קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “בכל דבר יש להבחין בין אור וכלי”

• המציאות להשפיע עדיין לא קיימת בכלים שלנו, ולכן מאמרי המקובלים לא מובנים לנו. אין לנו הרגשה, רושם מכל המצבים שעליהם חכמת הקבלה מדברת, ועל העולם הזה היא לא מדברת במאום, אך עלינו להשתדל להעביר את דברי המקובלים לפסים רגשיים ולהבינם במידת האפשר.
• ניתן להגיע להבנת דברי המקובלים רק על-ידי עבודה עם הזולת; עלינו להגיע להשתוות צורה עם האור, כלומר משנאה לאהבה; שנאה – תכונת הכלים הטבעית, אהבה – תכונת האור הטבעית.
• “קבוצה” – חלק קטן מהאנושות, שמוכן במשהו לעשות את עבודת ההשפעה כדי להגיע להשתוות עם האור.
• כמו עם האור, כך אנו צריכים לברר את עצמנו כלפי הקבוצה; במידה שאנו רוצים להשפיע לה, כך אנו מגלים את הבירורים שלנו.
• לא יכול להיות שאדם נמצא ביחסים טובים ונכונים עם החברה, ובמידה אחרת עם הבורא, זה פשוט נמצא כאותו דבר. הבורא שבר בכוונה את הכלי שלנו ונתן לנו הרגשה בחלק מהכלי כמו בדבר זר, שאנו מתייחסים לחלק הזר הזה כמו אליו, כי הוא הכניס בחלק הזר הזה אותה תכונת ההשפעה ההפוכה מאיתנו, שלכן נראית לנו שנואה.
• אם האדם כבר מבין שאין לו ברירה אלא להגיע לאור, לבורא, ולשם כך עליו לעשות עבודה מול החברה, אז הוא פועל ומעורר את החברה בצורה הדדית, כפי שהיה פועל כלפי הבורא, ללא הרגשתו. וכך האדם פועל ומעורר “אמת ושקר” לעומת “מר ומתוק”.
• הבורא מסתיר את עצמו ממני, אך את הקבוצה אני מסתיר מעצמי. ברצוני, במאמץ שלי, בכוחי לגלות קבוצה כמבנה הרוחני שנמצא מולי.
  
• הקבוצה מתחילה מזה שאנו מתחילים לעורר זה את זה, ברצון הפנימי שבו אנו קשורים זה עם זה ובו אנו רוצים להעביר כוח לכולם. זה נקרא “ערבות”. וברגע שאני נופל ביכולת שלי לעורר אחרים, נקרא שאני קודח חור בספינה.
• אנו צריכים לדאוג קודם כל שלא יהיה חור. שכולם מעבירים לכולם ביטחון בהשגת המטרה, חשיבות המטרה – שאין יותר חשוב מלהגיע לחיבור בינינו ולגלות שם, בינינו, בחיבור, את הכוח המשפיע הכללי שנקרא הבורא, האור.
• עלינו לתלות בנקודת התלות את כל התקווה.
• אם אין לאדם כל הזמן התרוממות רוח ושמחה, סימן שהוא לא נמצא בקבוצה. זוהי הבדיקה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם”, פרשת “ויחי”, אות תקצ”ב,  שיעור 31

• אני רוצה להידבק למקובלים שכתבו לנו את הזוהר, להתכלל בו, ושההתכללות שלי שם כבר תשפיע עלי ותעשה לי תיקונים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו: עמוד א’ תשנ”ב, אות ק”כ

