קבלה היום

חלק א': זהר לעם, פרשת וישלח, אות צ"ט

• הזוהר מסביר לנו, באילו רצונות אנו יכולים להשתמש, לתקן, להיות בחיבור.
• בכל מצב יש בנו את כל מכלול הרצונות, כל הנשמה, ובכל זאת אנו צריכים לברר כל רצון ורצון;
• מכיוון שהכול בא אצלנו מהקלקול, התיקונים הם מהקל אל הכבד.
• על-אף שעדיין לא הגענו לתיקון הרצונות הגדולים, כאשר אנו קוראים על זה, אנו מבררים את האורות, והם מתקנים אותנו.
• "עובד עבודה זרה" - כאשר קורה לאדם משהו בחייו המורגש כתופעה בתוך הרצון, אך הוא לא מרגיש שזה מגיע אליו מהבורא בצורה מכוונת; במקרה כזה, האדם מחזק את הקשר שלו עם הכוחות המנוגדים לבורא, ובזה מתחזק "גיד הנשה" שבאותו האדם.
• "רמ"ח איברים" - מצב קטנות, גלגלתא-עיניים שבפרצוף הנשמה, יעקב; שימוש ברצון לקבל, רק בעל-מנת להשפיע; לחבר לעצמך את כל מה שנראה לך זר.
• אנו לא יכולים לתקן אף רצון בעצמנו, ואפילו לא לברר אותו; ניתן לעשות זאת רק על-ידי בירור עם החברה, כלפי מי שנחשב זר בעיני.
• במידה שאני רוצה לחבר את כולם בי, לראות את כל העולם בי, אני מגלה באילו מחשבות ורצונות שלי אני יכול להיות מחובר למגמת ההתקדמות.
• כל העולם הוא תצוגה של הרצונות, התכונות הפנימיות שלי, ולכן מהאופן שבו אני רואה את העולם, אני יכול להבין עד כמה אני מתוקן או מקולקל.
  
• אתה לא צריך לעשות כלום; הפעולה היחידה היא לפתוח את עצמך כלפי אותו הכיוון שממנו תבוא ההתפתחות שלך.
• כל לימוד חכמת הקבלה בזמן ההסתרה הוא סגולה - למשוך ממנו את המאור המחזיר למוטב.
• הסתר - תינוק; גילוי א' - תלמיד - חפץ חסד - להשפיע על-מנת להשפיע - יעקב - רמ"ח איברים - גלגלתא-עיניים; גילוי ב' - מדען - אהבה - לקבל על-מנת להשפיע - ישראל - שס"ה גידים - אח"פ.
• הבחירה החופשית מתחילה מ"יעקב"; ממנו מתחיל האדם.
• הטוב מתגלה במידת גילוי הרע שבאדם.
• אנו לא צריכים להתגבר על משהו, אלא לברר את הדברים, ואנו לא מבררים את הדברים, אלא האור מברר אותם; כתוצאה ממשיכת האור, הוא מאיר על הרצונות שבהם מותר להשתמש בצבעי הקשת, ואת החלקים שבהם לא ניתן להשתמש הוא צובע בשחור.
• "אור" - גילוי אור הקשר בינינו; "לילה" - חוסר יכולת להתחבר עם האחרים; "הסתרה" - תכונת ההשפעה נסתרת ממני.
• ברוחניות, אנו מודדים הכול כלפי תכונת ההשפעה.
• העולם מתהפך אם אני חושב כך או אחרת; הכול בי.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות פ"ד, שיעור 36

• טעמים, נקודות, תגין ואותיות - חכמה, בינה, תפארת ומלכות.
• נקודות - האורות שנמצאים למעלה, בתוך ולמטה מהאות; תכונת בינה שרוצה להשפיע למלכות, יחס הבינה לתחתונים.
• אור דחולם - הארה שכתר ואבא דנקודים, מקבלים מע"ב ס"ג.
• האותיות מתחילות מז"ת דבינה - היכן שכבר יש רצון לקבל מהנברא, שנועד לעורר אותו כדי להשפיע לבורא.
• מז"ת דבינה ומטה, הכול זה תכונת ז"ת דבינה - שרוצה לתת לבורא בזה שהיא מקבלת.
• חולם - בינה שמגיעה לכלים מלמעלה; שורוק - בינה שממלאת את הכלים; חיריק - בינה שלא מצליחה למלא את הכלים, והאור פורץ למטה.
• עלינו לחזור תמיד להויה הראשונה, ואז לא נתבלבל.
• בכל כתבי הקבלה והפעולות שאנו מבצעים, אנו מבררים את ההויה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", אות י"ג

• החומר הוא האופן שבו אני מרגיש את הרצון.
• אנו יכולים לחקור את פעולות המהות על החומר, רק במלכות.
• צורה מלובשת בחומר מתקיימת, רק כאשר מלכות מסוגלת להתאים את עצמה ל-ט' הראשונות.
• אין לאדם כל חיסרון למהות, כי הוא עצמו תוצאה של פעולות המהות.
• עלינו לעסוק במה שמתגלה במלכות בלבד; אנו נמצאים בבחינה ד', ורק ממנה אנו מדברים.
• גם הרצון לקבל בא מהאור, וגם הרצון להשפיע שבו בא מהאור - הכול מהאור.
• "נשמה" - מידת ההשפעה שנמצאת ברצון לקבל.
• חוץ מהשפעה - עולם אין-סוף, לא קיים דבר; כל השאר הם הסתרות, בהן אני כאילו מתקיים, כדי שארצה להגיע מתוכן להשפעה, ולרכוש אותה בעצמי.
• העיקר עבורי זה ללמוד את צורות הרצון - צורות ההתאמה לבורא.
• החברה צריכה לשנות לי את החשיבות, מהשנוא ביותר לאהוב ביותר.
• לא אכפת לי מהחומר - הוא נתון מלכתחילה ואיתו אנו לא מתעסקים; אכפת לי מהצורה - איפה הצורה שאליה אני צריך להדמות.
• השוני בין "בעיתה" ל"אחישנה", הוא בחיפוש צורה חדשה, מתקדמת יותר, יותר דומה, דבוקה לבורא.
• אותה הצורה הרוחנית שהייתי צריך להתקין על עצמי ולא התקנתי, גורמת לי לייסורים - התגלות אותן הצורות שלא יכולות להתקבל בחומר שלי.
• כל הצרות והסבל בעולם שלנו, הן אותן הצורות שלא רצינו לקבל כצורת ההשפעה.
• בהסתרה, האדם מתקדם על-ידי התגברות על הייסורים; ברוחניות, האדם מתקדם על-ידי התגברות על הטוב.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"