קבלה לעם היום

חלק א’: רשב”י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “לילה דכלא”, אות קל”ח, שיעור 6

• השורש הרוחני יורד ומתלבש בעולם הגשמי פעם אחת בהיסטוריה, אך הוא נותן לנו רק תוצאות. ואנחנו מדברים על השורשים שאליהם אנו צריכים להידמות. לכן אנו קוראים את הסיפורים כביכול הכתובים בזוהר, אך אנו צריכים לתאר לעצמנו אותם התכונות, הכוחות, והפעולות שמחברי הזוהר גילו, ולא ומקרים בעולם הזה.
• “שגגות” – המצבים ההתחלתיים שלי – לא מה שעשיתי אלא מה שאני מגלה. מתגלה החטא, חלק מהשבירה.
• “זדונות נעשים כשגגות” – כאשר אני שומר על עצמי לא לקבל על-מנת לקבל.
• “גיהנום” – לקבל על-מנת לקבל – אין דבר הגרוע מזה. “גן עדן” – בינה – אם אני עובד כמוה, אני מרגיש שאני נמצא בגן עדן.
• הכל זה בכוח הבקשה להתחבר עם הזולת שאני מעלה, ואז מגיע כוח מלמעלה שעוזר לי להתחבר.
• העיקר היא הכוונה בזמן הלימוד – איך אנו יכולים להשתמש ברצונות שלנו, ושטקסט הזוהר “יצלצל” ברקע.
• עלינו רק להשתדל לאתר את מקום החתך בינינו ולבקש תיקון.
• אנו מתקדמים תמיד מזה שאנו מגלים עוד חלק מהרצון לקבל המקולקל שלנו, ומהמקום הזה אנו צריכים לראות את קשר המצב עם המטרה – שהרצון לקבל המקולקל לא מרחיק אותנו מהמטרה, אלא נותן לנו אפשרות להתקדם אליה, כי אנו מביאים אותו לתיקון.
• כל אחד שייך לדתו ואין לאף אחד זכות לשנות בהן משהו, מכיוון שאין בין הדתות והאמונות המוכרות לנו כל קשר לרוחניות, אלא לתרבות בלבד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם: פרשת “צו”, אות נ”ו, שיעור 4

• “שבתות, חגים ומועדים” – הארות מיוחדות מג”ר דאצילות לנשמות שנמצאות במלכות.
• “אור עליון נמצא במנוחה מוחלטת” – האור נמצא באינסוף פעולות בכל רגע ורגע, אך הוא לא משנה את התוכנית, הדרך, הכיוון שלו, ואם אנו רוצים או לא הוא יעשה את שלו.
• למלכות דאצילות עולים הרצונות להתאחד, וכל מי שרוצה להתאחד מגיע למצב שנקרא “מלכות דאצילות”, “שכינה” – המקום שבו מתגלה הבורא.
• מלכות דאצילות נמצאת בינינו.
• העליות והירידות הן רק כלפי החיבור בינינו, כלפי המקום לגילוי האלוקות.
• אם אני מגלה את הרצון שלי להתחבר עם האחרים, אני מגלה שהם כבר מחוברים, ולכן אני צריך לדאוג רק לתיקון עצמי.
• “מלאכים” – כוחות המערכת שעל-ידם אני מתקן את עצמי.
• עלינו לראות בחיבור אמצעי להשפיע לבורא – אל תשכח על “בעל הבית”. בלי זה לא נגיע אפילו לאמצע הדרך, כי את האור אנו מקבלים מהמצב הסופי.
• “אמונה” – הרגשת הבורא. “חוסר אמונה” – חוסר הרגשת הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות,אות מ”ה, שיעור 21

• “אני” – מלכות דאצילות. “אין” – כתר דאצילות.
• “רישא דלא אתידע” – הראש שממנו מגיעה אלינו כל ההשגחה.
• “כתר דאצילות” – אריך אנפין, ממנו מושפע כל האור לאצילות.
• צמצום א’ מנהל את צמצום ב’, כי אי אפשר לעשות שום תכנון אם הוא לא קשור לסוף.
• אם אני פונה לבורא באופן אישי, זה לא מ”ן אלא שקר. אם אני פונה לחברה ומקבל ממנה בחזרה חיסרון שאותו אני מעלה לבורא, זה מ”ן, ואז בטוח שאני מקבל מלמעלה מ”ד, מתקשר לחברה בפועל ומגלה בפנים את הבורא.
• “קבוצה” – הרצון הכללי של הנשמות שמחוברות, ונמצאות לפניי כמקום שבו אני נפגש עם הבורא, וכלפי המקום הזה אני צריך לעבוד.
• “הבורא” – התכונה שאני מגלה בתוך הכלי המשותף, בתנאי שאני נכנס ומשתתף בו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “מהות הדת ומטרתה”, שיעור 6

• “תורת המוסר” – התורה האנושית בכללותה, שהתהוותה כתוצאה מניסיון החיים האנושי לאורך השנים, על-מנת לגרום לנו לסבול כמה שפחות.
• האור המקדם ומפתח אותנו מביא לנו ייסורים, מכיוון שהוא מגדיל לנו את הרצון לקבל, ולכן כל המוסר של אתמול כבר לא תקף היום ואנו שוב חוטפים מכות.
• “מצוות” – רצונות הקשר עם הזולת שתיקנתי על-ידי המאור המחזיר למוטב.
• לאדם בודד אין מה לתקן ואין לו עם מה לבוא כלפי הבורא, כי אחד זה לא מקום שבור – צריכים להיות לפחות שניים.
• “בעיתה”, “דרך ייסורים”, היא לא דרך כי אנו לא מתקדמים בה, אלא רק מגלים מתוכה שאנו חייבים ללכת בדרך “אחישנה”, כי כך או כך נהיה חייבים לחבר את הבריאה, לגלות את המקום לבורא ולמשוך לשם את אור התיקון והמילוי, כי רק על-ידי זה אנו נעשים כבורא ונגיע לדרגת “אדם”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“