רשימות משיעור הקבלה היומי – 15.9.2010 – יום כיפור

kipur.jpgכתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר"

  • בזה שהבורא ברא את הרצון לקבל, הוא נתן לנו הרגלים ותכונות שכולם ברצון לקבל, ובהדרגה הוא מקדם אותנו למצב שבו ישנה תכונה אחת במציאות – רצון להשפיע, תכונת ההשפעה.
  • כשנכיר את תכונת ההשפעה כאור, לעומת הרצון לקבל שאותו נכיר כחושך, נרגיש שאנו נמצאים בתענוגים מלרומם את תכונת ההשפעה על-פני הקבלה, מפני שבזה אנו עושים נחת רוח לבורא.
  • "ישראל" – מי שמתייגע בעבודה הזאת, שרוצה כל הזמן להיות בה, ומפחד שבאיזו צורה ייקחו לו אותה – שהוא לא יוכל להיות באמונה למעלה מהדעת, להתייגע בזה. לכן הוא צריך להסתיר את עצמו, לעשות לעצמו מקום עבודה, וכל הזמן לדאוג שיהיה בהסתרה ושיוכל להעדיף את ההשפעה על פני הקבלה בהסתרה כמה שיותר גדולה. ובזה הוא בהחלט עושה נחת רוח לבורא שלו וזוכה לדבקות.
  • אני לא רוצה שהבורא יתגלה, כי אם הוא יתגלה אני אפסיד הכל, כי תיעלם ממני נקודת האדם.
  • "אדם" – שאותו אני בונה בחושך, הבונה את עצמו בצורה עצמאית.
  • אם הבורא יגלה לאדם את השכר לפני סיום היגיעה, לא יהיה לאדם בזה שום רווח. בשלב הבא, הבורא מתגלה והאדם צריך להסתיר אותו, ובזה הוא בונה לעצמו את מקום העבודה.
  • הבורא מתגלה לאדם, לאחר שהוא הגיע להחלטה שתמיד צריך להיות בינו ובין הבורא מסך – או שהבורא יסתיר את עצמו מפני האדם, או שהאדם יסתיר את עצמו מפני הבורא.
  • כל הבדיקות שלי כלפי הבורא הן בתוך החברה – ביחס שלי לאחרים, כי את הבורא אני לא מזהה ואותם כן. כך אני יכול לכוון את עצמי למטרה שנמצאת מעבר לאופק.
  • אנו צריכים להבין ולרצות להיות במצבים שבהם אנו נמצאים למעלה מהדעת – שאנו לא מחפשים גילוי בצורה ישירה, כי זה מוחק את ה"אני" שלנו. בזה אנו הופכים מיד ללא קיימים, לפריטים במערכת, כי אם הבורא מתגלה, אין לנו צורך לעשות אפילו תנועה קטנה.
  • חומר הדלק לעשות זאת מגיע מהבורא דרך קבוצה; הקבוצה מקבלת חומר דלק מזה שאתה מחבר אותם יחד, ואז הצינור נפתח ומגיע לחומר הדלק, שלפי היגיעה שלך גם קושר אותך בפנים, וגם קושר אותך דרכם עם הבורא.
  • הקבוצה היא התבנית שעל-ידה אתה פותח את הכוח הפנימי שבתוכה, שזה הבורא.
  • אם אני עובד כלפי הקבוצה בצורה נכונה, לא יתכן שבזמן הירידה לא אקבל ממנה בחזרה את כל מה שהשקעתי בה, ופי כמה וכמה.
  • אתה מקבל דוגמה מהקבוצה, כשהקבוצה מתחילה להיות מסודרת כמערכת הרוחנית בעיניך.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': "זוהר לעם", פרשת "ויחי", אות רפ"ה, שיעור 18

