קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• אדם המתחיל לצעוד בדרך ההתפתחות הרוחנית, חייב את עזרת הכוח החיצון – קבוצה, בורא, כיוון שבאמצעות מה שיש לו עצמו, הוא לא יכול להגיע לשורש – מה שקיים מחוץ לאדם.
• הרגשת תלות בכוח הקבוצה ודרכה בכוח העליון, היא ממש הצלה מלמעלה; את ה”הבדלה” הזו מביא לאדם האור, לאחר שהוא השקיע את עצמו בכמה שהוא מסוגל ובכל מה שניתן לו.
• כל עצות המקובלים עוסקות באיך למשוך את המאור המחזיר למוטב, וכל התקדמות האדם תלויה במידה שהוא מיישם אותן.
• על הקבוצה להבין כי מטרתה היא להביא לכל חבר וחבר את הבירור והמחשבה, במה תלויה ההצלחה, על-ידי מה אנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, על-ידי מה כל אחד יכול להשתנות, ואז נראה בנו שינויים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך ב,’ אגרת מ”ג, חנוכה

• התורה מדברת על אדם הרוצה להגיע לגילוי הבורא בלבד.
• “מרגלים” – גילוי הכלים שיכולים להעלות את האדם לדרגת “ארץ ישראל”.
• “מכבים” – הכוחות הקטנים באדם שזועקים לעזרה מלמעלה.
• “בית המקדש” – מלכות שמתקשרת עם בינה.
• רק על-ידי התחברות לכוח העליון, באמצעות לימוד חכמת הקבלה, נוכל לעבור מהמצב הנוכחי למצב הבא.
• “בינה” – כוח האמונה, ההשפעה, שמקבלים מלמעלה – כוח שעוזר לי להיות למעלה מכוח הקבלה שלי.
• “חיצוניים” – כוחות האגו, הקבלה שלי, כי הם מחוץ לקדושה.
• המאבק בין היוונים ליהודים – איך מתחילים להעריך את כוח האמונה על-פני כוח הקבלה, ורוצים לנהל על-ידו את הקיום שלנו.
• “נר” – האור העליון; “שמן” – חומר הרצון לקבל שנמצא בתוך הכלי; “פתילה” – מידת המסך שאיתו עובדים מעל ה”שמן”; אם האדם מסדר את כל הדברים הללו בצורה הנכונה, הוא מגיע למצב “חנוכה” – התעלות מעל הרצון לקבל.
• האור מאיר בקצה הפתילה העליון, היכן שה”פתילה” מנותקת מהקשר ל”שמן”; האור החוזר מגיע ממלכות ממש עד לכתר, היכן שאין כבר קשר בינו לבין העביות, ורק שם מתקיים המגע – השתוות הצורה בין ה”שמן” שבתוך ה”פתילה” ובין האור, ואז שניהם יכולים להידלק.
• העביות לא נעלמת; עלינו לחבר אותה למסך, ולעשות משניהם “קו אמצעי”; המידה בה אנו יכולים לכלול את העביות עם המסך, היא החוש שבו אנו יכולים למדוד את הקשר בין הרצון לקבל והאור.
• המסך לא קיים בפני עצמו, הוא נבנה בקשר בין “ימין” ו”שמאל”.
• “פך השמן” – הניצוץ שאנו מקבלים כדי להתחיל את העבודה.
• האדם לא מסוגל לספק לעצמו דבר לשם התפתחותו הרוחנית; רק החברה יכולה לעשות זאת.
• “נס” – חוסר יכולת לראות את הקשר בין הפעולה שלי ובין התוצאה ממנה.
• על האדם לתאר את כל ההבחנות הללו בפנימיותו – זאת כל העבודה שלנו.
• נדמה לי שאני שונא את הזולת; אני שונא את הרצון לקבל שלי, שנראה לי כזולת.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות  ס”ז, שיעור 28

