קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “וידעת היום והשבות אל לבבך”

• אנחנו מתחילים מגילוי השבירה, זה המצב ההתחלתי שלנו. אנחנו נמצאים כאן במדרגה התחתית, הגרועה ביותר, שעדיין לא התגלתה לנו בכל הרע, בכל החורבן שנמצא בה.
• העבודה שלנו היא עבודה בתיקונים. התיקונים נעשים על-ידי המאור המחזיר למוטב, בהתאם לבקשה, לדרישה מאיתנו, בתנאי שהבקשה היא נכונה, כלומר שאנו מבינים המצב ומה צריך להיות במקום המצב הזה.
• ההתקדמות היא באיתור מקום השבירה – שהיא הייתה רק בין הנשמות ושם גם עלינו לבצע את התיקונים. חוץ מזה לא צריך לתקן כלום.
• מי שמגלה את הרע בצורה מטרתית יותר, מגיע לקבוצה, היכן שנותנים לו לראות הרע במקורו – מאיפה המקור של הרע, מאיפה הוא מתגלה ומתפזר בכל הבריאה – מתוך חוסר הקשר, בשנאה. ואז, בהתאם לכמה שמבינים ומאתרים את זה, מתחילים לתקן.
• התיקון הוא בערבות – “כל ישראל ערבים זה לזה”; ישר-אל – מי שרוצה להגיע, אז הדרך שלו היא דרך הערבות, שהיא סימן ההתקשרות הנכונה בין הנשמות.
• בהתקשרות הנכונה ישנם 2 שלבים: 1- להגיע לדרגת חפץ חסד, שהאדם מרגיש את עצמו כשליח, מלאך, עושה ב”למעלה מהדעת”, מילה, בינה. דרגה זו מושגת כתוצאה מהזמנת המאור המחזיר למוטב דרך החברה, במידת התבטלות האדם כלפיה. 2 – שלב האהבה – גילוי הארת החכמה, העברתה לאחרים ברשת הקשר שהאדם בנה בדרגת הבינה, ומילוי האחרים בכל מה שהוא מסוגל לקבל ולהשיג בשבילם. בזה הוא מתחיל להרגיש את מטרת הבריאה ולהכיר את האלוקים.
  
• “מילה” – חוץ מכלים דהשפעה אני לא משתמש בכלום. חפץ חסד, ערום, אין לי שום דבר. אני מוסר את עצמי לפרצוף העליון שנקרא אבא ואמא, ומבקש רק דבר אחד: שיבצעו עלי את  התיקון שעלי לעשות, שיגבילו אותי מלהשתמש ברצונותיי, לפי הבנתם. ואז הם עושים חתך בין הרצונות שבהם אפשר להשתמש בעל-מנת להשפיע ובין אלה שלא. ומרגע זה אני כבר שייך למה שנקרא ישר-אל, לנקודה, לתחילת הדרך.
• “גורל הטוב” – כאשר האדם מתחיל להתחבר עם הסביבה הנכונה ולקבל ממנה ערכים רוחניים, את היכולת לעבוד לפי מה שהם קובעים שזה טוב – זה נקרא “גורל הטוב”.
• אם אני פועל לפי הרגש והשכל שלי, אני צריך להבין שזה לרעתי, מפני שזה לא מביא אותי לרוחניות, למטרה. על-ידי זה שאני אני פועל לפי הערכים של הסביבה, שאני כל הזמן מתקשר אליהם ובודק כלפיהם מהם הערכים שלי, אני מגיע לגורל הטוב. זה נקרא ש”הבורא שם ידו של אדם על גורל הטוב ואומר קח לך”.
• כל הבחירה, הבירור שלי בכל צעד ושעל בדרך, היא עד כמה שאני מכניע את עצמי ומקבל עליי את מרות, שליטת דעת החברה, הסביבה. אם החלטתי פעם, אני כבר מקבל אותם לתמיד כמורי הדרך, ואני כצאן אחריהם. וזה נקרא שאני מגיע לדרגת שליח, ערום, השמח בחלקו.
• לגלות את הבורא זה לגלות את היחס שלנו אלינו, האור שמתלבש בתוך הכלי, צורת הכלי שקיבלה את תכונת האור.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם”, פרשת “ויחי”, אות תשצ”ח,  שיעור 40

