עבריין או עבריין צעצוע – עבודה פנימית לעומת עבודה הפה
תיוג: ג. חגים, דת וקבלה, יום כיפור, עבודה פנימית, ראש השנה כתיבת תגובה
אנשי הכנסת הגדולה, המקובלים הגדולים שכתבו לנו את סידור התפילה, מנו עבורנו את כל רשימת העבירות הרוחניות שהאדם מבצע מדי רגע ברגע. השאלה היא – האם האדם שקורא בסידור, מוצא שם את עצמו או רק משנן את התפילה בפיו?
אדם שמתקדם בדרך ההתפתחות הרוחנית בצורה הנכונה, מגלה את עצמו כעבריין – את כל העבירות הכתובות בסידור הוא ביצע ומבצע בעצמו. וזו מידת ההכרה הנכונה כדי להגיע לתשובה – תיקון העברות הללו על-ידי המאור המחזיר למוטב.
אדם שלא מתקדם בדרך הנכונה – על-ידי לימוד חכמת הקבלה, לא מרגיש שהוא רע, כי הוא לא עובד כלפי האור ואז הוא לא רואה שהוא רע.
עוד בשיעור:
• האדם לא צריך לגלות שהוא רשע או צדיק דווקא, אלא מיהו באמת. אם הוא מגלה את האמת כלפי האור, מתגלה לו שהוא הפוך ממנו בתכונותיו – תכונת ההשפעה של האור הפוכה לתכונת הקבלה של האדם. אז הוא רואה את מצבו האמיתי ויכול לבקש מהבורא שיתקן את תכונותיו בהתאמה לתכונות הבורא.
• האדם לא בחר אילו תכונות יהיו לו ולכן הוא לא צריך לבקש סליחה על תכונותיו, מעשיו או רצונותיו בעבר. על האדם לבקש את תיקון כוונת התכונות הללו, מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
• מהי חרטה? חרטה נכונה היא חרטה בשל העובדה שהאדם מגלה שתכונותיו מונעות ממנו להדבק בבורא, להיות כמוהו. לא לבקש להשמיד את התכונות הרעות אלא לתקנן, שינוי השימוש בהן, מלטובת עצמו ללטובת הבורא.
השיעור מבוסס על כתבי רב”ש – שלבי הסולם, כרך ד’ – נביאים, דף 18, “עד כמה שיעור התשובה”
