קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ב’, מאמר “שושנה”, שיעור 13

• השושנה היא מלכות, שכוללת את כל הנשמות שרוצות להתחבר על-ידי ביטול האגו שלהן, שאותו ניתן לבטל על-ידי המאור המחזיר למוטב.
• כל אחד שמשתוקק לגילוי העליון, לבורא, משתוקק למלכות כי היא המקום שבו הבורא מתגלה.
• בזוהר אנו לומדים על המקום הזה, על איך שהוא נבנה מאותם הרצונות שרוצים לגלות אותו, מאלה שמוכנים להתחבר למען זה, למרות ה”חוחים”, ה”קוצים” שישנם נגד החיבור. אלה שרוצים לגלות את הבורא, מוכנים לחיות עם ה”קוצים” הללו ודרכם להגיע ל”שושנה”.
• בזמן קריאת הזוהר, אנו צריכים לדאוג יותר על הכוונה מאשר על הבנת הטקסט.
• האדם מגיע לקריאה בספר הזוהר, לשיעור בחוכמת הקבלה, לפגישה עם החברים, עם המון הפרעות שנראה לו שהן מקריות, והרי אין מקרה אלא “אין עוד מלבדו”. לכן הוא צריך לעשות חשבון, שאני לא מבין מה שקורה, ולמה זה קורה לי או לנו, אלא מה שעלי לעשות זה להתעלות על כל מה שיש, רק על מנת להתחבר עם האחרים.
• אתה מודד את החשיבות שלך, במידה שאתה מתעלה מעל האגו שלך להתחבר עם האחרים כדי לגלות את הבורא.
• “לימוד תורה” זה לא ללמוד מה שקורה בטקסט, אלא לימוד עצמי, לימוד היצר הרע מול האור.
  
• “ספירות” – דוגמאות אופני ההשפעה שמלמעלה.
• הקדמת ספר הזוהר היא ככתר לכל הזוהר, כוללת בתוכה את כל הספר ויש בה תמצית של כל הספר.
• אין אדם שלא יכול להשתנות ולהיתקן, בתנאי שיהיה בריא בנפשו, בעזרת האור הטמון בחכמת הקבלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “צו”, אות קמ”ד, שיעור 12

• ההפרעות הן לא הפרעות, הן דווקא תומכים שעוזרים לאדם לבנות את התיקון, את יחסו לבורא.
• אנו צריכים להעריך ולכבד את כל צורות הנגד, שנותנות לנו אחיזה והבנה ביחס האור אלינו, ואם האדם מנסה להידבק לעליון מעל השכל שלו הוא מתקדם.
• אם אתה מתעלה מעל ההפרעה, היא הופכת להיות כמקשרת.
• אנו לא מתקנים את העולם הזה ולא צריכים לעסוק בו; בכמה שתעסוק יותר בקשר שלך עם הבורא, יגיע אליך אור ותראה עולם הפוך – העולם הרוחני.
• אם האדם לא נדבק לקבוצה, למורה וללימוד במגוון האפשרויות הקיימות, הוא לא יחזיק מעמד. יעזרו לו רק סבלנות והתמדה – הוא צריך לקבוע לעצמו מקום ולהתקדם נגד האגו שלו.
• האדם שוכח שיש לו עסק עם הבורא – שהוא מביא לך את זה, הוא משחק איתך. הוא רוצה להוציא ממך את כל העקשנות, הגאווה, ואת כל הטמטום הזה שיש לך בראש ובלב. הוא כך מנענע אותך חזק מכאן ולכאן ולא עוזב אותך לרגע – תן לו לעבוד. תן לו לעבוד עליך. וכמה שתוכל לסבול אז הוא יעשה את זה יותר מהר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות נ”ח, שיעור 27

