רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.7.2010

apple_blossom.jpgחלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “אין עדה פחות מעשרה”

  • “בית כנסת” – מקום שבו אנשים מתכנסים כדי להתחבר, ולא כדי להתכנס ולהישאר לחוד.
  • בכל רצון שיש בו רצון להתחבר עם האחרים, יש כבר התאמה לכוח העליון, לבורא, ושם יש מגע עימו.
  • לכל איבר בגוף הכללי ישנה אותה החשיבות, ורק בצורה כזו שמתחברים כשווים, נוצר מקום שבו יכול לשרות הבורא, להתגלות הכוח העליון.
  • אין מקום או מקרה אחר שבו יכול להתגלות או שבו נמצא הבורא, אלא בקשר ההדדי השווה, המורכב לפחות מ-10 – מספר שמצביע על שלימות היגיעה, שלימות הרצון הכללי.
  • מטרת הבריאה היא להיות המשפיע הטהור, ללא קבלת כל שכר בתמורה לפעולה שהאדם מבצע.
  • “ממעשיך הכרנוך” – במידה שאני מדמה את עצמי אליו (לבורא), אותה הפעולה מביאה לי ידיעה עליו.
  • הבורא נותן לנברא להיות הראשון ביצירת הקשר, הכלי, המגע, ובקביעת עוצמת המגע, כאילו שהתחתון עכשיו נמצא בעמדת הבורא – הוא הראשון, הוא מחליט מה לעשות, משתוקק ויוצר את כל המצב; הכול בא אך ורק מצד התחתון ובזה הוא נעשה שווה לבורא.
  • הכלי ליהנות הוא החוש היחידי שאיתו אנו עובדים, כי הבורא ברא רק רצון ליהנות, לקבל, רצון שמרגיש את התענוג. לכן אנחנו לא יכולים להתייחס לאף מצב לא מתוך הרגשת התענוג או חוסר הרגשת התענוג, אך עלינו להשתמש בתענוג כאמצעי להנות לבורא.
  • “אור חוזר” – הנטייה שלי, שאני רוצה להחזיר לבורא את אותו הטוב שאני מרגיש שאני מקבל ממנו.
  • דרגת הבהמה – יחס לתענוג בלבד. דרגת המדבר – יחס לנותן התענוג ושימוש בתענוג עצמו כדי להתקשר בחזרה אליו.
  • “יצר רע” – מה שאני מרגיש שמרחיק אותי ממטרת הבריאה בלבד.
  • האדם מתחיל להיכנס להכרה עצמית, רק מהרגע שבו הוא מתחיל לעבוד בחברה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “לך לך”, אות קמ”ו, שיעור 13

  • דרגת האדם היא דמיון לבורא – זו דרגה ההפוכה לדרגת החי וכדי לבנות בנו יכולת כזו, לתת לנו אפשרות לברוא בנו טבע של אדם אנו צריכים למשוך את המאור המחזיר למוטב – כוח עליון מיוחד, שמשפיע עלינו ומשנה אותנו כך שאנו עולים בהבנה, בהרגשה, בהשגה, ביכולות הקליטה, לדרגה עליונה יותר שנקראת “אדם”. העלייה הזו היא לא סתם מכאנית ולא עלייה במודעות – זו עליה ברמת הטבע.
  • במצבנו הנוכחי, אנו מסתכלים על העולם מתוך דרגת הבהמה. אנו מסתתרים בה וממנה רואים את העולם, ואנו לא נוכל להרגיש בצורה אחרת, אלא רק כשהאור יבוא מלמעלה וייתן לנו אפשרות לצאת מתוך עורנו וחושנו ולהיות בצורה אחרת – להתלבש בצורת האדם, ואז מתוך צורת האדם, נראה ונרגיש מציאות חדשה.
  • אנו מזמינים את האור העליון על-ידי עבודה בקבוצה – כאשר אנו משתוקקים להתחבר יחד ועושים פעולה לצאת מעצמנו, ולימוד מתוך ספרי הקבלה, שמביא לנו האור והופך את הנטייה שלנו לחיבור למציאות, ואז אנחנו בהחלט מגיעים לדרגת האדם, הדומה לעליון.
  • במאמץ לחיבור עם כולם, אנו עוברם את כל המצבים שעליהם מספר הזוהר.
  • הזוהר מדבר על רוחניות, ורוחניות זה חיבור.
  • אם אנו לא מגיעים לחיבור, אנו לא מגיעים לכניסה למימד יותר עליון, ואם כן מצליחים ומתחברים, מה שמתגלה בקשר בינינו הוא העולם הרוחני.
  • אם לא נרצה לעלות מדרגת הדומם לדרגת החי הרוחנית – דרגת הרוח, לא יקרה דבר. מה שחסר לזה הוא קשר בין בני האדם, שבו מתגלה דרגת הרוח.
  • בעולמנו אין שום רוח; הרוח יכולה להיות רק בינינו – הרוחניות היא הדרגה הראשונה שבה אנו מכניסים חיים בחיבור בינינו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button