רשימות משיעור הקבלה היומי – 1.9.2010

zolaam.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהו יום ולילה, בעבודה"

  • על-ידי חשיבות הבורא, יום ולילה, חושך ואור, ערב ובוקר – הופכים להיות ליום אחד.
  • אני מברר כל דבר דרך הקבוצה, כי אין מקום אחר שיכול לכוון אותי לבורא.
  • בתמורה להשקעתי בקבוצה אני מקבל ממנה את חשיבות הבורא, ההשפעה, וכך משתנים לי הערכים, ועלי לעבד ולהגדיל את זה עד למצב שנקרא "ערבות", כאחד – מידה שאם נגיע להרגשתה הקטנה ביותר, נעבור את המחסום.
  • מחוץ לקבוצה איני יכול לתת הגדרה נכונה לדבר, מכיוון שאני ללא כיוון. את הכיוון הנכון ניתן להשיג דווקא על-ידי הקבוצה ולא על-ידי הלימוד.
  • כמה שהאדם מבין יותר מהר, משכנע את עצמו, שההתקדמות שלו היא בקבוצה, שיש לו הדמיה, תבנית, מערכת במקום הבורא, שכלפיה הוא יכול לברר הכל, הוא מתקדם.
  • למעשה אין הבדל בין הבורא לקבוצה, ההבדל הוא רק כלפי האגו שלנו. רק פרמטר אחד נסתר – מקור התענוג כלפי האגו שלי, ולכן אני רואה קבוצה במקום בורא, וזו ההצלה – שאני יכול להסתכל עליהם ואני לא משוחד בתענוג שיוצא מהם. התענוג שיוצא מקבוצה נסתר ממני, ואז אני יכול לבנות דווקא איתם יחסים בהתאם לכמה שאני מסוגל, ללא לחץ ודיכוי.
  • ההסתרה היא לטובתנו, כי בזה אנו בונים את עצמנו – אני ניטראלי וכך אני בונה את עצמי בעצמי.
  • נראה לנו שזו קבוצה – אין קבוצה, זו הנשמה שלי, הכלי שלי שנראה לי כך כחיצון לי.
  • הערפול, ההסתרה, שאנו רואים קבוצה במקום בורא, נותן לנו מקום לעצמאות – לקבוע כלפי הבורא או הקבוצה, שהן היינו הך, יחס עצמאי.
  • כל הבעיות והצרות שקורות בעולם ושהעולם עובר מחוץ לקבוצה, הם בדרגות דומם, צומח וחי, ולא בדרגות שבהן האדם מגיע לאלוקות.
  • נפילה של כל הקבוצה היא דבר מצוין – זו הזדמנות שנתנו לנו להיות בחיבור יחד, כאיש אחד בלב אחד, ואנחנו יכולים להשתמש בזה לשינוי המצב, דווקא לחיבור. לכן אל לנו לשים דגש על זה שאנו נפולים, אלא על זה שאנו מחוברים; להעביר את תשומת הלב ולהתחיל להגביר את כוח האיחוד. וכמה שנעשה את הלחץ הזה, הדחיסה הפנימית בין חברי הקבוצה, ונשים לב לזה במקום לנפילה, פתאום נתחיל לראות שהכוח הזה מתחיל להעלות את כולם. 
  • גילוי הבורא הוא גילוי תכונת ההשפעה בינינו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': "זוהר לעם", פרשת "ויחי", אות קמ"ד, שיעור 10

  • "גלגולים" – שינויי המצבים. התורה כלל לא מדברת על גופות בני האדם, אלא רק על תיקון בתכונת ההשפעה.
  • כל נשמה ונשמה שפותחת את עצמה, מגלה את עצמה ביתר ייחודיות. כך אנו מתחילים להכיר את עצמנו – מי אני, מהי התכונה העיקרית שלי.
  • ברוחניות, ההבדלים בין הנשמות נעשים בולטים יותר – כל נשמה הופכת להיות כבעלת תכונות ייחודיות, ודווקא בחיבור כל הנשמות הן יוצרות את כל אותו העושר "פי תר"ך פעמים", שבו אנו תופסים את הבורא.
  • בזמן קריאת הזוהר, אנו צריכים לחשוב על כל דבר ששייך לחברים שלנו שלא יכולים להיות איתנו בשל בעיות אישיות. באופן כללי, כאשר אנו חושבים על האיחוד בזמן הלימוד, אנו עוזרים לכל אדם ואדם.
  • התשובה לכל הבלבולים בלימוד הזוהר, היא להתחבר עוד יותר. הנטייה לא צריכה להיות בשכל או ברגש הפרטיים, אלא ברגש המשותף, מכיוון שמה שמדובר עליו בזוהר, מתקיים ביתר חיבור בין הנשמות.
  • שום דבר לא מתגלה באדם פרטי, אלא בקשר הנכון שלו עם כולם.
  • הרגש המשותף בינינו – עד כמה אתה מקבל את החיבור כרגש שלך. לא אני ולא אתה, אלא החיבור בינינו זה מה שחשוב לנו, והחיבור הזה זה הבורא.
  • מידת החיבור מתגלה באור שמגיע, ולפי זה אני מבין מהו מצבי.
  • אם לא אוכל לעורר את הרגש הנכון בלב החבר, סימן שזה גם לא נמצא בי, וההפך. הערבות נמצאת כבר בדרגת האפס, רק לא לטובתנו. אנו צריכים לעורר אותה לטובתנו במאמץ המשותף.
  • אני מודד את הקשר הנכון, במידת ההשתתפות שלי בקבוצה בזמנים שבהם אני לא רוצה בזה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ד', הסתכלות פנימית, עמוד רס"ט, אות ס"ז

