קבלה לעם היום

חלק ראשון

• ה”נקודה שבלב” היא נקודה מאד מיוחדת, נקודה מהעולם השני, מהחצי השני של המציאות הנסתרת מאיתנו. מי שנותנים לו אותה, מתחיל להשתוקק לעולם הנסתר.
• האדם צריך להתחיל מ”לא לשמה” – שהוא רוצה לכבוש את העולם הרוחני באופן אגואיסטי, בעזרת הניצוץ שהתעורר בליבו.
• השפעת האור בזמן הלימוד בצורה האגואיסטית, מקדמת את האדם להערכת תכונת ההשפעה, ומפתחת בו רצון להיות דומה לבורא – המשפיע.
• בזמן ההסתרה, אנו צריכים להשתדל לעשות כמה שיותר פעולות שיקדמו אותנו לרוחניות.
• על כל הפעולות שלנו להיות מכוונות למשיכת המאור המחזיר למוטב.
• עיקר החשבון הוא עם הזמן הפנוי של האדם – דווקא עליו יש ביקורת מ”למעלה”, מהמערכת הכללית.
• אם אנו מבינים שאנו לא משתוקקים לאיחוד ואהבה, אך עם זאת עושים פעולות כלפי זה בכוח, הפעולות הללו עוזרות מאד.
• “להיטיב לנבראיו” – כמו שהבורא נמצא בנצחיות ובשלמות, את מצבו הוא רוצה להעביר לבריות.
• על-פני הקוטביות בין ה”נקודה שבלב” לבין ה”לב”, אנו מתחילים להרגיש את השלמות, את האין-סוף, בקו האמצעי.
• הסימן לרכישת תכונת האהבה וההשפעה, הוא תענוג, שמחה.
  
• השתוקקות זה מה שנברא מרוויח מעצמו, בהתאם לגודל היגיעה שלו; המילוי של ההשתוקקות נקרא “תענוג” או “שמחה”.
• הבחירה היא לא בין העולם הזה והמצב השני, אלא בכל צעד וצעד, על האדם לבחור בין “בעיתה” – התקדמות על-ידי מכות, ובין “אחישנה” – התקדמות מתוך ההבנה שכדאי לו להתקדם.
• היחס שלנו להתקדמות ממצב א’ למצב ב’, הוא הדבר היחיד שנמצא בבחירתנו.
• הנקודה שבלב לא גדלה; גדל קו שמאל, ומצד ימין אני מקבל כוח לעלות על ה”הר”.
• קו שמאל קובע את צורת ה”הר”, ולכן אל לנו להרוס את האגו, אלא להתעלות מעליו.
• האמצע נבנה כתוצאה מזה שאני כל הזמן משתדל להיות בימין.
• לאדם אסור לעשות ביקורת על הרע שבו, אלא לראות אותו כחומר הנתון לבניה נכונה.
• הבוחר כל פעם בסביבה טובה, מממש את מה שטמון בו.
• לא ניתן לאהוב ללא תענוג – ברכישת תכונת ההשפעה אני מתחיל לאהוב את תכונת ההשפעה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “פתיחה לפירוש הסולם”, אות ס”ב

