רשימות משיעור הקבלה היומי – 7.12.2010

1234.jpgחלק א': הקדמת ספר הזוהר, אות י' – מאמר "מי ברא אלה", שיעור 4

  • "תפילה" – מה שהלב מרגיש.
  • אם אני רוצה להשתמש נכון בכוח שטמון בקריאה יחד בזוהר, אני צריך להכין את הלב שירצה ללכת בכיוון של רצון הבורא. לכן כדאי לנו להכין את עצמנו לחסרון הנכון ואיתו לבוא לקריאת הזוהר.
  • כל העבודה שלנו היא בהכנה לשיעור, וכשאנו כבר מגיעים לשיעור כבר קשה מאד לשנות משהו. לכן רצוי מאד לדאוג – אם אילו מחשבות אני הולך לישון ואיך אני קם ומכין את עצמי לשיעור. הבדיקות האלו מאד חשובות.
  • על ההשתתפות שלנו להיות כמה שיותר חזקה ולכיוון הנכון.
  • הערבות היא במיוחד בזה שאנו יכולים להתכלל יחד ולמשוך את המאור המחזיר למוטב.
  • "להקים שכינה מעפר" – שיהיה לי חשוב להגיע להשפעה לבורא.
  • אם אנו לא מסדרים את עצמנו נכון, לפי הקו "ישראל, אורייתא וקוב"ה חד הוא", אנו לא עובדים לכיוון הנכון וחבל על הזמן. מה שאם כן אם אנו מכוונים לאותו הכיוון בכל פעם – דופקים, דופקים, דופקים – זה נקרא "דופקים בתשובה", ואז אנו מגיעים סוף-סוף למצב שהשער נפתח.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות י', שיעור 5

  • מאוד חשוב לנו לדעת ולהכיר את הפרטים שבבינה, עד כמה היא מתחלקת, מהם החולשות והחזקות שבתוכה, כי היא האחראית לתיקון.
  • עולם האצילות לוקח את עולם הנקודים כנוקבא שלו, ומעמיד, מסדר וממלא אותו. לכן עולם האצילות הוא זכר כלפי עולם הנקודים.
  • טעמים דאצילות הם שמשפיעים גדלות לעולם הנקודים. טעמים – גדלות, נקודות – קטנות.
  • ה' פרצופי אדם קדמון הם למעלה מהשגתנו. אין לנו כל קשר לא"ק – זהו שכל, רגש וחשבון שאותו אנו לא יכולים להשיג.
  • עתיק הוא צמצום א' ומתפשט מטבור ועד סיום רגלין, וכל יתר פרצופי אצילות הם בצמצום ב'.
  • נקודות דס"ג זו בינה שירדה מתחת לטבור כדי להתחבר עם נה"י דגלגלתא, והביטוי שלה, איך שהיא ממלאה את הנה"י דגלגלתא, הוא עולם הניקודים.
  • אי אפשר לעשות שום דבר מתוקן, אם אתה לא נכלל קודם מהשבירה – "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
  • כל אחד שמגיע להשפעה כלפי השני נקרא "זכר", כלפי השני שנקרא "נקבה", וכך גם בתוך האדם עצמו.
  • באצילות, כל פרט הוא מערכת בפני עצמה, אמנם שכל הפרטים קשורים זה לזה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות ע', שיעור 33

  • מבירור גלגלתא-עיניים אנו מתקנים את קטנות דאצילות, מבירור אח"פ מתבררות הקליפות, והבירור העיקרי הוא של הכלים של גלגלתא-עיניים באח"פ ואח"פ בגלגלתא-עיניים.
  • אין דבר כזה "כלים דהשפעה", ישנם כלים דקבלה בלבד. יש כלים דקבלה ועליהם לבוש, כוונה – שעל-ידי עשיית איזו פעולה, הוא משפיע.
  • גם כלים דלגלתא-עיניים הם רצון לקבל, ולכן כשנעלם המסך הם מקבלים ונשברים.
  • משבירת העולמות יש לנו קדושה – עם מסכים, וקליפה – ללא מסכים, וגם משבירת אדם הראשון יש לנו קדושה – עם מסכים, וקליפה – ללא מסכים. העולמות הם החיצוניות, וחלקי אדם הראשון הם פנימיות.
  • אין לאדם יותר חוץ מהכנה לפני הלימוד, ולנקודה הזו הוא צריך ללקט את הכל. רק חיסרון בזמן הלימוד – מתי יבוא המאור שיחזירני למוטב. זאת הנקודה העיקרית וסביבה צריך להסתובב הכל, ואם הצלחנו בנקודה הזאת, הצלחנו בהכל – זאת נקודת הקשר בינך ובין הבורא, בנקודה הזאת ישנו סיכום כל החיים והמאמץ שלך. חוץ מזה לא רואים כלום – זאת נקודת האדם שבך, האם יש ממך משהו או לא.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה", שיעור 1

  • "שפחה כי תירש גברתה" – אנו מחליפים את מלכות שמיים במלכות הארץ, ולוקחים על עצמנו לנהל את עצמנו במקום הכוח העליון שמנהל אותנו, וחושבים שאנו יכולים לנהל את עצמנו לעשות מה שבא לנו. וכתוצאה מזה אנו נכנסים בניגוד למערכת העליונה ומזמינים ממנה תגובות שעוברות על בשרנו בצורה מאוד לא נעימה, וגורמות לנו לכל הייסורים, הבעיות וריחוק הגלות.
  • ההתפתחות מההתחלה ועד הסוף היא בדרך סלולה, כי האור פועל כנגד הרצון בצורה שיטתית – הוא נכנס עמוק יותר ויותר לרצון, בחינה אחר בחינה, עד שהוא מגיע למצב שהאור מכניס בו את המחשבות, המעשים והכוונות, ולרצון אין שום תגובה מלבד איך להתייחס למה שהאור עושה לו ולא יותר מזה.
  • בכוונה שלנו אנו לא עוצרים במאום את ההתפתחות המחויבת שלנו, אלא בסך הכל אנו קובעים איך אנו מתייחסים למפתח והמנהל שלנו, וזה גורם לנו לעבור את המצבים בהרגשה קצרה ונעימה.
  • תיקון או קלקול הם רק כלפי היחס, הכוונה, ולא יותר.
  • אם אנו חושבים על הבורא שהוא משתנה זו עבודה זרה – "אני הויה לא שניתי". החוקיות שהוא ברא היא קבועה והוא מצוי במנוחה מוחלטת. לכן בשינוי היחס שלנו בלבד, נוכל לשנות את ההרגשה שלנו.
  • חוסר הבנת השגחת הבורא, הוא הסיבה לכל הרע.
  • הדבר היחידי שאנו יכולים לעשות כדי להעלות את הרגישות שלנו לאור, הוא עבודה בקבוצה, בקשר עם האחרים. בשביל זה ישנה חברה, סביבה, כי אני עם האורות אני לא יכול לעבוד, אני יכול לעבוד עם הכלים. ואין לי שום סיכוי להשתנות אם אני לא משתנה כלפי הסביבה, ודרכה אני אגלה את האורות היותר גדולים, כלומר שינויים גדולים יותר. פתאום יהיה לי אור השכל, אור הרגש, פתאום אני אגלה בחושים שלי התפעלות חדשה.
  • אנו צריכים לעשות כל הזמן חשבונות איך אנו מגיעים לשיעור, כי השיעור הוא שדה המלחמה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
https://google.com/