רשימות משיעור הקבלה היומי – 24.10.2010

zolaam3.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו"

  • הבורא מביא את האדם למקום ואומר לו "קח לך", והאדם צריך לקבל את המקום הזה, לבדוק אם הוא מתאים לו או לא ולקבל החלטה, כי ללא החלטה, המקום לא יחזיק אותו.
  • המעגל הפנימי בקבוצה חייב להיות ברור – אלה שנמצאים הם הגרעין הרוחני, ולכן בקבוצות המקובלים תמיד היה הסכם או תקנון שחברי הקבוצה היו צריכים לעמוד בו.
  • תיקון הנשמה שעלינו לעשות דורש מסירות נפש. במילים אחרות, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו", זאת אומרת שאת כל מה שיש לו לחיים האלו חוץ מהכרחיות, הוא מוכר לרוחניות.
  • אדם זה הולך למעלה מהדעת שלו, ועד כמה שהדעת תשתנה ותגדל כל הזמן, הוא משתדל ללכת למעלה מזה. הוא עושה ברית עם הסביבה, שבכל מה שרק אפשר הוא מחזק אותם, מחזיק אותם, נמצא איתם יחד, ומשקיע את כל הכוחות שלו כדי ללכת בחיבור, בברית. ומתוך החיבור, שיהיה לכל אחד ואחד כוח לעלות יותר ויותר, כי אף אחד לא יכול לקבל את כוחות העלייה, אלא מתוך חיבור עם החברה, שבתוכה הוא מוצא את האור.
  • אדם שמוסר את עצמו לחברה, נעשה לחברה ולסביבה נכס גדול מאוד, כי ברוחניות כל אחד הוא כנשמת אדם הראשון, וכל נשמה משיגה את כל הנשמות.
  • אם האדם משתדל למכור את עצמו לסביבה, בזה שהוא "מוכר את קורות ביתו", זאת אומרת את האגו שלו, ונכלל בסביבה מעל האגו, מעל הדעת, הוא מביא כוח גדול מאוד איתו. דרכו כבר אפשר למשוך לכולם את האור המחזיר למוטב.
  • מהרגע שהאדם נכנס לקבוצה והלאה, אסור לו לעשות ביקורת על מצבה הרוחני של החברה, אלא הוא חייב לחזק אותה, בצורה פנימית וחיצונית, על-ידי השתתפותו.
  • על האדם לבדוק את עצמו, האם הוא נמצא במצב שהוא כל הזמן דואג לחיזוק החברה. שחשוב לו שיהיה מצב רוח בין החברים – שהם יהיו ברוממות הרוח, בהרגשת הביטחון בהשגת המטרה. את זה רואים על האדם לא רק במצב שטוב לו, אלא בכל המצבים, גם במצב שהוא עייף, שהוא לא מסוגל, עד כמה שהוא בכל זאת רוצה בזה.
  • בכל המצבים, עלי לדעת שאני אף פעם לא נמצא בקביעת המצב האמיתי, כי הכול יחסי ואין לי שום אפשרות לבדוק את עצמי ולהיות באיזשהו קנה מידה בסיסי. לכן גם כאשר החברים נראים לי גדולים וגם כאשר הם נראים ל קטנים, עלי לעבוד מעל דעתי ולעסוק בשפלות עצמי מצד אחד ובגדלות המטרה מהצד השני.
  • עלינו להבין שאנו לא יכולים להתקדם לבד, וההתקדמות היא רק בהרגשה שאנו קשורים זה לזה בחבלים, כקבוצת מטפסי הרים.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': זוהר לעם, פרשת "בשלח", אות ק"ב, שיעור 5