• יש לנו תמיד 10 ספירות – לא יכול להיות פחות או יותר, ואם מדברים על חלק של פרצוף, מדובר על החלק הפעיל שבכלי.
• לאחר צמצום ב’ אסור להשתמש בכלים דאח”פ, אלא רק באח”פ דעלייה – עד כמה שניתן להשתמש בבחינות ג’ ו-ד’ בהתכללות בבינה.
• “בשר ועור” – כלים של המלכות שנכללה בבינה, וביררה את עצמה עד כמה שהיא יכולה להיות עם הבינה.
• ו”ק דחיה – שימוש ברצון לקבל שנכלל בבינה. ג”ר דחיה – שימוש ברצון לקבל עצמו, ולכן הוא אסור.
• “מילה, פרייה, עטיפת דמה” – הסרת חלק העור שדבוק לבחינה ג’ – בשר. לאחר התיקון הזה מותר להשתמש בכלי דבשר, ואז כלי הבשר הזה הופך להיות “לבוש”, כלי בשבילי.
• השפעה חייבת להיות מרבית, פחות מזה לא נקרא שאתה משפיע.
• האדם נמצא בתפיסה הנכונה כאשר הוא נהנה מהירידה, ומבין שהיא מובילה לעליה, לתוספת גילוי, הרגשה, שליטה על עצמו. אם בזמן הירידה הגדולה, הגרועה ביותר, התפיסה הזאת בכל זאת נשארת בו, האדם נמצא איכשהו למעלה מהאגו שלו, וכבר מתחיל להיות בעבודה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “גוף ונפש”, שיעור 5

• חכמת הקבלה כלל לא מתייחסת לכל אמונות האנושות, מכיוון שכולן הן פרי הדמיון של בני האדם, אלא מתייחסת למחקר בלבד.
• יש באפשרותנו לגלות מהם באמת גוף ונפש, כי יש בידינו את האמצעי לעשות זאת – שיטת הקבלה.
• לדבר על גוף ונפש יכולים רק אלה שמגלים אותם בצורה האמיתית, ולפני שמגלים זאת באמת העיסוק בזה אפילו מזיק, כי הוא מביא את האנושות לדרך ללא מוצא.
• אפילו כשאנו שומעים עובדות מפי חכמים, אסור לנו לקבל אותן, אלא לקחת אותן כתנאים והנחות בלבד, ולשאוף ולהשתדל לגלות אותן בעצמנו, ברמה הרוחנית.
• לכל אדם חייב להיות דיין משלו, שמגביל את האדם, ובתוך התיקונים האלה הוא חייב לפעול. לכן לימוד חכמת הקבלה מיועד לשם משיכת המאור המחזיר למוטב, שישנה את האדם ויעלה אותו לדרגות גבוהות יותר, ולא לשם שמיעת עצות לשימוש בדרגתו הגשמית.
• אנו פועלים רק בהעלאת מ”ן – אני רוצה להשתנות, וכל מה שבא אחר כך הוא תוצאה מהשפעת האור.
• “נגלה” – עובדה, על בטוח אני יודע שזה כך. “נסתר” נקרא שאני לא מסוגל להגיע לזה בצורה מעשית, ואפילו ששמעתי וקראתי וברור לי שזה כך, אבל אין לי עובדות בשטח.
• היחס לנסתר מאיתנו כנגלה לנו, מביא לאסונות נוראיים.
• עלינו לרצות בחיבור ובהשפעה רק לשם דבקות בבורא. אם ישנה סיבה אחרת, אז אנו דומים לרוסים שעשו קומוניזם, שאת תוצאותיו הנוראיות הם חווים עד היום.
• “אין לדיין אלא מה שעיניו רואות”. “דיין” – נקודת האמת שקיימת באדם כנקודת היסוד שלו. היא קיימת בו כתוצאה מזה שהאור בנה אותה בו, ונמצאת מעל האגו שלו – “אמונה למעלה מהדעת”, בינה מעל המלכות, ובעזרתה הוא יכול לבחון את המצב בצורה האמיתית.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“