  • הזוהר מדבר על הקשר בינינו, ומתאר את הקשר שבין הנשמות שלנו בלבד – איך בעלי הזוהר ראו את מגוון צורות הקשר בין הנשמות, ומי שמזדהה עם הצורה הזו, מגלה את הבורא.
  • בזמן הקריאה בזוהר, עלינו להשתוקק לעבור מהקלקול שאותו אנו מגלים עכשיו, למלכות המתוקנת – מהיכן שבעלי הזוהר מגלים לנו שהכל קיים בקשר בינינו.
  • בכל רגע שאנו עוסקים בזה ורוצים שהקשר הזה יתקיים, ישנה הארה שמבצעת בנו תיקונים קטנים.
  • אנו צריכים לגלות את הבורא שבנו ולא מחוץ לנו.
  • הרצון לקבל לא יכול להכיל יותר מהחיים הגופניים. את כל היתר אפשר לתפוס רק בכלי דהשפעה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו' חלק ט"ו, דף א' תשל"ז, אות צ'

  • בכל יום, נוקבא מתחילה כ"בתולה", לאחר מכן "קטנה", "גדולה", נכנסת לזיווג, וחוזר חלילה.
  • בכל דרגה ישנן 10 ספירות, שנמחקות בדרגה הבאה, שבה ישנן שוב 10 ספירות אך בהשגה יותר גדולה, וכך הלאה.
  • בכל מצב ישנו אותו הנושא – מלכות צריכה להתקשר עם זעיר אנפין, או במילים אחרות, אנחנו צריכים להתקשר עם הקבוצה.
  • נוקבא וזעיר אנפין חוזרים למצב ו"ק ונקודה בכל פעולה ופעולה. עלינו להפנים זאת ולשמוח בזה, שהתחלה חדשה היא תמיד מאפס.
  • לא כדאי למשוך שום דבר, עלינו להתפלל לשכוח; אתה לא צריך את החכמה, אלא רק כדי להתחיל מאפס, מדף חדש.
  • אני לא צריך להשפעה דבר, מלבד היחס הנקי שאותו הבאתי מהמצב הקודם.
  • "קיסטא דחיותא" – נקודה, שאין בה שום דבר מהמצב הקודם או מהמצב הבא. שאני רוצה לסלק את כל מה שיש לי, כדי להתחיל את מדרגת האמונה החדשה.
  • כל המבנה של המלכות יכול להיות רק כתוצאה מזה שהיא מקבלת תיקונים על כלים דקבלה שלה, ועובדת איתם.
  • "ויקח אחת מצלעותיו" – בזה שנוקבא יוצאת מזעיר אנפין כנקודה חדשה, מתחיל "בניין התורה" – בניין זעיר אנפין על-ידי המלכות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי רב"ש, קטעים נבחרים מתוך דרגות הסולם, כרך ג', שיעור מיוחד על יום כיפור

  • יום הכיפורים הוא מצב גבוה מאד, וכדי לגלות אותו אנו זקוקים לאור גדול שיאיר עלינו, כתוצאה מיגיעתנו.
  • "יום הדין" – רק אם אני נמצא בקבוצה ומשתוקק לחיבור בינינו, מאיר עלי המאור המחזיר למוטב ואני מגלה שאני נמצא בשנאה לכל אותן הנשמות המשתוקקות לבורא.
  • רק על-ידי גילוי כוח הדחייה ניתן להגיד שגיליתי את הרע, ורק עם הרע הזה אני יכול להגיע לבורא ולדרוש את התיקון. ואז יום הדין הופך ליום של שמחה.
  • הכלל שבוכה ביום כיפור דוחה מעצמו את התיקונים, מפני שהוא מתלונן על חוסר המילוי ברצון לקבל שלו.
  • עלינו להבין שהבורא עונה רק על הרצונות כלפי גמר התיקון ומטרת הבריאה.
  • אנו לא דנים את עצמנו בזה שרע לנו ואנו מבקשים מהבורא שיעשה לנו טוב, אלא – טוב שנתת לי את הרע, שמתוכו אני זקוק להתעלות לאהבת הזולת.
  • "תפילה" – שאני דן, מפליל את עצמי, על זה שאני לא יכול להשפיע.
  • "יום כיפור" – הפניה הראשונה האמיתית שלי לבורא, כי עם הבקשה הזו באמת יש לי מגע עימו, כי אני מבקש את כוח התיקון.
  • אנו יכולים לברר את כל הבירורים לנכון רק בקבוצה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80