  • כל פעולה כוללת בתוכה הויה, וניתן להבחין בה ב-4 בחינות.
  • "אור חוזר" – הכוונה בעל-מנת להשפיע.
  • בסך הכל ישנם אור אחד ורצון אחד, אבל ביניהם ישנה הכוונה, וכתוצאה ממנה נולדים כל שאר הפרטים הנוספים הקיימים.
  • כל חכמת הקבלה היא חכמת הכוונה.
  • ראש הפרצוף הוא "עגול" – חלק מאין סוף.
  • הפרצוף הוא לא כלי שלי, אלא הכלי המשותף שלנו – שאני הוא הפועל, אך כדי למלא את הרצון שלו.
  • "ערבות" – בזה שאני מתחייב להיות ברצון משותף עם האחרים, וכך מגיעים לרצון אחד.
  • כל הקבלה היא יחסים בין בני אדם, באמצעותה מלמדים אותך איך לממש "ואהבת לרעך כמוך".
  • הראש מתכנן ועושה את הכל. אנו זקוקים לגוף על-מנת להרגיש מה שעשינו, והתוצאות המורגשות בגוף קובעות את הראש הבא – "אין חכם כבעל ניסיון".
  • ההבחנה שמתווספת כתוצאה מהגוף היא ההתנגשות בין כתר למלכות, בין הבורא לנברא, ואת זה ומזה לא ניתן לדעת או להתרשם בראש אלא רק בגוף.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות כ', שיעור 20

  • הבורא ברא צורה שהיא לגמרי הפוכה מהרוחניות, וכתוצאה מכך אנחנו יכולים להרגיש עד כמה הרוחניות היא שלמה.
  • במידה שאנו מתקרבים לרוחניות, אנו משיגים יותר ויותר את הגשמיות.
  • מתוך העומק של ה"לילה" והייסורים, אנו לומדים מחוסר ברירה על האור.
  • לפי טבע הבריאה, היינו צריכים להתפתח בדרך ייסורים בלבד, שבה היינו מגלים בכל רגע את הפכיותנו מהבורא. בעזרת חכמת הקבלה, אנו יכולים להתעלות על-ידי האור, שמאיר עלינו מלמעלה ואז אני מזהה כלפיו את המצבים שלי כרעים, ולא כלפי הרצון לקבל שלי.
  • ישנם ייסורים שמגיעים כתוצאה מזה שהרצון ריק – מחלות, מלחמות, אסונות וכד', וישנם ייסורים שמגיעים לאדם כתוצאה מזה שמאיר עליו אור מקיף, והוא נמצא בחיסרון להתקדמות לעבר אותו האור, למשהו טוב יותר – ייסורי אהבה.
  • האור יכול להשפיע על האדם כתוצאה מזה שיש לו ניצוצין מהשבירה. כאן אנו רואים עד כמה השבירה היא לטובתנו, ושבלעדיה היינו מתקדמים בייסורים נוראיים.
  • בשבירה, בהסתרה, בעולמות, הבורא לוקח את הסבל על עצמו, כדי שאנו נוכל להתפתח מתוך ייסורי אהבה, על-ידי האור.
  • בזה שאני רוצה להתכלל בקבוצה ומרגיש כתוצאה מזה דחייה, אני מגלה מה חסר לי כדי להתקדם לכיוון הנכון.
  • סיפוק זה דבר מת. מי מסופק מהחיים? מי שמת.
  • הבורא נותן לי את כל ההרגשות, ומאותה ההרגשה שקיבלתי ממנו אני צריך להתעלות – לא להרגיש את המצב, אלא לעבד אותו ולהשתמש בו כאמצעי.
  • לימוד הקבלה – לימוד בתוך קבוצה איך להתחבר ושם לגלות את הבורא. אם אין את זה, אין לימוד חכמת הקבלה.
  • ההתקדמות היא אך ורק ביצירת הכלי לגילוי האור, וזה רק בינינו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80