קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך ב’, מאמר “מהו, שבריאת העולם היה בנדבה”

• לאדם שנמצא לפני כניסה לרוחניות, לפני גילוי הנותן והיחס ההדדי שיכול להיות ביניהם, גם מאמרי עבודת השם לא מובנים וברורים. ולכן אנו צריכים לעסוק גם במאמרים האלו בתקווה למאור המחזיר למוטב, כי עד שהוא לא מגיע, כל ההסברים של הכותב נשארים על הנייר ולא מובנים לנו ממש.
• העיקרון של התורה נקרא “נעשה ונשמע”, ורק מתוך המעשה הנכון שהאדם משתדל לעשות בכל כוחו, שבזה הוא עולה מעל הרצון שלו לרצון שהוא מקבל מהסביבה ובצורה כזאת הוא מתקדם, הוא מגיע למצב שהאור המחזיר למוטב מגיע אליו, וכשהרצון הזה מתקן על ידי האור הוא מקבל כלי נכון, את הנשמה שלו, ובתוכו הוא מרגיש את פעולות הבורא עליו, ואז הוא יכול להבין על מה שהרב”ש כותב.
• הכלי שהאדם מקבל מהסביבה נקרא “השתוקקות” – תוספת רצון שמגיעה מהם שאיתה האדם פונה למעלה, ובהתאם לזה הוא זוכה לזה שמגיע מלמעלה האור המחזיר למוטב.
• הבדיקה אם קיבלת את ההשתוקקות מהסביבה, היא אם אתה רוצה להתחבר איתם אך לא מסוגל לזה. זהו החיסרון שמגיע למ”ן.
• בפניה לקבוצה אני מקבל כאלה חסרונות בי, שהם מיד מזמינים את המאור המחזיר למוטב.
• הכל נמצא בי – רק אם אני מגלה חיסרון יותר עמוק, ובו אני מגלה את המאור המחזיר למוטב.
• העלאת מ”ן – שהחיסרון לבורא הוא החיסרון הגבוה ביותר, המועדף עלי מכולם ולכן הוא “עולה”. הכל מתרחש בתוך הלב – לא עולה ולא יורד שום דבר.
• “בורא” – תופעות ההשפעה בתוך הרצון להשפיע.
  
• הפנייה לקבוצה היא חיפוש, באיזו צורה אני יכול לתאר את כל המציאות שנמצאת בי ולא מחוץ לי. אני צריך להשתדל לאתר את כל מה שנמצא מחוץ לי כחלקים הפנימיים שתוך הנשמה שלי, הכוחות, הפעולות ההבחנות, ואין חוץ מזה שום דבר – הכל נמצא בתוך הכלי הזה.
• אתה צריך לא לחקור את זה אלא לעסוק בזה, כדי לרצות שהתמונה הוזו תתייצב בך בצורה טבעית, כי זו התפיסה האמיתית. כי בזה אתה מממש את העיקרון “ואהבת לרעך כמוך” – שאין חלקים שנפרדים ממך, כל המציאות היא בך וכל הפער בינך לבין המציאות זה האגו – מין דבר מדומה שמפריד בינך לבין כל החלקים שלך. ואם אתה מסלק את האגו הזה ועושה קשרים מעליו, למעלה ממנו, זה נקרא שאתה מתקן את השבירה.
• לאחר השיעור אתה צריך לברר את הדברים מתוך הבירורים שלך, מעצמך. אלו הבירורים, ואתה צריך להאמין שנותנים לך להתמודד בדיוק עם מה שאתה מסוגל.
• מערכת הערבות – שכל החברים דואגים לחיים הרוחניים שלך.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “יתרו”, אות א’, שיעור 1

