קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’: מאמר “גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד”

• הרצון הוא קבוע, וגדל על חשבון הרגשת הנותן. כל ההתפתחות חוץ מנקודת “יש מאין”, באה מהרגשת הנותן.
• לא יכולה להיות התפתחות ללא הרגשת המשפיע.
• ברוחניות לא מודדים לפי נפח או משקל, אלא לפי איכויות בלבד – לפי החשיבות.
• על אף שאנו לא רואים בחשיבות משהו שמשפיע על מציאותינו, החשיבות היא הדבר שהכי משפיע ופועל.
• גם ברוחניות הכל מורגש כקבלה בתוך הכלי; בשלב הראשון גודל המילוי מורגש לפי גודל חשיבות הנותן, ובשלב השני, גודל המילוי נמדד במידה שאני יכול לתת לבורא את אותה דרגת החשיבות שהשגתי בשלב הראשון.
• שום דבר לא משתנה במציאות חוץ מהיחס שלך. הכל משתנה כתוצאה מהסתכלות האדם.
• בזה שנותנים לך להרגיש שהכל תלוי בך, נותנים לך להיות מלך – אתה הופך להיות בזה המרכז של כל העולם.
• “לדבר אל המלך” – להשתדל לגלות בפנים את דמותו.
• כאשר אנו רוצים להתקבץ יותר, בריכוז המאמץ באותה הנקודה, אם אנו מקבלים את החשיבות דרך אותו החור הקטן, ואנו מתחילים לראות את הבורא. ברגע שהחשיבות שלך מופנית אליו, אתה מתחיל להרגיש ולזהות אותו – הכל תלוי בחשיבות.
  
• “דעת בעלי בתים” – חשיבות הבורא היא בכלי הקבלה. “דעת תורה” – חשיבות הבורא היא בכלי ההשפעה.
• ההודיה לבורא היא תוצאה של חשיבותו בעיני.
• “אני” – נקודה המנותקת מההרגשה עצמה, וצופה בה מהצד. זוהי הנקודה שנוצרה על-ידי השבירה ונמצאת רק במין האדם.
• כל הרוחניות יכול לבוא אליך, אך ורק אם אתה, דרך הקבוצה, בזמן הלימוד, תדרוש את הגילוי הזה. אתה רוצה לגלות את המשפיע, המייסד – אתה מוכן להיות כך.
• חוסר הריכוז, חוסר החשיבות – זה מה שעושה את ההסתרה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם”, פרשת “ויחי”, אות שמ”ט, שיעור 21

• כאשר אני קורא עלי לברר, האם חשוב עבורי לדעת את הטקסט, או להכיר את הבורא. מדובר על הבורא, הפעולות שלו – מבצע הפעולות. זו הנקודה שמביאה להצלחה או לאי הצלחה, זה ההבדל בין “ללמוד תורה” ובין “להכיר את נותן התורה”.
• בזמן קריאת הזוהר, אנו קוראים על פעולות הבורא, כדי לגלות את הבורא. ודווקא מתוך המאמץ שאני עושה, אני מתחיל לגלות אחרי כל פעולותיו, אותו.
• עם השכל וההכנות שלי, לעולם לא אוכל להכיר את התמונה. רק על-ידי הזמנת פעולה מיוחדת בזמן הלימוד, שנקראת “המאור המחזיר למוטב”, אוכל להזמין כוח שישנה את ההרגשה שלי.
• האור בונה בי את חוש ההשפעה, ואיתו אני מגלה את הבורא. לכן לזה עלינו להשתוקק.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’ חלק ט”ו, דף א’ תשל”ו, אות צ”ו

• גם בלימוד “תלמוד עשר הספירות” עלי להשתוקק לגלות את הבורא מאחורי הפעולות המוזכרות בספר.
• אין כל הבדל בין כל כתבי הקודש – כולם מספרים בכל מיני צורות על פעולות הבורא, ואנו צריכים לגלות אותו אחרי הפעולות הללו.
• התפילה בזמן הלימוד, היא לגלות את הפועל.
• אתה לא יכול לגלות את פעולות הבורא, אלא בקבוצה.
• המקום הוא הקשר בינינו. התורה מספרת לי על איך אנחנו כל הזמן משתנים כדי להביא את הקשר הזה לתיקון השלם. הקשר בינינו, השבירה והתיקון, הם כדי לגלות את הפועל – “ישראל, אורייתא וקוב”ה חד הוא”.
• אין הסבר שכלי על חכמת הקבלה – יש רק אמצעי להגיע לבירור בזה שמבררים את גילוי פעולות הבורא, וכך אנו מכירים את החכמה עצמה ואת האלוקות.
• אם אני שם לעצמי מטרה להבין, אני חותך את עצמי מהשגה.
• כל המציאות היא תוצאה ממידות הקשר בינינו. “העולם הזה” הוא תוצאה של הרגשת השבירה, קיום של קשר מכאני בינינו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם: מאמר “ששים רבוא נשמות”

• בתמונה הנתפסת בחושינו אין דבר ממשי, והיא משתנה בהתאם לתפיסתנו.
• חכמת הקבלה באה כדי לעזור לנו, על-ידי ייצוב היחס הנכון אלינו ולמציאות שאותה אנו מרגישים, להביא אותנו למייצב אותה המציאות.
• כל מה שאנו עוברים, הוא כדי לעורר ולחייב אותנו לגלות את אותו היסוד, הבורא הקדמון לכל דבר, שהוא מייצב את המצב ומוביל אותנו דרך כל מיני מאורעות, כדי שאנו נגלה אותו.
• כל מה שאנו מרגישים מלבד נשמה אחת ואור אחד, הוא מפני שאנו לא מתוקנים, שנשמתנו עדיין אינה מתוקנת.
• במציאות שאותה אנו חשים עכשיו, אנו מגיעים סוף סוף לאמת – אנו לא מסוגלים ומוכנים להתאחד.
• חכמת הקבלה אומרת שכל הניסיונות לחיבור ברמת העולם הזה הם שקר, ושאם אנו רוצים להתחבר באמת, ניתן לעשות זאת רק על-ידי הכוח העליון, שהוא זה שברא אותנו בצורה האכזרית שבה אנו נמצאים, ורק הוא יכול לשנות ולחבר אותנו.
• “טוב” – חיבור לנשמה אחת. “רע” – ניתוק מכולם. “נשמה” – סך כל ההשפעות שלנו.
• לא ניתן להרגיש את הטוב ללא הרגשת הרע – בהתעלות מעל הרע המתגלה בהדרגה, אני מגלה בהדרגה את הטוב המוחלט.
• האור נמצא במנוחה מוחלטת ורק הרצון הוא זה שמשתנה. הקבוצה מראה לך איך להסתובב בכל פעם לכיוון האור, והלימוד מלמד אותך איך להתקרב בכל פעם לאור.
• כתוצאה מזה שאני נברא, נמצא מחוץ לבורא, אני מרגיש רק את ההבדלים בין התכונות, אך אני לא מרגיש את התכונות עצמן. בפער בין תכונותינו אני מגלה אותו.
• “60 ריבוא” –  עוצמת זעיר אנפין כאשר הוא מגיע לגמר התיקון שלו.
• עד כמה שאנו מתקרבים זה לזה נקרא שאנו מתקרבים לאור, ועד כמה שאנו מתרחקים זה מזה נקרא שאנו מתרחקים מהאור. האור פועל עלינו בהתאם להשתוקקותנו להשתוות הצורה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“