קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, “הקדמת ספר הזוהר”, מאמר “אמא השאילה בגדיה לבִתה” אות י”ח, שיעור 2

• בזמן קריאת הזוהר, כולנו רוצים להיות במקום אחד, רצון אחד, שאם אנחנו מתחברים אליו, אנחנו מתחברים למקום שעליו הזוהר מדבר.
• האותיות הם הכלים ואותם אנחנו לא יכולים להזיז – אנו מזמינים את האורות והם מזיזים את הכלים.
• בינה ומלכות אלו תכונות הבורא והנברא.
• כשאני מתחבר לקבוצה, אני מקבל אותה כאלוקים – ששם מתגלה תכונת הבינה, ההשפעה, ואני מעלה לשם את הציפיות והרצונות שלי. אני רוצה שם להיטמע כחלק המלכות בבינה. אני מקווה שגם המקום הזה, הבינה, תעזור לי בתכונתה ותשפיע עלי מהכלים שלה – אל”ה, שנמצאים בכוונה מלכתחילה כדי לטפל בי, להיות רחם לוולד, לגדל אותי לאחר מכן וכן הלאה.
• “קבוצה” – המקום שבו אני מקבל את כל ההזנה שלי – האורות, השינויים, ובמידה שאני מסוגל להיות במסירות נפש כלפי המקום הזה, הוא הופך להיות בהתאם למה שאני מסוגל, כלפיי.
• העולם הרוחני – הקשר בינינו לקבוצה, ליתר הנשמות. כל הקשר הזה מתבטא באח”פ – ז”ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות. כל חכמת הקבלה מדברת רק על זה, כי אין יותר על מה לדבר.
• ז”ת דבינה היא הקבוצה המתוקנת שבה אנו מגלים את עצמנו, ואין יותר מזה.
  
• ז”ת דבינה – רצון לקבל שהתהווה בבחינה ב’, ורוצה להיות המשפיע בפועל. זוהי הדגמה עבורנו ל”לקבל על-מנת להשפיע”, כי היא מקבלת מלמעלה כדי להשפיע לתחתונים.
• כל הפעולות שאנו עושים נקראות “מצוות בין אדם למקום” – מקום ההשפעה, הערבות, האיחוד.
• הכוונה הנכונה – להתכלל יחד, כאיש אחד בלב אחד, במערכת שנקראת “ערבות”; מצד אחד כל אחד מרגיש את עצמו, ומעל הרגש הזה הוא מרגיש שהוא נמצא בקשר הדוק עם האחרים, עד כדי כך שהקשר הזה לא מאפשר לו שום תנועה חופשית. וכך הוא רוצה להיות בחברה – שיש רק נקודה אחת שלי, שרוצה לקשור את עצמה ביתר כוח לרשת הזו. זה נקרא “מסירות נפש”, ועד כמה שאני מוסר את עצמי לזה, האור העליון פועל עליי ועושה ממני חלק מהרשת.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: תלמוד עשר הספירות, כרך ג’, חלק ח’, אות י”ח , שיעור 8

• אף פעם אנו לא מדברים על מה שקורה למעלה מהס”ג, כי כל הקשר בין העליון לנבראים מתחיל מז”ת דבינה.
• ברוחניות, אם אין לך למי להשפיע, אתה נשאר ב”חפץ חסד'”, ורק אם יש לך למי להשפיע אתה נכנס לגדלות.
• עולם אצילות הוא כזכר לעולם הנקודים השבור.
• עולם הנקודים נשבר בכוונה, כי ללא השבירה אי אפשר היה לגלות מה חסר, מהו הפער בין האורות לכלים. וכשעולם אצילות מיתקן, הוא מביא את המרכיב החסר ביותר שגרם לשבירה – מרכיב ההזדהות, “קו אמצעי” – שצריכים להיות תמיד בחיבור שני הקצוות – הבורא והנברא יחד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות ע”א, שיעור 35