• לאחר הצמצום, הרצון לקבל בודק תמיד עד כמה הוא יכול להשפיע; את מה שהוא יכול לקבל הוא מקבל אל “תוך הפרצוף”, מה שהוא לא יכול לקבל זה “סוף הפרצוף”, והיכן שהוא מקבל את ההחלטות זה “ראש הפרצוף”.
• מהמסך והלאה, כל פרצוף עליון מוליד את התחתון.
• בהשגות הפרצופים ישנם כמה אופנים: שהתחתון “מתלבש” על העליון ומרגיש אותו בצורה חיצונית; שהתחתון נמצא בתוך העליון כעובר; לא מדובר במקומות אלא במידות הקשר בין הפרצופים.
• “מלבישים” זה את זה – משיגים זה את זה.
• אנו אף פעם לא יכולים להשיג את ראש העליון, את כוונות העליון, ולכן כל ההתנהגות שלנו, כל הדבקות שלנו היא לפעולות העליון.
• הראש ניתן לתחתון, כדי לבצע את אותה הפעולה כמו העליון, וכשהתחתון יגיע לדרגת העליון, יצמח לו הראש שלו.
• כאשר מלכות דאין-סוף מתרוקנת לחלוטין מהאור, וחלקיה (אנחנו) מתחילים להעריך אותו ממטה למעלה, מזה נבנה הנברא, ולא לפני כן.
• אותיות – כלים – מצבו הריק של הכלי.
• אותם התהליכים קורים בכל הפרצופים, אך בגובה שונה.
• ההבדל בין דרגות העביות הוא עצום – כמו ההבדל בין דרגות צומח וחי.
• בגמר התיקון כל הפרצופים מתחברים יחד; כל העבודה שנעשתה במשך 6000 שנה, מתחברת לגוף אחד שלם רוחני.
• בגמר התיקון כל הפרצופים מתחברים יחד, אך השוני ביניהם ממשיך להתקיים, כדי לקיים את עוצמת החיבור.
• מילוי וריקנות בעולם הרוחני, הם לא כמה אני מלא או חסר באור, אלא כמה אני מלא או חסר בהשפעה.
• “אור” – תענוג מהשפעה.
• אין סיכוי לעשות איזושהי פעולה עצמאית, חוץ מלהיות בהסכמה עם האור.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “מהות חכמת הקבלה”, שיעור 1

• חכמת הקבלה היא סיפור על כל המציאות, תוכנה של כל המציאות, הוראה לנבראים איך להשתמש בכל המציאות, וכתובה בצורה כזו, שהיא גם המציאות עצמה.
• חכמת הקבלה כוללת בתוכה כל מה שאנו יכולים לדמיין, כולל הכוח הראשון שברא אותנו, וכולל את הכול – הכול נכלל בחכמת הקבלה.
• בחכמת הקבלה, האותיות עצמן הן הכלים; הפעולות שמספרים עליהן, הן הפעולות עצמן.
• חכמת הקבלה זו הפעלה של כל המציאות – לא סיפור על המציאות או סיפור על איך להפעיל אותה – היא בעצמה ההפעלה.
• המקובלים כותבים את כתביהם, עבור אלו שנמצאים במסכים, ומבצעים את הפעולות הכתובות בזמן הקריאה.
• חכמת הקבלה היא סדר, שמסביר לנו איך לגלות את הבורא בצורה הדרגתית, בסיבה ומסובב, ומגלים אותו באותו החומר של הנברא, בהתאם לכמה שהוא יקבל את אותה הצורה כמו הבורא.
• מטרת הלימוד צריכה להיות גילוי הבורא – כוח ההשפעה והאהבה, שהאדם מגלה בתוכו. מי שמעוניין בזה, מגיע לחכמת הקבלה.
• בתוך לימוד חכמת הקבלה טמון מאור שמשנה אותנו, ומביא אותנו לגלות את הבורא – תכונת ההשפעה והאהבה.
• מדעי העולם הזה עוסקים רק בתופעות חיצוניות המתקיימות בחומר, ואילו חכמת הקבלה עוסקת בתופעות הפנימיות בחומר, במהות.
• בספר הנכתב ממדרגה רוחנית יש כוח, והקורא בו מכניס לתוכו את סדר ההפעלה הכתוב בו, וכליו מתחילים להיות מסודרים לפי הכתוב בספר; ואז הוא מתחיל להרגיש בתוכו תכונות חדשות, שלהן הוא קורא “המאור המחזיר למוטב”.
• לימוד חכמת הקבלה הוא לא לימוד, אלא תיקון מיידי על הכלים שלנו.
• כדי לקלוט את החומר בצורה הנכונה, על הלומד להיות בהכנה מקסימאלית לחומר הנלמד; ברצון לקלוט מהכתוב את כל אותו הכוח הפנימי, כל אותה התוכנה שנמצאת בספר.
• על הלומד להגיע ללימוד עם רצון לקבל השראה ולא ידיעה, והכנה כזו ניתן לקבל רק כתוצאה מהשפעת החברה.
• כל אחד ואחד הנושא צורת אדם, חייב להגיע לגלות את הבורא – תכונת ההשפעה ואהבת הזולת, בו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”