קבלה לעם היום

חלק א’: רשב”י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “לילה דכלא”, אות קכ”ט, שיעור 4

• עד כמה שהאדם משתדל בכל פעם לחבר את עצמו לקבוצה, הרצון שלו ישתנה בהתאם, הלימוד שלו יהיה בדרישה אחרת, ובהתאם לזה יבוא אליו בכל פעם אור עליון אחר, שיעלה אותו למדרגה גבוהה יותר.
• אפילו שאני נמצא ברצון לקבל, אני מתפעל מחיצוניות החברים, וכך אני מקבל מהם את הכיוון החדש, אם ארצה בכך או לא.
• עלינו לדאוג שהמטרה שהחברה משפיעה עלינו תשתנה בכל פעם, תגדל ותהיה אמיתית יותר, עד שבסופו של דבר נגיע לזה שאנו מתחברים יחד כדי להשפיע לבורא.
• בסופו של דבר, דווקא כל הפעולות הלא מוצלחות שלנו, הנפילות, הזדונות והשגגות, הופכים להיות לטוב, כי גילוי הרע שלהם הופך למקום קליטת האור.
• ההבדל בין 125 המדרגות הוא רק בכוונה שעל הרצון – עד כמה אנו יכולים לשלוח אותה רחוק מאיתנו, בכוונה לבורא.
• “כוונה” – מה אתה מתכוון, מה אתה רוצה שיצא מהיגיעה שלך.
• ללא המלאכים הרעים – דומה, לילית, פרעה וכד’, לא היינו יכולים לגלות את חומר הבריאה ולהביא אותו לתיקון.
• “רשע” – מי שהכין את עצמו בדרגת הצדיק הקודמת, להיות עכשיו רשע.
• “אוריה” – תיקון חסדים שצריכה לעשות “בת שבע” – נוקבא דמלכות, על-מנת שתהיה מסוגלת להזדווג עם “דוד” – זכר דמלכות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם: פרשת “צו”, אות י”ח, שיעור 2

• “כהן, לוי, ישראל” – דרגות הכוונה על-מנת להשפיע בתוך הנשמה, באדם אחד.
• כדאי שהאדם יגיע למצב של “בראתי תורה תבלין” – אם הוא זוכר לשם מה הוא לומד נעשה לו טעם, מתוק, ואם הוא שוכח לשם מה הוא לומד נעשה לו חוסר טעם, מר. אנו חייבים להגיע עד כדי כך לבירורים מהי תורה ומהי חכמה.
• “הכרת הרע” – בירור למה מה שנראה רע בעיני כטוב הוא מוות, ודרך זה האדם מגיע ל”טוב ומיטיב” – המטרה האמיתית, הנכונה, הטובה.
• רצון הבורא הוא קבוע – טוב ומיטיב המוחלט, וכדי לאפשר לאדם לעלות, הוא חילק עבורו את הדרך למדרגות, ובכל פעם שהאדם מתאים את עצמו למדרגה מסוימת, הוא עולה אליה.
• אין לך למי להתפלל ולבקש – כשאתה מתפלל אתה למעשה דן את עצמך בהתאם לאותו האור העליון שמאיר לכולם, וכל אחד ייקח ממנו כמה שהוא רוצה.
• אין לך עם מי לעבוד חוץ מהקבוצה, דרך הקבוצה אתה יכול לשנות את עצמך בהתאם לחוקי הטבע; הקבוצה היא המתאם בין הרצון שלך שלא בשליטתך ובין הבורא שלא בשליטתך – מה שבשליטה שלך זה הקבוצה.
• ההשתוקקות לפניה לבורא בזמן הלימוד מגיעה רק מתוך ייאוש, צורך, שמגיע כתוצאה מזה שהבורא נותן לנו אותו מאחור בצורת ייסורים, או שאנו מתקשרים לסביבה ומשתדלים לקבל ממנה תוספת רצון לפני התגלות הייסורים.
• “אתה” הוא מי שיכול להוסיף לרצון שנתן לך הבורא, רצון של הסביבה. לפני כן “אתה” לא קיים.
• העיקר הוא לארגן את הכוונה לפני הלימוד; זה כל-כך חשוב, עד שכדאי לחשוב כל היום איך אני מגיע עם הכוונה הנכונה ללימוד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות מ”ה, שיעור 19

• כל מקום התיקון הוא מטבור ועד הפרסא.
• “יסוד” – מקום קשר המלכות עם הבינה, שמלכות עובדת עם הבינה דרך התכונות שלה.
• עולם אצילות בקטנותו זהה לעולם הנקודים בקטנותו.
• פעולת הבריאה – יציאת המלכות מהאור, על-מנת שתגלה את הרצון האמיתי שלה, ללא שליטת האור עליה.
• כל העבודה היא בצירוף מלכות ובינה, לעשות את הקו האמצעי.
• אין בנו שום תכונה שלא מקדמת לרוחניות, אם אנו משתמשים בה בצורה הנכונה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם: מאמר – “מהות הדת ומטרתה”, שיעור 4

• המצבים שלנו לעומת המצב הסופי הם הפוכים ורעים.
• בהתפתחות בדרך ייסורים האדם מתפתח על-ידי ייסורים גדולים. בהתפתחות בדרך האור האדם מתפתח באותה הדרך, אך בהכרה – זוהי התפתחות לו בתוך הרצון שלו אלא בתוך הכוונה שלו – שם הוא מגלה עולם הפוך ונהנה מהשתוות הצורה שלו לבורא.
• ברגע שהאדם קושר את עצמו למטרת הבריאה – טוב ומיטיב, כבר מתחיל להיות לו טוב, מתוך ההארה שהוא מקבל כתוצאה מזה שהוא נמשך למטרה הכללית.
• אנו צריכים להחליט שאין לנו שום אפשרות להגיע לטוב אלא אם הקבוצה, הסביבה שאנו נמצאים בה, תהיה חזקה דיה כדי למשוך אותנו לעבר המטרה, נגד הרצון שלנו.
• ביטול האגו זה לא ביטול הרצון לקבל, אלא ביטול הכוונות בעל-מנת לקבל והגדלת הכוונת בעל-מנת להשפיע.
• כל הבחירה החופשית שלנו היא בקשר שלנו עם החברה הנכונה, שאנו צריכים לארגן.
• ה”אני” האמיתי הוא לא מי שאני כעת, אלא אני הכלול לחלוטין בחברה.
• אם אני רוצה להתחבר לקבוצה ולא מסוגל, יש בזה כבר איזושהי נטייה להשפעה מצידי, ואז הבורא פותח לי ערוץ אליו, שדרכו אני יכול כבר לצעוק אליו.
• אין לך שום סיכוי להגיע למשהו, במקצת ובגדול, אלא רק על-ידי חיבור.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“