• הבורא מציב לפנינו בכל פעם בעיות והבחנות שמקשות עלינו, ואנו צריכים להבין שכל דבר הוא עזר או “עזר כנגדו”, ושתמיד מעלים ולא מורידים בקודש. כל אחד ואחד נמצא בתהליך ההתקדמות והכל תלוי ברגישות האדם – איך הוא מצליח לכוון את עצמו לאותו הכיוון שאליו מקדמים אותו, ולא שיראה לו שהחיים שלו תלויים באיזה מקרה או שהוא זורם איך שבא לו.
• הזהר פועל בצורה מאוד מיוחדת – מספיק לאדם להיות קצת בשמיעה, ברצון, בהבנה, קצת להיות קשור לקבוצה, אפילו במידה מאד קטנה, כדי שהזוהר יתחיל לפתח בו חושים רוחניים. לכן מומלץ לקרוא בזוהר בכל הזדמנות אפשרית, כי אין דבר המועיל להתקדמות האדם מלבד הספר הזה.
• ספר הזוהר עם פירוש הסולם מורכב מ-2 לשונות: לשון הזוהר המקורית (לשון המדרש), ושפת הקבלה. כאשר האדם קורא ושומע את הכתוב, כמו נפרשות בפניו 2 תמונות, 2 מסכים מקבילים – האחד בשפת המדרש, השפה הפנימית, והשני בשפת הקבלה, השפה החיצונית, כאחד. זה עוזר לאדם להתחיל לקרב את ראיית העולם שלו לתמונה הפנימית ולהתחיל להבין שזה קורה בפנים. וכך בליווי הזוהר ובהדרגה, האדם עובר למציאות, לתפיסה האמיתית.
• אל לנו לפחד לעבור לתפיסת מציאות אחרת – התפיסה האמיתית מסדרת את הכול בצורה נפלאה, גם את העולם החיצון וגם את העולם הפנימי, ואז לא נתבלבל ונדע איך לסדר את הכול נכון.
• אותיות השפה העבריות הן סימנים של תכונות, כוחות ופעולות רוחניות, ואנו צריכים לראות בכל ואות ממש סימן של פעולה, על מה היא מצביעה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ג’, חלק ח’, אות מ’, שיעור 23

• כל עליון הוא אין סוף כלפי התחתון, במהותו, באיכותו.
• הקשר בין העליון והתחתון יכול להיות רק במסך המשותף – בחלק התחתון ביותר של העליון ובחלק העליון ביותר של התחתון, אך המידע שנמסר בקשר הזה, מגיע מאותה ההבחנה בפרצוף העליון לאותה ההבחנה בפרצוף התחתון.
• מספיק חלקיק ספירה של העליון, כדי לספק לתחתונים את כל מה שהם צריכים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “חכמת הקבלה והפילוסופיה”, שיעור 4

• “אור” – התפעלות, תגובת הכלי ממשהו שקיים.
• אין לנו דבר מלבד הרגשה, וליד ההרגשה אנו יכולים לפתח שכל, שעוזר לנו לרשום מה אנו מרגישים.
• זמן: עבר – מה שהרגשתי קודם, הווה – מה שאני מרגיש עכשיו, עתיד – מה שארגיש.
• “אור” – הענוג הכללי שאנו מרגישים ברצון לקבל הכללי שלנו.
• מה רוצים ממך? רוצים שאתה תרצה את האור. לא שתקבל אותו סתם ככה ותהנה. רוצים שחוץ מהתענוג, יהיו לך גם הבנה והכרה באותו האור – מאיפה הוא בא, מה מקור שלו, למה הוא ברא אותך בצורה כזאת – לא שסתם ככה ימלא ויסתום אותך.
• אדם גדול הוא מי שמחליף את המגמה שלו – הגדול אומר שהוא המשפיע, הנותן, העובד לא עבור התענוגים אלא עבור המקור של תענוגים. כך האור דורש מאיתנו. ואז אנחנו נכנסים לקשר עימו עצמו, ולא רק עם מה שמקבלים ממנו.
• אנו נמצאים בעידן החדש שבו הבורא מפסיק לתת לנו תענוגים. הוא מפסיק להבטיח לנו, בכללות לכל האנושות, שיהיה לנו תענוג עתידי, אלא שמאין ברירה נצטרך לעבור לגישה חדשה – לרוץ לא אחרי תענוג אלא אחרי מקור התענוג. ואם לא, אז יהיה לכם גרוע – מתוך חסרון התענוגים אני אחייב אתכם שתרוצו בכל זאת אחרי המקור. תתחילו לשאול “מה הטעם בחיי”, מה פתאום שאין לי תענוג? ואז אתה שואל כבר עליו – למה התענוג נפסק, מה המקור, מאיפה זה בא, וכך מתקדמים.
• האור רוצה שנראה לו אהבה כמו שהוא מתייחס אלינו. ואנחנו יכולים להראות לו אהבה רק נגד התענוגים, הפוך מהתענוגים.
• אם אני מפסיק להזדהות עם הרצון לקבל שלי, הגוף שלי, האגו שלי, ומתעלה מעליו, ומרגיש שזה לא אני בכלל – אז אין לי שום בעיה לאהוב אותו, ולא מעל הייסורים, אלא עם התענוגים יחד.
• אם האדם שואל על המקור של האור, אז הוא מגיע לחכמת הקבלה. כי חכמת הקבלה לפי הגדרתה היא גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. לשם זה החכמה הזאת קיימת. את זה היא עומדת לפתוח לך. לא למלא אותך באור שאתה חושב שזה תענוגים, אלא לגלות לך את מקור האור, שזה באמת התענוג.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“