קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, שלבי הסולם, א’, מה לדרוש מאסיפת חברים

• האור, הבורא ברא את הרצון, ורוצה שעל-ידי הרצון שהוא ברא, ועל-ידי האור שבו הוא נותן לנו להשתמש, אנחנו ננהל את הרצון ונביא אותו בדיוק לאותה המטרה שהוא קבע לעצמו – להידמות לבורא.
• אנו יכולים לבצע את הפעולות האלו, אם אנו מגיעים להבנה, להכרה, לכוח לעשות אותם. ויש לנו מלכתחילה את כל היוצרות והתנאים, שעל-ידם אנו יכולים בהדרגה לבנות את אותו המצב – עולם אין סוף.
• האדם מאד מבולבל בחייו, אפילו יותר מתינוק שנולד. בהדרגה אנו מתקדמים להבנת היסודות, להרגשה מה זה החומר, מה הכוח שאני צריך כדי לעשות משהו עם החומר. זה לוקח זמן אבל זו העבודה, זו הבריאה.
• כדי להביא אותנו למימוש אינטנסיבי ואפקטיבי, סידרו לנו את המצב שבו אנחנו נמצאים – העולם הזה, שממנו אנו יכולים להתחיל לבנות את עצמנו – ממצב בהמה, למצב שנקרא “מדבר”, “אדם” – צורה רוחנית, יצור רוחני שאותו אני הולך לבנות.
• את האדם אני בונה על-ידי זה שאני לוקח את שני הכוחות – הרצון והאור, ובשילוב ביניהם יוצא משהו שלישי, ודווקא אני יכול לעשות זאת, על-ידי זה שאני מארגן את הסביבה.
  
• “סביבה” – תיאור אותה האוטופיה שאני רוצה שתתקיים; עלי לצייר תמונה דמיונית שתהיה כמה שיותר מדויקת ולרצות להיות בה. וכאשר אני יכול לדמיין כבר את הפרטים שבה בצורה מספקת, זה מתקיים. זה נקרא “משחק”.
• אם לא נגיע לשבירה האמיתית שלפנינו, לא נדע כיצד להרכיב את הדברים.
• המקובלים קיבלו פקודה מהטבע, הבורא, שהם חייבים להיות בצורה כזו בקשר איתנו. הנשמות האלו מגיעות אלינו בצורה כביכול מלאכותית, ונותנות לנו שיטה איך לעבוד ולארגן את הסביבה. עלינו להשתמש בעצות האלו, כי להתקדם בצורה טבעית ייקח לנו המון כוח וזמן.
• להיות מעל הרצון זה להיות ברצון, אך ברצון החיצון לי – רצון הסביבה. אם אני מגיע לזה, אני מתקן את הסטייה בתפיסת המציאות שלי, ומתחיל להרגיש את החלק החיצון לי כשלי.
• כל כלל בדרך ההתפתחות הרוחנית, הוא כדי לקרב את תפיסת המציאות שלי לתפיסה הנכונה.
• אתה המנהל. אתה עושה את כל המניפולציות. אתה עושה ומשפיע שהסביבה תתעורר. כל הפעולות מתחילות ונגמרות בך בלבד.
• אם האדם נמצא רק ברצון שלו, זה עדיין ה”בהמה”, זה הטבע. אנחנו מדברים על הצעדים שפועלים למעלה מהטבע, למעלה מהדעת.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם”, פרשת “ויחי”, אות תקס”ז, שיעור 30

• אנו צריכים להשתדל להרגיש, לראות בראייה הפנימית את המצב שהזוהר מספר לנו עליו.
• כל מצב רוחני זו צורה של הנשמה שלי, ואני רק צריך לראות שאני עכשיו בחיבור עם כל חלקי הבריאה. זה מה שהזוהר מגלה לי.
• בזמן קריאת הזוהר, עלי להשתדל להתחבר עם כל המציאות, ובמיוחד עם החברים שרוצים ועושים מאמצים לקראתי, על-מנת לגלות את המציאות המתוקנת.
• באמת, אנו נמצאים במצב אחד שנקרא “אין סוף”, לשם עלינו לשאוף כי זה המצב היחיד שקיים. כל מה שיש חוץ ממלכות דאין סוף, קיים במקבל השבור, על-מנת שיתקן את הקליטה שלו.
• אנו צריכים לעורר כל הזמן את הסביבה, עד שהיא תשפיע עלינו כך שנרצה להתחבר איתה בכדי שנרצה להתחבר עם הבורא.
• “זולת” – מכוח השבירה אני נחלק ל-2, כדי לזהות מה חסר לי כדי להתקרב לבורא. ברגע שאני מסוגל לקרב אלי את הסביבה שנראית לי זרה, אני מסוגל להתקרב לבורא.
• “סביבה” – דעה מחוץ לי, שאומרת שאני צריך להחזיק כל הזמן במטרה, בדביקות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו: עמוד א’ תש”נ, אות קט”ו או”פ, טור ב’, ד”ה: וזה אומרו