  • בזוהר, אנו לומדים רק על היחסים בין זעיר אנפין (הקב"ה) למלכות, אוסף הנשמות (השכינה), ובמידה שאנו נכללים במלכות, אנו זוכים להיות בקשר עם זעיר אנפין ואז הוא משפיע עלינוץ
  • אין לנו יותר מאשר להיות דבוקים בנוקבא, ומידת הדבקות שלנו בנוקבא דאצילות זו מידת הגובה שלנו בסולם העולמות.
  • כל עבודת האדם, היא לראות שהוא כולל את כל העולם, ובמידה הזאת הוא נכלל בנוקבא, שנמצאת במידה הזאת בדבקות עם הבורא. וכל זה כלפי האדם המשיג.
  • הבירור כולו הוא תמיד בלמעלה מהדעת – שאני לא בודק אותם לפי הראייה שלי, כי לפי הראייה שלי תמיד אבדוק את זה בצורה הבהמית, כבעולם הזה. אני צריך תמיד לראות אותם כחלקים מחוברים -" הוא ושמו אחד", ובצורה כזאת להתייחס להכול. אז אראה את העולם נכון, בתפיסת המציאות הנכונה.
  • אם אני רואה את הקבוצה כנפרדת ממני – אני והם – סימן שאני לא מתוקן. ועד כמה שאני רואה את עצמי מחובר עם הקבוצה בכל וכל – אז המצב יותר ויותר טוב, ואני צריך לשאוף לזה – זה נקרא "מלכות דאצילות". ובמידה שאני עושה את החיבור בינינו, אני קובע באיזה מידה מלכות דאצילות תהיה מחוברת עם זעיר אנפין דאצילות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", שיעור 6

  • ישנם 5 אורות ו5 כלים, ולפי דרגת שימוש העביות במלכות והפיכתה לזכות, אנו משיגים את האור העליון.
  • נרנח"י – אותו האור שיכול להתגלות בתוך הכלי שעובד נגד הרצון לקבל שלו.
  • כתוצאה מצמצום ב', אנו מתחילים להרגיש את המציאות כמחולקת ל-2: אני – חלק הרצון לקבל שלי שאותו אני יכול לזהות, ובו אני יכול לקבל אורות נר"ן, והזולת – חלק הרצון לקבל שלי שאותו אני לא מסוגל לזהות, וממנו אני מקבל את המקיפים – חיה ויחידה.
  • בינה יכולה להמשיך את הכלים שלה למטה, לרצון לקבל, ולהביא לו חיות, בתנאי שהרצון לקבל מצמצם את עצמו, ובכך הוא מדמה את עצמו במשהו לבינה. כך בינה יכולה להתקשר לכלים הגדולים בזעיר אנפין ומלכות ולהאיר להם מהאור שלה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", אות א', שיעור 1

  • לא חסר בעולם שלנו דבר, מלבד יחס הדדי בהתחשבות מלאה בין חלקי האנושות.
  • "אהבה" – הקשר הנכון בין כל חלקי הטבע.
  • מתחילת הבריאה ועד סופה, לאורך כל הצורות שהיא עוברת, הכל עובר שחזור, חוץ מתוצרת האדם – כל מה שאנו עושים, אף פעם לא חוזר לטובת הטבע, אלא נותר כרעל. אם היינו מתייחסים באהבה, היינו מגיעים לעולם נקי, כי האהבה מחייבת אותך להתייחס בצורה הכרחית למציאות.
  • ישנה בעיה אחת להגיע לזה – אנו לא רואים בעולמנו את הכוח שיכול להביא אותנו למצב זה, ולכן אנו מתעלמים ממנו.
  • בדור כזה, שבו האנשים מיואשים ובחוסר אונים, אנו חייבים לגלות את חכמת הקבלה. גילוי חכמת הקבלה הוא תנאי מוקדם לתיקון העולם.
  • בעל הסולם כתב את מאמרי "מתן תורה", על-מנת שהאנשים שמרגישים שקיימת בהם המגמה לחיבור, יתארגנו בקבוצה שנקראת "60 ריבוא נשמות", ויעשו את התיקון על עצמם, וכל יתר האנושות תתחבר לקבוצה זו מאליה.
  • כל התיקונים נעשים על-ידי הכוח העליון, ולעם ישראל יש קשר עם הכוח העליון. לעולם אין את הקשר הזה ולכן אנו חייבים להבין שאנו חייבים להגיע לקשר היפה, אחרת אין לנו סיכוי להינצל.
  • עלינו לדרוש לגלות שאנו קשורים האחד לשני, כי על-אף שזהו גילוי מפחיד, הוא עוזר לנו להתקשר יותר ויותר, כנגד הרצון האגואיסטי שלנו.
  • כל הדתות הן תוצאה מהאגו ומהסתרת הבורא, מהחושך שבו אנו נמצאים.
  • ברגע שהבורא מתגלה הדת נעלמת, ולכן כל הדתות הן נגד חכמת הקבלה.
  • אין אלוקים או בורא, אלא מערכת סגורה במצב גמר התיקון. אלוקים, הבורא, הוא מדרגה אחת מעל דרגתך הנוכחית.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80