הרצונות וההבחנות, ואז מבררים אותם כלפי תכונות ההשפעה – דורשים להבין מה יכול או לא יכול להתאים לתיקון, מהו טוב ומהו רע, ואז מתחילות להתברר כל התכונות מהשבירה, ומבינים באיזו תכונה ניתן לעבוד קודם ובאיזו לאחר מכן.
  • הכל מתברר בקבוצה; אין לאדם עוד איפה לבדוק את עצמו, עם אילו תכונות הוא יכול להיכנס ולא להיכנס לשיתוף.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות ע"ט, שיעור 38

  • אם אתה מסכים לא לעבוד עם הרצון לקבל, כ"מלכות שנגנזה ברדל"א", אתה יכול לגשת לתיקון.
  • הקליפות הן "עזר כנגדו" ולכן עבודתן מאד מבורכת. כשאנו שבורים, מה שמשפיע עלינו בפועל הן הקליפות.
  • אנו נמצאים במצב השבור והאור העליון לא יכול להשפיע עלינו. לכן אנו מקבלים את כל הפעולות לכיוון התיקון על-ידי הקליפות.
  • אני מגלה את העולם שנמצא סביבי במידת התיקון שלי – אני השבור מגלה עולם שבור, ואני המתוקן מגלה את העולם המתוקן.
  • ההבדל בין עולם הנקודים לעולם האצילות, הוא בידיעה מה קורה בפרסא.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה", שיעור 6

  • אמנם שרשב"י היה חייב לכתוב את הזוהר ממצבו, הוא ידע שהוא יהיה צריך להיגנז למשך 2000 שנות הגלות, עד שיגיע הדור המתאים לתיקון – דורנו זה, ורק אז יהיה ניתן לגלות את חכמת התיקון – חכמת הקבלה.
  • על-ידי תכונת השפעה שבי ארגיש עולם אין סוף; בנקודה שלי הכל נמצא חוץ מתכונת השפעה, ואני צריך לדרוש שהיא תהיה ואז זה יפתח – חסרה דרישה. חוץ מהשתוקקות או חיסרון, לא צריכים יותר כלום לאותו המצב הקיים שבו אנחנו נמצאים.
  • העבודה היא בכוונה – עד כמה שאני מכוון את עצמי נכון לאור, עד כמה שאני ארצה להיות בהשפעה. זו הבעיה. ובקבוצה מבררים את זה מהר.
  • כל כתבי הקודש מלבד ספר הזוהר לא היו אסורים בזמן הגלות. זאת מכיוון שספר הזוהר הוא הספר היחיד שבו יש אור עבורנו, ורק כלפי אדם שרוצה להגיע להשפעה האור הזה הופך לסם החיים, ואם האדם נמצא עדיין באגו, ויכול להשתמש בזה בעל-מנת לקבל, האור הזה הופך להיות לסם המוות עבורו.
  • לימוד חכמת הקבלה מתאים רק לאדם שהתעוררה בו שאלת הטעם בחיים, ולאדם שלא התעוררה בו השאלה הזו אסור לגשת לחכמת הקבלה.
  • סוד הזוהר הוא האור המחזיר למוטב, שאותו אתה יכול להשיג רק לאחר שאתה חודר את ה"מגן" של רבי אבא – לבוש מיוחד על הוראתו של רבי שמעון, שדרכו אתה חייב לחדור פנימה.
  • ההסתרה שבזוהר דווקא מקדמת אותך, כי היא מספקת לך מגע כלשהו עם האור, מביאה לך הזדמנות, מגישה לך מקום לעבודה. ואם תתגבר על ההסתרה, תגיע לרבי שמעון.
  • כל ההשתתפות שלך היא בזה שכדי להשתתף איתם, אתה חייב לסלק את האגו שלך ולהתחבר איתם ברצון שאין להם, רצון להשפיע. ואין לנו שום נטייה, שום אפשרות להתחבר, אז עושים תפילת רבים. זה הכל. מיום ליום זה מתברר יותר ויותר.
  • כל מקורות הקבלה נכתבו על-פי הזוהר, כי בלעדיו אף מקובל לא היה יכול לגלות את האלוקות. לכן אנו צריכים להודות לנשמה כרשב"י, אשר בלעדיו הכל היה סתום והיינו מבודדים מהמערכת העליונה.
  • לאחר שמסתיים השיעור אסור לנו לעבור ליחסים אחרים – אנו חייבים להישאר מחוברים כמו בזמן השיעור ממש.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80