• כתוצאה מחלוקת בינה ל-2, כל הפרצופים מחולקים ל-2: למעלה מחזה – הרגשת שלמות, ולמטה מחזה – הרגשת חוסר שלמות.
• הכל תלוי בהעלאת מ”ן מאיתנו; כשאנו, כלי הקבלה מעלים מ”ן ואומרים שאנו רוצים להיות בהשפעה, אנו מעוררים את החצי התחתון לעלות לחצי העליון. כך אנו גורמים ל-2 חלקי הזו”ן להתחבר וכך אנו מגיעים לשלמות.
• ההגבלות יכולות להיות הן מצד האור והן מצד הכלי, על-מנת שנוכל להחזיק כל הזמן באמצע, בזיווג הנכון בין מלכות לזעיר-אנפין.
• “נה”י דעליון המתפשטים בתחתון” – העליון נותן דוגמא לתחתון איך להשפיע.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “אהבת ה’ ואהבת הבריות”, שיעור 5

• למעשה, יש לנו לעשות רק מצווה אחת – מצוות החיבור.
• מעולם אין סוף נעשה הכל כדי שתהיה לנו אפשרות לעלות בדרך הטובה, הקלה, הנכונה, לאותה השבירה ולאחר מכן לתיקון שלה.
• כשאנחנו מדברים על פעולות שצריך לעשות – אני והקבוצה, עם עצמי, עם המשפחה, עם העולם – אנו צריכים לשמור על הכוונת שמדובר רק בפעולת החיבור, וטיב פעולת החיבור מפסיק את הבלבול הגדול, הבעיות והחוסר שקיים. התרופה לכל מצב היא חיבור.
• חכמת הקבלה עוסקת בסינתזה של כל פרטי המציאות, ומספרת לנו שחוק אחד עוקף את הכל.
• לא מגלים לאדם את חכמת הקבלה לפני שמתגלה בו ניצוץ – נטייה לחיבור, ניצוץ מהמסך שהיה פעם לנשמתו.
• תמיד מה שיתגלה, יתגלה כפירוד – ביני לעולם, ביני לבורא, בכל מיני אופנים המושפעים מאלפי גורמים שלא ידועים לי. מה שניתן לי הוא לחבר את כל הפרטים במצבי הנוכחי לאחד, וכך ארכוש את המדרגה העליונה לי, שבה אני נמצא כרגע, אך לא בתיקון.
• אני צריך לתקן את היחס שלי בלבד – לפיזור, לבלבול, לבלאגן הזה. אם אני מקבל את זה באור ההשפעה במקום באור הקבלה, אז פתאום הכל מסודר ומחובר. אם אני מקבל את זה ביחס של לקבל, אז ישנו בלאגן ואני סובל. תתחיל להתייחס לזה באהבה ותגלה שהכל מחובר יחד, ויש לפניך תמונה שלמה.
• עליך להתייחס לקבוצה כשלמות ולקבל את מה שבה, את אותה העוצמה, אותם העקרונות, כשלך. עליך לקחת ממנה דוגמא איך את צריך להיות, עד שאתם מזדהים ואתה נכנס למדרגה עליונה ממך.
• כל מה שאתה מסתכל עליו בצורה שלילית, סימן שהוא מראה לך קלקול שבך. אנו מתחילים את העבודה הזאת בחברה ולא כלפי כל העולם. במידה שנתקדם, נתחיל לגלות את הופעת הבורא גם כלפי כל האנושות ולאחר מכן גם בדרגות צומח ודומם.
• אם כל אחד רוצה לעורר את הקבוצה לחיבור, הוא מסוגל. הוא מגיע למצב שהוא רואה את הקבוצה כמחוברת, כגדולים – וזה תלוי רק בו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“