רשימות משיעור הקבלה היומי – 29.3.2010 – פסח שמח!

pesach.jpgהכנה לשיעור: מאמרי שמעתי, מאמר מ"א, "מהו קטנות וגדלות באמונה"

  • יש לנו קשר לגשמיות, רק בתנאי שהוא מזכיר לנו על הפעולות הרוחניות שאליהן עלינו להגיע.
  • עד כמה שנשאל את עצמנו על כל פעולה ופעולה גשמית שאותה ננהיג במהלך הפסח ובכל השנה, זה יעזור לנו להגיע להרגשת השורשים הרוחניים.
  • אין כל קודש או ייחוס בשום מנהג, אם הוא לא קשור לשורש הרוחני שלו, ורק בגלל שהוא קשור, יש לו זכות קיום וחשיבות בעינינו.
  • אין גשמיות או רוחניות – כך מתרחשת המציאות בעינינו, כך הרצון לקבל שלנו מצייר לנו.
  • שינויי השנה – חודש, שבוע, יום ולילה וכו', הם תוצאה ממצבי היחסים בין זעיר-אנפין ובינה דאצילות, ובייצובם זה מול זה, הם מייצבים, אפילו בעולם שלנו, השפעות שונות כגון זמן, התפתחות וכו'.
  • על מי שרוצה להגיע להתעלות הרוחנית, יש בתקופות המועדים בעולם שלנו השפעה מיוחדת, העוזרת לו להיות קשור יותר לכוונות שמיועדות להשפעות הללו.
  • עיקר הפסח זה השגת אור האמונה בפעם הראשונה, ולכן עלינו לחשוב על האור העליון, שבזמנים אלה מסוגל להעלות אותנו מעל האגו, ולהחזיק אותנו בתכונת האמונה, ההשפעה.
  • חיבור בינינו והשתוקקות למאור שייקח אותנו מעל האגו הכללי של כל אחד ואחד, זו צריכה להיות הכוונה הכללית בימי הפסח.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': זוהר לעם, קטעים נבחרים לפסח, פרשת "בא", אות קי"ט

  • "בכור" – דרגת חכמה, המושגת בתנאי שיש לנו אור חסדים; במידת הבינה שיש לנו, אנו משיגים את החכמה, ולפי החכמה, אנו מבינים מה יש לנו בכתר.
  • "חושך מצריים" – אור חכמה שלא יכול להתגלות ברצון לקבל.
  • מטרת הבורא היא לבנות נברא עצמאי, ולשם זה הנברא צריך להיות בכוח עצום נגד הבורא בפנימיותו, ובמקביל להיות בשלמות, בדומה לבורא, בחיצוניותו.
  • "נס יציאת מצריים" נפעל על-ידי האדם, שנמצא במבוי סתום – מצד אחד הוא לא יכול לעשות דבר עם טבעו, ומהצד השני, חייב לצאת ממנו.
  • "קריעת ים סוף" – חלוקה לגלגלתא-עיניים ואח"פ בצורה הנכונה.
  • "יציאת מצריים" – נטייה, מגמה לבריחה לזולת, למרות החושך שהאדם רואה גם בהם, אך הוא מגלה שלעומת הכלים, שלו הכלים החיצוניים הם הכלים העליונים.
  • החברה היא הדמיון שלך, למה שאתה מתאר כרוחניות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': ספר "חכמת הקבלה למועדים ולחגי ישראל", שער הכוונות, עמוד 226

  • סיפור הפסח הוא סיפור רוחני, המתרחש באדם ללא כל קשר לאופן שבו האנושות מייחסת אותו לסיפור הגשמי.
  • "מן" – מה שאנו מעלים ממטה למעלה; "מ"ד" – מה שיורד ממעלה למטה.
  • בכל מצב ישנם רצונות שאותם אסור לתקן, וכתוצאה מכך ישנה פסולת מאמא ומהתחתון, כגון "דם טהור", "דם טמא", "חלב" וכן הלאה.
  • יציאת מצריים היא בבירורים בדרגת הדומם, ולכן בסיפור הפסח ישנו הרבה "דם".
  • "שמרי יין" – רצונות שאיתם לא ניתן לעשות דבר; אורות שאותם לא ניתן לקבל מחוסר כלים.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי רב"ש כרך א', שלבי הסולם, "וכאשר יענו אותו"

  • מצב מצריים יכול להיות טוב, אך בלתי נסבל בגלל השעבוד.
  • מתוך דרגת הבהמה, נמדד מצבו של האדם לפי מידת הייסורים שלו; מתוך דרגת האדם, כבר יש באדם 2 דרגות קיום, וכתוצאה מכך הוא יכול להיות בייסורים ובשמחה באותו הזמן.
  • על-ידי עיסוקו בחברה ובלימוד, האדם ממית את המצריים שבו – הוא מגיע למצב שהוא מוריד את דרגת חשיבות העולם הזה לדרגת הכרחיות בלבד.
  • לא ניתן להמית את הרצון לקבל, וגם הבורא לא יעשה זאת – ניתן רק להוריד אותו בחשיבות.
  • אתה לא יכול לראות ברצון לקבל רע, אם הוא לא מפריע לך, והוא יכול להפריע לך רק להתחבר לאחרים.
  • אין רוחניות – זה נמצא רק בקשר הנכון בין בני האדם; אם אין קשר, אין רוחניות.
  • אם לא תתפוס מבחוץ רצונות נוספים לרוחניות, לא תגיע; זו צריכה להיות הדאגה הראשונה.
  • אדם לא יכול לסבול עבור הזולת, אלא אם הוא מתחיל לשייך את הזולת לעצמו, כקרוב לו, כתוצאה מהשפעת האור העליון עליו, שמתחיל לגלות לו את מצבו האמיתי – שכולם הם חלקים שלו.
  • כל אחד ואחד יכול לעשות נחת רוח לבורא מתוך דרגתו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80