• אור החיה מגיע רק כו”ק דחיה, מכיוון שקבלת ג”ר דחיה גרם לשבירת הכלים.
• על-ידי ו”ק דחיה מבררים את חלק הבשר עד ג’ דעביות, מחזה ולמעלה – חשמ”ל, מתוך החשמ”ל מתבררים כלי המ”ל, והחלק שלא ניתן לברר מחזה ולמטה נקרא “נגה” – זהו מקום בירור הכלים והוא כולל אלפי הבחנות – כל המצוות, כל תיקוני הכלים מתבררים כאן.
• לאחר שבירת הכלים, אנו יכולים למשוך חסדים מלמעלה למטה, אך אור החכמה יכול להתפשט רק ממטה למעלה – בהתכללות מלכות בבינה בלבד.
• כלי הנגה מפסיק בין כלים פנימיים (טובים), ובין כלים חיצוניים (רעים, לא מתוקנים).

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “שפחה כי תירש גבירתה”, שיעור 3

• “ישראל” – רצון באדם לחקור את העליון שלו, לדעת אותו, וזה התענוג שלו. חלק זה נרכש בצורה הדרגתית, ובהקדם חיסרון מצד האדם. “אומות העולם” – רצון באדם להיות קשור למקור הטוב “מן המוכן” – ללא עבודה בדרגת החיבור הפנימי, כשותפים.
• העיקר עבור האדם הוא להגיע לשורש הנשמה של עצמו.
• להיות שותף של הבורא, זה נקרא שאני מתעלה מעל האגו שלי ונכנס למצב של חפץ חסד על פני כל האגו.
• הבורא לא יכול להשפיע לאחרים אלא דרכך, ואתה עדיין לא רוצה בזה ולכן אתם נמצאים בניגוד זה לזה. כל המציאות, העולם, האנושות, זה הילדים שלו והם סובלים בגללך. ואם תרצה להשפיע להם, הוא ייתן לך הכל רק שתשפיע, ואז תהיו שותפים ממש.
• לכל אחד יש עולם מלא להשפיע. לפי כמות הנשמות כך גם כמות העולמות. לכל אחד עולם משלו, לכל אחד מלכות דאצילות שלו, שכינה משלו.
• כשאני מגלה את רצון הזולת להשפיע להם, אני לא מגלה אותם כאגואיסטים ברמת העולם הזה, אלא כרצונות רוחניים – מה שהם באמת רוצים, ולכן כשאני משפיע להם, אני משפיע להם פנימיות, לנשמות, לשכינה.
• בדרגות דומם, צומח וחי, ככל שאני מקבל כך אני גדל. בדרגת המדבר, כל הגדילה היא בהשתתפות שלנו בלבד – דרגת האדם חייבת לגדול בנו בהקדם היגיעה שלנו.
• “השפעה לזולת” – השפעה לקבוצה בהשגת המטרה, היא השתוות עם הבורא. שאתה מוסר להם את כל הרצון שלך, ובמסירות הזאת אתה הופך אותו למקום שבו האור יכול להתגלות.
• במאמץ הכללי, כל אחד יוכל לא לצאת מהמחשבה הנכונה.
• אם האדם תולה רק בו את השינוי, זו כבר התחלת התיקון.
• זה שכתוב ש”בכל יום האדם הוא אדם חדש”, זה מחייב אותנו לחדש בכל רגע הכוונה הנכונה, הציור הנכון לפניי, למה אני מתייחס. ולא להתייאש מזה שאני מתחדש בכל רגע ולכן אני צריך לצייר לעצמי התמונה הנכונה – עלינו לשמוח בזה ולא להתייאש, כי אנו מקבלים כלים חדשים בכל רגע. אתה גדל. אתה מבין? וכך אתה מברר הכלים. זו בדיוק הנקודה שבה הרשעים עוזבים והצדיקים מתקדמים.
• עלינו לבקש מהבורא רק “ערבות” – שנשתתף כולנו יחד בזה, שהרצון המשותף שלנו שאנחנו רוצים שיקום, ממש יהיה רצון של כל החברים, של כל הכלי העולמי, שיתחבר יחד עד כדי כך שהוא יהיה מותאם למנה הראשונה של האור. ואז יהיה זיווג בין כל הרצונות ובין האור. זה מה שאנחנו צריכים לגלות. זו תהיה פעם ראשונה בהיסטוריה שנעשה כך, כי כל יתר הפעולות היו רק הכנה לזה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“