• כל הפרצופים מאין סוף ועד זעיר אנפין, מסודרים לפי המלכות.
• מלכות זה הנברא – הנקודה שבלב שאותה צריך להגדיל, ולשם כך, תחילה צריך לעורר בה דינים.
• “ראש השנה” – הדינים מג”ר דזעיר אנפין מגיעים לכתר דמלכות ובזה היא מתחילה להתעורר. את כל יתר ההתעוררות היא צריכה לקבל מנה”י דזעיר אנפין ב”עשרת ימי תשובה”, עד שהיא מתחזקת ומגיעה ל”יום הכיפורים”.
• הדינים הם אלה שמעוררים בנו את הגדלות, כי רק על-ידי הדינים, אור חכמה, אנו מבינים מה עוד עלינו לתקן. ולאחר הדינים באה המתקה – חסדים.
• “מיתוק” – תיקון. כל התורה נקראת “מתוק” – שאפשר להשתמש במה שקודם לכן נקרא “מר”.
• “דינים” – רצון לקבל בעל-מנת לקבל. “המתקה” – רצון לקבל בעל-מנת להשפיע.
• מלכות תמיד מקבלת מזעיר אנפין – סולם המדרגות לא משתנה, אך מלכות המתוקנת מקבלת כביכול ישירות מאמא, כתוצאה מזה שכוחה שווה לזה של זעיר אנפין.
• נה”י דנוקבא הם כל הכלים שהבורא ברא ואותם צריך לתקן. עד נה”י דנוקבא זוהי מערכת העליון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “אהבת ה’ ואהבת הבריות”, כותרת “מצווה אחת”, שיעור 6

• אנו צריכים לחלק את כל האנושות ל-2 חלקים: חלק שאותו ניתן לתקן וחלק שאותו עדיין לא ניתן לתקן. וכך גם בתוך האדם – עלינו להגדיל את החלק שאותו ניתן לתקן, ואת אותו החלק שלא ניתן לתקן לעת עתה עלינו להקטין ולצמצם.
• התורה היא אחת. איך שאתה מקבל אותה – דינים או רחמים, תלוי במידת ההשתוות שלך אליה.
• עלינו לתת כוונה בכל פעולה שאנו מבצעים.
• הכל תלוי בכמה שאנו אוחזים בכוונה ובקשר. לא חסר דבר מלבד העיקר – הכוונה, וזה מקום הסיבה לכל הכישלון שלנו, לזה שעדיין אנו לא מרגישים ומורגשים כמקור האור לכל האנושות.
• ה”אחישנה”, היא בכמה שאתה מעורר את כל הכלים, ובמידה שהם יעלו אתה תעלה.
• העלייה שלך היא שאתה עוזר לכולם לעלות.
• האור לא זורק אותך משום דבר – הוא מוסיף לך את הרצון הבא לתיקון, שאתה יכול לתקן אותו ולהתגבר עליו. הכול מחושב מלמעלה על-ידי המערכת הכללית, ולפי כמה שאתה עשית מאמצים, כמה שיש לך כוח ב”מחסנית” שלך. זה שאתה מקבל את זה כזריקה החוצה, זה מפני שאתה לא משתוקק לעבודה.
• הכול תלוי במגמה, איך אני מכין את עצמי. אם הייתי מכין את עצמי לעבודה, ושכר בשבילי זה שאני עוד יותר מתגבר ועושה משהו, אז הירידות לא נראות לי ירידות אלא עבודה והזדמנות להצלחה.
• כל דבר יכול להפריע לכוונה, אך כל ההפרעות הללו הן כדי שבסופו של דבר תבין שהכוונה היא מה שחסר לך.
• אני חייב להכניס בכל פעולה ובכל רגע, את הכוונה שלי לתיקון וחיבור כל העולם, אחרת אלה רגעים מתים.
• האדם יכול להישאר בכוונה רק על-ידי זה שהסביבה פועלת עליו, רק מתח השדה הכללי יכול להחזיק את האדם בזה.
• המקום הוא אותו המקום, השאלה היא רק מי מנהל את המקום. הבורא מעוניין שאנחנו ניקח את המקום הזה בידינו וננהל אותו כמו שהוא היה מנהל אותו. זה נקרא שאנחנו דומים לו ובזה נעשים אדם.
• כל אחד שמגיע לקבוצה, מקבל מהקבוצה כמה שהוא משקיע בקבוצה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“