קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, פרשת בא, אות קמ”ח, שיעור 9

• המילים הן סמלים, המורכבים מאותיות, שהן סימנים בלבד – תכונות רוחניות, וסכום האותיות מעביר לנו פעולה, מבנה רוחני, רצון שמשתנה ומקבל מגוון של אופנים שונים.
• עלי להתייחס למילים הכתובות בזוהר כסימנים שאני לא יודע עליהם כלום.
• כשאנו קוראים את הזוהר, עלינו להתנתק מהיחס המוקדם שלנו לכל מילה ומילה, לחפש מה זה, ולהיות בטוחים שזה קורה בנו.
• אנו לא מדברים על האור עצמו אף פעם, אלא על הרצון שמקבל את צורת האור.
• העיקר הוא, האם לאחר כל המאמץ, האדם מצפה שהאור ישנה, יעלה אותו, ייתן לו הבנה, קשר, לכבד, לרצות להיות באותן תכונות ההשפעה שעליהן הזוהר מספר.
  
• בלבול זה המצב הקבוע, שאין מה לפחד ולברוח ממנו.
• בכל הנוגע לרוחניות, עלי קודם להתחבר לחברה, ומתוך החיבור בינינו, לקרוא את ספר הזוהר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות קכ”ז, שיעור 55

• עתיק הוא פרצוף מקשר, המתאם בין עולם הנקודים לעולם הברודים.
• מכיוון שפרצוף עתיק הוא כתר, הוא יכול להתפשט ללא הגבלה.
• אף פרצוף באצילות לא עושה גדלות לעצמו, אלא עושה גדלות על עצמו, רק כדי שתהיה לו היכולת להוליד את התחתון.
• ראש דאריך-אנפין, הוא הראש הראשון שיש בו הגבלות.
• “כתר” – תכונת ההשפעה; “בינה” – רצון לקבל שרוצה להידמות לתכונת הכתר.
• עולם אצילות לוקח את עולם נקודים כנוקבאות, ומחבר אותן לעצמו מטבור עד הפרסא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “הקדמה לספר הזוהר”, אות י”ד, שיעור 7

• אני בעצמי, כמו כל העולם הזה, לא קיים – זו מציאות מדומה. הנקודה שבלב היא היחידה שקיימת, ושייכת למציאות שקיימת.
• הנקודה שבלב היא “אחוריים דנפש דקדושה” – נקודה מקולקלת, שתישאר מקולקלת עד גמר התיקון, כ”יש מאין”, ועל-ידה אני צריך לחבר בהדרגה את כל שאר המערכת, הרצון להשפיע, אלי.
• רצון להשפיע – כל הנשמות, מלכות.
• כל נשמה ונשמה, צריכה להשיג במידה כלשהי את כל הבריאה.
• אין לך מה לקחת מהעולם המדומה שלך, מלבד שנאה כלפי הזולת, שמתגלה כתוצאה מיגיעה להתחבר לזולת, כדי להידמות לבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”