קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “מי הוא הגורם לתפלה”

• לנברא אין כוח לעשות משהו, חוץ מהבחירה חופשית להגיע לרצון, שיקרה שינוי בטבע שלו. הבקשה הזו לשינוי נקראת “תפילה” או “מ”ן”.
• המאבק בין “ישראל” ו”אומות העולם” שבאדם הוא תמידי, ומתרחש בהכרתו ובתת הכרתו של האדם, וכתוצאה מהמאבק הזה מתחילה ההתפתחות שמובילה בסופו של דבר לתפילה.
• גם בקשת האדם לתיקון צריכה להיות בעל-מנת להשפיע ולא עבור האדם עצמו.
• מצד האדם חייבות להיות כל הזמן נחיצות ודרישה לחידוד יחסו לתפילה, עד שהוא יקבל תגובה על בקשתו.
• אם אני נזכר ומרגיש שזה בא מהבורא, כבר יש לי את תחילת הקשר להגיע אליו בחזרה, לתגובה שלי.
• להודות לכוח העליון שהשפיע עלי, זה להיכנס למגע ראשון איתו, וקביעת הכיוון זו הפעולה הראשונה שהאדם מסוגל לבצע.
• “ישראל” – אלה שמשתוקקים לכתר, הנקראים “בני מלכים” כי הם חלק ממלכות – כנסת ישראל, המשתוקקים לנשמה אחת.
• כל העצות שחז”ל אמרו לנו, הן בסך הכול כדי לארגן בתוכנו את התגובה הנכונה לזה שהבורא נתן לנו התעוררות, ושהתגובה הזו מצידנו תיקרא “תפילה” ולא סתם צעקת סרק. אז אנחנו מגיעים לפתיחת הרצון שלנו, כשנותנים לנו מלמעלה כוח להשפעה.
  
• כל העבודה שלנו היא לא יותר מלהגיע לתגובה הנכונה, למה שהאור העליון פועל עלינו.
• כל המציאות שנמצאת בין הנברא לבורא, קיימת כדי להביא את האדם לתגובה הנכונה כלפי השורש, ודווקא בריכוז הפנייה אליו מתוך הבלבול, אנו מגיעים לפנייה הנכונה שתוביל לתגובה.
• להפסיק את התפילה זה הדבר הגרוע ביותר, כי בזה האדם חוזר לדרגת הבהמה; בהמה לא מתפללת – לא דורשת את התיקון שלה כדי להגיע להשפעה טהורה.
• יש מקום לבקשה אך ורק בתנאי שאתה לא מבקש עבור עצמך, אלא עבור השפעה בלבד.
• כל העולם, כל המציאות, מסודרים אך ורק לצורך שנפנה אליו בצורה הנכונה, ונזכה לבקש ולקבל את תכונת ההשפעה האמיתית, תכונת הבורא, הטבע שלו, שיחליף את הטבע שלנו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “לך לך”, אות קע”ד, שיעור 14

• חוץ מהויה אין קשר אחר בינינו ובין הבורא, ואנו צריכים להשתדל להגיב נכון על פניית הבורא אלינו.
• עלי להשתדל לראות בכל המציאות דו-שיח בין הבורא – קוצו של י’, וביני, הנברא – ה’ תתאה.
• התועלת הגדולה ביותר היא אם ההשתדלות שלך תהיה ביחד עם החברים, שמתקבצים ורוצים להתחבר יחד ולעשות את אותה הפעולה – פנייה של כולנו יחד לבורא, ושהפעולה הזאת לא תהיה סתם צעקה לבורא מתוך האגו המשותף, אלא צעקה מתוך זה שתהיו קרובים לאותה מערכת ההוי”ה.
• מתוך הקריאה המשותפת על מערכת ההוי”ה המתוארת בספר הזוהר, אתה מעורר את עצמך, ביחד עם החברים שלך, להפעיל את אותה המערכת.
• האור המחזיר למוטב מגיע רק כדי שתגלה כלים לא מתוקנים נוספים, ועליך לבקש, לא שהם ייעלמו אלא שיתוקנו.
• אם אנו קוראים בספר הזוהר או בכל חלק אחר של התורה, ואנו מרגישים רע, סימן שאנו עושים פעולה נכונה ושהתורה מביאה לנו את טעם החיים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’ חלק ט”ו, דף תרפ”ח, אות ג’, שיעור 2

• בזה שאנו מקרבים את עצמנו למלכות ונכללים בבניינה, בונים אותה, אנו נכללים ממגוון השינויים שעליהם מדובר בחלק ט”ו של ספר “תלמוד עשר הספירות”, שזהו חלק שמאד מועיל להתפתחותנו.
• “בניין הנוקבא” – כל אור חכמה ואור חסדים המרוכזים בנוקבא.
• אנו לא צריכים להתייחס למה שקיים ממטה למלכות, כי מי שרוצה להיתקן, נכלל מיד במלכות.
• אך ורק אם אני מוכן להתכלל עם האחרים, אני יכול לחשוב על מצב שמתקרב לנוקבא.
• כל העבודה והמטרה שלנו, היא שהמלכות תהיה גדולה כמו הזעיר אנפין – הקב”ה.
• זעיר אנפין נמצא תמיד ב”חפץ חסד”, ומה שמעורר אותו לעלות לבינה ולבקש גדלות, הוא אך ורק חיסרון הנוקבא, שמתהווה כתוצאה מדרישת הנשמות שרוצות להיתקן.
• כל פרצוף חייב להיות כלול מכל מצביו הקודמים, כי אחר כך, כאשר הוא יהיה גדול ויהיה צריך לטפל בתחתונים, יהיה בו כל סדר המצבים בין הקטנות לגדלות, וכך הוא ידע כיצד לטפל בקטן.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות ג’, שיעור 21

• לא ניתן להשתמש בחכמת הקבלה עד שהאדם נכנס לעולם הרוחני, ולא ניתן להיכנס לעולם הרוחני עד שהאדם רוכש מסך – אהבת הזולת. לכן אין חשש לפתוח את חכמת הקבלה לכולם.
• פחדם של המקובלים בעבר מפתיחת חכמת הקבלה להמונים, הוא לא מזה שהאדם ידע ויעסוק ברוחניות בצורה לא נכונה, כי חוק השתוות הצורה לא מאפשר לעשות זאת, אלא הפחד הוא מזה שאדם שעדיין לא בשל ללימוד, יקלקל לעצמו את התפתחותו.
• בימינו, חכמת הקבלה מתחילה להראות את עצמה כאמצעי לסיפוק חיי האדם שבעולמנו ולהביאו לדרגה אלוקית.
• 4 ההבנות הקיימות בטבע – דומם, צומח, חי ומדבר, הן מבנה כל המציאות.
• בכל אדם קיימות כל הנטיות במידה ובהתמזגות כזו או אחרת, וכאשר מתעוררת באדם נטייה כלשהי, עליו לאזן אותה ולכוון אותה כך שהיא תתפתח בו בצורה ההכרחית למטרה העיקרית.
• זמן הכנס הוא חיבור ללא עבודה, ולאחר הכנס עלינו לדאוג לעלייה של כל אחד ושל כולם יחד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“