קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, פרשת מקץ, אות ק”ו, שיעור 6

• בכל פעם שאנו ניגשים ל”תורה”, התיקון מגיע אך ורק בהתאם לכוונת האדם.
• “תורה” – כל אותם הספרים שמדברים על תיקון הנשמה.
• הכוונה, היא שקובעת את טיב הלימוד.
• הדבר היחיד שיכול לעזור לנו להגיע מ”לא לשמה” ל”לשמה”, הוא המאור המחזיר למוטב.
• האחריות שלי כלפי הקבוצה היא בשמירת הכוונה בזמן הלימוד, ואחריות הקבוצה כלפי כל אחד מחבריה, היא לא לתת לאף אחד מהם לעזוב את הכוונה באמצע הלימוד.
• תמיד צריכים להצטייד קודם כל בכוח ההשפעה, ובמידה שהוא ישנו, ניתן לגשת לכלי הקבלה.
• לא דורשים מאיתנו יותר מהכוונה הכללית.
• ככל שאנו מתקדמים יותר, הבירורים הופכים להיות עדינים יותר; העדינות שלנו בבירור, מקנה לנו את הבנת הבורא והמערכת.

• אין לנו אפשרות לעמוד באמצע; רק האור יכול להביא לנו את ההתמזגות הנכונה בין ימין ושמאל, וכך בכל מדרגה ומדרגה עד גמר התיקון.
• את כל הכוחות מלבד הנקודה שבלב, אני יכול לקבל רק מהקבוצה – כוחות הערבות.
• “הקדוש ברוך הוא”, הוא המדרגה הבאה שלך, ולכם לכל אדם יש “קדוש ברוך הוא” שונה, ובכל רגע “הקדוש ברוך הוא” של האדם מתחלף.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות קל”ט, שיעור 59

• מ”ה וב”ן האמיתיים, נמצאים מתחת לטבור דגלגלתא, והם צריכים תיקון.
• ג”ר האמיתי, שלא שייך לנברא, קיים בצמצום א’.
• ס”ג דא”ק הוא צמצום א’, אך כלפי התחתונים הוא משפיע דרך הפרצוף שלו, שהוא צמצום ב’, ולכן זה נקרא “פרצוף שערות”.
• המצב הוא אחד, ולכן אנו צריכים להגדיר ולזהות כל מדרגה בצורתה המתוקנת – “ה’ אלוקינו ה’ אחד”.
• הכוונה היא תמיד לאחד, לנקודת הדבקות – אין מצבים אחרים.
• עד גמר התיקון, ניתן לקבל הכול רק בעלייה, בגדלות דמן ה-א’.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “הקדמה לספר הזוהר”, אות כ”ה, שיעור 11

• במשך העבודה ב-6 אלפי השנה, ל”ב האבן כולו פסול לעבודה, והרצון שאנו יכולים לעבוד עימו הוא רק “אח”פ דעלייה”, בעלייה לאצילות. סמוך לגמר התיקון, מתבצע תיקון גם על ל”ב האבן.
• “לעלות לאצילות” – לקבל תיקון ומילוי על-ידי העליון, בלשייך את עצמנו לעליון.
• הרצונות הגשמיים כלל לא מפריעים להתפתחות הרוחנית.
• “יצר רע” זה חוסר קשר ודחייה בין אדם לחברו; שנאת חינם בין בני אדם שרוצים להתחבר ולא מסוגלים לעשות זאת, כתוצאה מהשבירה.
• “שנאת חינם” – גילוי כוח השבירה בי, שאני שונא את האחרים, אפילו שלא עשו לי כלום.
• אנו לא צריכים לעסוק בשום דבר חוץ מחיבור, היכן שהייתה השבירה.
• השנאה מתגלה רק כנגד המאמץ שלי להתחבר עם הזולת.
• כל העבודה שלנו, היא בלקשור את עצמנו יחד.
• תכונת החיבור שלנו, נותנת לנו התפעלות, התרגשות, תענוג מהחיבור, שנקרא “אור”.
• השגת תכונת ההשפעה בתוך הכלי, נקראת “אור”, ובסך-הכול נקראת “בורא”.
• כל שלב עליון, הוא קצר יותר, ועובר עלינו בדרגת איכות רוחנית יותר, וחומרית פחות.
• כל עבודת ההכנה לכנס היא לבוא ולהתבטל, כיוון שכלפי האיחוד, כל אחד ואחד הוא שווה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”