קבלה לעם היום

חלק א’: שמעתי, מאמר מ”ב – “מהו, שראשי תיבות אלול “אני לדודי ודודי לי” מרמזת בעבודה

• בחודש אלול, במקום בכי, צריכה להיות שמחה.
• “דעה חזקה” – דעה אחת: או לבורא – על-מנת להשפיע, או לי – על-מנת לקבל. שהאדם יודע במה הוא נמצא וקובע את זה.
• ככל שהאדם מתקדם ומשקיע יותר, הכיוונים הם יותר חדים ומרוחקים זה מזה – “כל הגדול מחברו” – בעלייה, “יצרו גדול ממנו” – מורגש בזמן הירידה, וכך מתקדמים.
• המדידה הנכונה לעליות וירידות, היא עד כמה אני נמצא בהשפעה מעל הדעת; אם אני נמצא בהרגשה רעה ומעל זה אני מרגיש שמחה, מפני שמעל ההרגשה הרעה אני יכול להיות “גבר” ולחלק את עצמי ל-2 חלקים – כלי קבלה וכוונה על-מנת להשפיע, ולהיות דבוק בכוונה ושמזה תהיה לי שמחה.
• חודש אלול הוא חודש של בירורים – שהאדם עושה חשבון נפש, ומגלה מתוך חייו מה חשוב – לעשות תיקונים על הטבע שלו ולהתקדם לחיים חדשים, לתחילה חדשה, ל”ראש השנה”.
• “ראש השנה” זה היום שבו נברא האדם – ביום בזה יולד האדם החדש, שתהיה לו תחילה להידמות לבורא.
• “אדם” – מי שהולך לפי בירור “אמת ושקר” ולא לפי “מר ומתוק”, מי שמחזיק בתכונת ההשפעה מעל כל מה שיש לו, מעל כלי הקבלה.
• הדרגה הראשונה שבה עיקרון האיחוד שולט בי, היא נקודת המגע הראשונה שלי עם הבורא.
• “צדיק” – מי שמצדיק את הבורא, על פני ההרגשה הרעה, ושמח שהוא דומה לבורא. יסוד שמתקשר ל-ט’ הראשונות, ולא נמצא במלכות שלו. “רשע” – מי שנמצא במלכות שלו בלבד.
• ההכרעה והמאבק הם על מה שהרצון לקבל רוצה מעל ההכרחיות, על מה שכבר שייך לעל-מנת להשפיע.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם”, פרשת “לך לך”, אות תס”ג, שיעור 25

• את כל מה שזוהר משפיע, הוא לא משפיע על אדם אחד, אלא על מקום השבירה בינינו, שאנו צריכים לגלות אותו – שאנו רוצים להתחבר ולא מסוגלים, ואם האור יבוא ויחבר אותנו, בחיבור הזה נגלה את תכונת ההשפעה המשותפת – הבורא.
• הקריאה בזוהר בדרגתנו היא לשם סגולה בלבד – שאנו רוצים שהכוח הזה ישפיע עלינו ויחבר אותנו יחד.
• “לשפוט” – להביא לקו אמצעי.
• התכללות חכמה בחסדים – “מגדל”, עבודה בגדלות, בכלים דקבלה. התכללות חסדים בחכמה – “כרם”, עבודה בקטנות. כתוצאה משניהם מתקבל אור חכמה המלובש באור חסדים.
• המאמץ שלי להגיע לדבקות זה המאמץ שלי בחברה. הרצון שלי לדבקות, הוא הרצון שאני מקבל מהחברה כתוצאה ממאמציי, ואיתו אני כבר מגיע.
• בינה כלפי מלכות היא דינים: בינה – גבורה עילאה, מלכות – גבורה תתאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו, עמוד א’ ת”ש, אות י”ט,  שיעור 11