• שליש תחתון דתפארת – מקום עולם הבריאה; נצח, הוד, יסוד – מקום עולם היצירה; מלכות – מקום עולם העשייה.
• מקום עולם אצילות, הוא מקום המלכות, שלתוכו נכנסו תכונות הבינה; במקום זה שולטות תכונות ההשפעה בתוך כלים דקבלה.
• רק כשהאור מסתלק, אנו יכולים לקבוע את מצבנו.
• בכל ספירה מתפשט אור מיוחד, בהתאם לאופייה.
• כל זיווג דהכאה נעשה על פרצוף שלם.
• למעלה מפרסא – שליטת הבינה; למטה מפרסא – שליטת המלכות.
• “שליש אמצעי דתפארת” – מקום מציאות האדם, בין שני הכוחות הגדולים – קבלה והשפעה, ובזה שאני מחבר אותם כאחד, אני בונה את עצמי; ה”אחד” הזה יהיה אני.
• נקודות דס”ג שירדו למטה מטבור ונכללו עם נה”י דגלגלתא, הצטמצמו, ולכן כל הכלים ממטה לתפארת דנקודות דס”ג, הצטמצמו.
• “נקודות דס”ג” – פרצוף שירד מתחת לטבור; “עולם הנקודים” – פרצוף ס”ג שנמצא מעל הטבור, ומטפל במלכות בכמה שהוא מסוגל, בצורה נקודתית.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם: “תכונתה של חכמת הנסתר בכללה”, שיעור 6

• מחקר מדעי – מחקר שאותו כל אדם יכול לבצע במידת יכולתו, ולהגיע לאותן התוצאות.
• חכמת הקבלה מיועדת לכולם; כולם בנויים באותה הצורה, אך יש מי שקיבלו את המדע הזה (ישראל), וצריכים להעבירו לאחרים.
• אתה לא צריך להיות הגדול מכולם, אתה צריך להגיע לגודל המקסימאלי שלך.
• לימוד בדרגת הדומם – מדעי הפיזיקה, כימיה; לימוד בדרגת הצומח – מדע הבוטניקה; לימוד בדרגת החי – מדעי הביולוגיה, זואולוגיה; לימוד בדרגת המדבר, האדם – מדע חכמת הקבלה.
• הגישה המדעית בעולמנו היא נכונה וראויה, אך חסרים בה כלים; חכמת הקבלה מספקת לך כלים – אותו המכשיר שאיתו אתה יכול “לראות” את כוחות ההשפעה, כתוצאה מהשגת כוח ההשפעה בך.
• חכמת הקבלה בונה בך חוש נוסף, ובוא תוכל לחקור את המציאות הרוחנית, בדיוק כפי שאתה חוקר את המציאות הגשמית ב-5 החושים שלך.
• כל ההתפתחות המדעית בעולמנו, קיימת על-מנת להשלים את מה שחסר לאדם מהטבע; חכמת הקבלה מספקת לאדם את הכלים להשיג את מה שחסר לו מהטבע, בצורה טבעית.
• בין הרצונות – החומר הקיים בטבע, ישנה המחשבה – האמצעי לעבור מרצון לרצון, לתנועה בשדה הכוח – מכוח קטן לכוח גדול יותר.
• מחשבה היא כוח התנועה, שעל-ידה אני יכול לשנות את מציאותי, ברצון שבו אהיה.
• עלי להמציא עבורי את כוח המחשבה, שיראה לי שהתנאים שאני נמצא בהם הם רעים, שישנם תנאים טובים יותר, ושכדי להגיע אליהם עלי לשנות את הרצון שלי.
• הנשמה נמשכת לחזור למקורה; אם אני הולך ביחד איתה אני מתקדם בנוחות, ואם אני לא הולך ביחד איתה אני מרגיש ברע, כיוון שישנו כוח המושך אותי בכוח לכיוון מקור הנשמה.
• המקובלים, הם אלה שמממשים את כוח משיכת הנשמה לחזור לשורשה.
• במערכת הרוחנית, אף אחד לא יכול להשתמש בשני, אלא אם הוא ממלא את השני.
• התכללות כל נשמה עם כל יתר הנשמות היא מחויבת, כי שם נמצא הכלי שלה; באותו האזור בו סיפחתי לעצמי את יתר הנשמות, אני מגלה את הבורא.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”