• אם אני מבין שהכול בי, אני צריך להחזיק את עצמי כלפי האלוקות בצורה הקבועה, וכך יוצא שכל השינויים שבי בונים בי את צורת האלוקות.
• הבורא הוא קבוע וקיים ואין בו שינויים. הנברא לא יכול להרגיש שום דבר שאין בו שינויים, כי אם אין שינויים זה דבר מת. אנו מבדילים רק במה שמשתנה, זז, הפער בין זה לזה, בעוצמה, בתנועה, באלפי שינויים. לכן כדי להראות ולהכיר לנו את עצמו, הבורא עושה זאת דרך שינויים רבים בינו לבין הרצון, ולאחר כל השינויים הללו אנחנו מגיעים לשלווה, לשלמות.
• הכול מתרחש סביב הנקבה, סביב החיסרון הכללי שלנו, שזה החיסרון לחיבור. לכן היא נקראת “נוקבא”. והחיסרון הוא רק לתיקון השבירה ולמילוי מה שבין החלקים השבורים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות קל”ה

• בחכמת הקבלה ובכתבי האר”י, לא מדברים במאומה על העולם שלנו, אלא על מבנה הנשמה החסר לעת עתה, וכשהכל יתקן לאחד, הכל יתקבץ לכלי אחד, והאדם לא ירגיש שינויים, הן בעולמנו והן בעולם הרוחני.
• ישנם הרבה פרטים, אך הכל מדובר בנברא אחד. ריבוי הפרטים הוא תוצאה של הארת האור על הרצון.
• “מלכות” – הרצון לקבל הסופי שממנו אין יותר לאן להתפתח.
• לאחר הצמצום, הנברא מתחיל להתחלק כתוצאה מחישוביו איך לנטרל את הבושה – לא לקבל, ואף לעלות מעליה ולהשפיע לבעל הבית. וכך הוא מגיע לאותה הדרגה כמו בעל הבית.
• לזעיר אנפין אין ראש משלו, אלא ראש קטן, המותאם לקבלת ההבחנות מהעליון וליישם אותן על עצמו בלבד.
• כתר – שורש הבריאה, ז”ת דבינה – שורש הנברא, מלכות – שורש לאור החוזר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “תורת הקבלה ומהותה”, שיעור 3

• “מ”ן” – המחלה שאנו מגלים, “תורה תבלין” – האור שאנו מקבלים בחזרה, תרופה.
• “תורה” – כל המערכת שדרכה אנו יכולים לבקש ולהפעיל את האור העליון, שייקח אותנו לתיקון עד האחד השלם.
• “יצר הרע” – רק השנאה שמתגלה בינינו, הדחייה של האדם מהאחרים, ולא האגו הפרטי שבכל אחד ואחד. אותו אנו דווקא צריכים לאתר ולהביא לתיקון. אנו מגלים אותו כתוצאה מהשתוקקותנו להתחבר, וכשהוא מתגלה, אז מבקשים.
• הפער בין חשיבות המטרה ושפלות עצמית, מביא אותנו לחולשת עצמו ולדמעות.
• חכמת הקבלה, פנימיות התורה שנועדה לתקן את היצר הרע, הייתה בהסתר לכל אורך השנים מכיוון שניתן לגלות אותה רק לדורנו, הדור האחרון, שזקוק לה לשם תיקון היצר הרע שמתגלה בו במלואו.
• דתות ואמונות – ידיעות שקריות על האלוקות, שהתהוו כתוצאה מפירוש לא נכון של חכמת הקבלה. אין לנו איך להתמודד איתן, אלא רק להביא לידיעת האנושות שישנה אפשרות לגלות ממש את האלוקים. ואז הם ירצו בחכמת הקבלה, כי הם יבינו שהמאור שנמצא בה יפתח להם את העיניים והם יראו את העולם האמיתי.
• לאדם הצועד בדרך ההתפתחות הרוחנית, צריכה להיות נטייה ל”לשמה” מלכתחילה, על אף שזהו דבר בלתי מציאותי כלפי האדם. זהו סימן לרשימו גבוה, שאיתו הוא רוצה ללכת ואותו הוא רוצה לממש.
• האדם מגיע לקבוצה עם הנקודה שבלב. כשהוא נכלל עם הקבוצה, הוא מקבל ממנה רשימו לתוך הנקודה שבלב – זהו רשימו חדש, רשימו מהחיבור, מהשבירה. אם הוא מקבל את הרשימו הזה כדבר החשוב – זה נקרא דעת החברה, להיות תחת השפעת הסביבה – ואותו הוא מעלה, אז נקרא שהוא פועל דרך החיבור עם האחרים והוא רוצה שהחיבור הזה יתקיים. רק על זה האור העליון פועל, זה הדבר היחידי.
• אין לכל אחד רוחניות, כי הרוחניות מושגת בחיבור. הבורא הוא מה שמחבר בין הנשמות. אם אני חותך את עצמי ולו לרגע מהכלל, אני מרגיש את העולם הזה בלבד.
• הזוהר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה, וממנו יצאו לנו כל כתבי הקבלה. לכם רק לאחר לימוד כתבי המקובלים, אנו יכולים להגיע לתורה ולהבין אותה באמת.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“