מנהגי החגים – שלבי התפתחות רוחנית
מהם “כתיבה וחתימה טובה” ברוחניות? האדם “כותב” לעצמו את הפעולות שהוא מתכוון לעשות במשך השנה ו”חותם” שמעכשיו והלאה הוא מתחייב שבכל הפעולות הללו הוא ישפיע. זהו מצב פנימי שהאדם מגיע אליו ואין קשר בינו לבין לוח השנה. כשהאדם עושה זאת, נקרא שהוא “מתחיל שנה חדשה” – התחלה של התפתחות רוחנית.
עוד בשיעור:
• כוונת ההשפעה משנה את מעשה האדם מלקבל ללהשפיע. ראש השנה מסמל לנו את יכולת האדם לעשות זאת.
• שני סוגי הרצונות – גופניים ואנושיים (רצונות שמתעוררים בעקבות השפעת הסביבה על האדם), נקראים “העולם הזה”.
• “עולם אין-סוף” הם תרי”ג רצונות הנשמה המלאים ללא גבול – בלי סוף.
• כל אדם שהתעוררה בו הנקודה שבלב יפגש בשלב מסויים בחכמת הקבלה.
• אין לנו שליטה על שום דבר בחיינו מלבד השתדלותנו להרכיב את הכוונה הנכונה על הרצונות שמתעוררים בנו במהלך החיים.
• אדם לא צריך לדוש ברצונות העולם הזה, רק לדאוג ליחס שלי לבורא. אם אדם עוסק יתר על המידה ברצונותיו הגשמיים, זה משאיר אותו ברמת “העולם הזה”. הגוף קיים רק כדי שאוכל להתייחס לנשמה באופן בלתי תלוי.
• “מציון תצא תורה” – מיציאות נצא לאור, מתוך הירידות נגיע לאור, לגילוי הבורא.
• המח קיים ליד הלב – הרצון, כדי לעזור ללב לממש את רצונותיו. המח הוא כלי עזר ליד הרצונות. הבורא לא ברא מח הוא ברא רצונות, חוסרים, ולכן מתפתחת לידם מערכת מיוחדת שמקראת “מח”.
השיעור מבוסס על כתבי רב”ש: דרגות הסולם א’, מאמר פ”ג “כתיבה וחתימה טובה”