• כל החכמה בעולם אצילות, מראש דאריך אנפין, מסודרת בצורה כזו שהיא מגיעה רק עד היסוד. לכן כשמלכות נמצאת ביסוד, היא מקבלת חכמה, וכשהיא נמצאת בתוך עצמה, היא לא מקבלת.
• “תפארת דאמא” – אותו מקום שממנו מגיעה אלינו ההשפעה מלמעלה. למעלה ממנה אנו לא תופסים, הכל סוד, ולכן היא מכונה גם “כתר” – המשפיע לזעיר אנפין ולכל התחתונים.
• “אצילות” – כלים דבינה שהתפשטו למטה, קיבלו לתוכם רצון לקבל ממלכות, ואז ניתן לקבל בהם אור חכמה.
• על-ידי צמצום ב’, שאני מצמצם את בינה בחלק אחד שלה, אני מאפשר לה לקבל בחלקה השני.
• אנו צריכים להבין, שכל מה שקורה לנו למטה מהטבור, מתרחש בתוך כלים דבינה. עד גמר התיקון, כל הפעולות הן בהתכללות באמא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: “קבלה עכשיו” – שיעור בנושא אקטואליה

• “אגו” – כוונה על-מנת לקבל, במקום להתחבר לזולת.
• “יצר הרע” הוא רק כלפי הזולת, כאשר האדם מתכוון להזיק בזה לחברה.
• לרע הזה יש תפקיד – אני לא צריך סתם לעשות איתו משהו, אלא “להמית” אותו, “לקבור אותו” – לשנות את השימוש בו בלבד. אין לנו חומר אחר אלא היצר, אלא שהרע צריך להיות טוב, זה כל השינוי.
• ככל שאנו גדלים ומתפתחים ברצון שלנו, מפני שהוא מלכתחילה הפוך מהבורא, ובזה אנחנו נעשים הפוכים יותר ויותר מהבורא, מהטבע הכללי, יוצא שאנו מחויבים בכל פעם להרגיש את עצמנו יותר ברע, עד שנתחיל להבין מהי הסיבה לרע שלנו.
• החוק הכללי של כל המציאות, הבורא, הטבע, דורש מאיתנו להיות בתכונה אחת עם כל המציאות הזו, באיחוד ואינטגראליות של כל החלקים,ב חיבור בין כל החלקים. אין לנו ברירה, אנחנו “סרטן” בכל הטבע הזה, ואנו חייבים לרפא את עצמנו.
• כל מכות הטבע הן מזה שאנחנו לא מחוברים ביחד. לא שאנחנו מזמינים את הסופה הזו, אלא כשאני מתרחק ממך, אני מכניס בזה הפרעה למאזן הכוחות שבטבע. כל הכוחות בטבע נמצאים באחדות, חיבור, איזון והרמוניה ביניהם, ובזה שאני לא רוצה להתחשב באחרים, אני מהווה חלק אקטיבי שלילי בין הכוחות הללו.
• אם התפתחות הרצון שבנו לא מגיעה לתיקון, היא הורסת את המשפחה.
• בזמננו, רק המטרה העליונה מעל דרגת הבהמה – דרגת האדם הדומה לבורא, שבה אנחנו מגלים את הנצחיות ועולים למעלה מגבול המוות, תחייב את האדם לחיות במערכת זוגית ולבנות משפחה.
• אם האדם קשור עם הסביבה כאחד, הוא לא מרגיש שום בעיות.
• חכמת הקבלה מביאה את האדם לאיזון הכללי, שבו כל אחד יקבל את מה שהוא רוצה, וכך יגיע לסיפוק מלא.
• האדם הישראלי לא יכול להיות כמו כל העולם כי הוא גרוע יותר מאחרים, ולכן הוא צריך לתקן את עצמו ולגרום לאיזון כל העולם. כל המשבר והרע שבעולם הוא בגללו, והוא צריך לתקן את עצמו ולגרום לטוב, להיות “אור לגויים”.
• רק מטרה שנמצאת בדרגת האדם, הדומה לבורא, למעלה מהבהמיות והחיים שלנו, תקשור אותנו במערכת אחת.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“