קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• הבריאה היא רצון לקבל, וחוץ ממנו אין כלום. גם הרצון להשפיע הוא צורה של הרצון לקבל.
• אנו נמצאים בתוך הרצון לקבל, הרצון לקבל נמצא בתוך האור, ומתפתח על-ידי האור.
• האור ברא תחילה את נקודת הרצון לקבל – “יש מאין”, ומפתח אותה כחומר הרוצה לקבל, ליהנות, ב-4 דרגות.
• 4 בחינות דאור ישר: קוצו של י’ – יש מאין; בחינה א’ – רצון לקבל; בחינה ב – רצון להשפיע; בחינה ג’ – רצון לקבל על-מנת להשפיע; בחינה ד’ – מלכות.
• דרגת האדם – ניתוק כביכול מעל דרגת החי, ויכולת לראות אותה מהצד.
• אדם שיכול לצפות על חייו מהצד ולהבדיל אותם מאלה שבגוף, נקרא שרצונו התפתח לדרגה האחרונה, שברצון הזה יש חוץ מכוח לקבל, גם כוח להשפיע.
• דרגת המדבר מתחילה כאשר האדם שואל מה הטעם בחיים, האם מעבר לדרגת החי קיימת עוד מציאות.

• האדם נע במערכת הכללית לפי האיזון שלו כלפיה, הן בגשמיות והן ברוחניות.
• כאשר האדם נכלל בלימוד, הוא מתחיל להתפתח בצורה יותר הכרתית, ושומע כיצד לזרז את את ההתפתחות של אותה הנקודה שהיא תחילת האדם שבו.
• כל ההתפתחות היא על-ידי חשיבות המטרה – לפתח בנו אדם על-פני הבהמה, ולפי מידת חשיבותו, האדם מוכן להשקיע כוחות. את החשיבות הוא מקבל מהמורה, מהקבוצה ומהספרים.
• במידה שהאדם מכניע את עצמו, ומגיע בכוונה כדי להתפעל, לקבל כוחות התפתחות, זה פועל עליו ומקדם אותו.
• בדרגות גבוהות יותר, גילוי הבורא נעשה הכרחי להתקדמות האדם, שהכין את עצמו בצורה כזו שהגילוי יתן לו כוח להתקדם על-פני הרצון לקבל שלו.
• לא יכול להיוולד באדם משהו מעצמו, אלא רק בקשר עם הנשמות האחרות המשתוקקות לחיבור.
• הבעיה שלנו היא שאנו מסתכלים למעלה, במקום על המישור; אם אני מסתכל על המישור הזה, של האנשים שנמצאים באותה המגמה, בקשר איתם, אני מתחיל להכניע את האגו שלי, ולעבוד בצורת הכלי.
• המטרה היא באיחוד הקבוצה, וכתוצאה מהיציאה מעצמו, האדם מרגיש תכונה חדשה – השפעה, הבורא.
• בכל רגע אנו נמצאים בבחירה חופשית – מה להעדיף, רוחניות או גשמיות.
• הקבוצה מתקדמת יותר מכל אדם בודד, ולכן אם האדם נכנע לקבוצה, הוא “שט” יחד איתה.
• אם קיים באדם פחד שהאחרים מתקדמים יותר ממנו, זו ברכה מהשמיים – אין כוח התקדמות חזק יותר.
• נברא – בר ממדרגה, מחוץ למדרגה; לכן אם אני הולך רק לפי מה שמתעורר ביף אני לא נמצא “בחוץ”, אלא מקיים את פקודות הטבע.
• בעולם הזה אתה נפעל בצורה מלאה; ברוחניות אתה פועל, כי תמיד יש לך בחירה בין שני כוחות – הרצון לקבל והרצון להשפיע, ואתה בונה את עצמך באמצע.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

שמעתי,  מאמר נ”ח, “השמחה היא בחינת “מראה” ממעשים טובים”

• באף אחת מהנקודות לא יכול להיות גילוי, אלא רק בקשר ביניהן.
• “בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין” – האור מתגלה רק היכן שמגלים את השנאה; אנו צריכים לעורר את היצר הרע, לראות היכן הוא נמצא בינינו, ואז כשנרצה אהבה במקום השנאה, זה נקרא “לדרוש תורה”, והאור בא ועושה את הקשר בינינו. כתוצאה מהשפעת האור אנו מרגישים את תכונתו ששורה בנו – השפעה ואהבה, הבורא.
• העיקר הוא להגיע להחלטות בכל רגע ורגע – שיהיה לנו רצון שלם.
• עלינו להשתדל לחיות תמיד את הרצון במלואו – לממש את כולו, וכלפי רוחניות זה דבר מכריע. אם הרצון שלנו לא שלם, האדם יכול להיות תלוי בין שמיים וארץ כל חייו.
• ברגע שאתה יכול להתחבר, בכל התפעלות, תוסיף עוד קצת רגש ושכל ממה שאתה יכול, עוד טיפה מעל מה שאתה; המאמצים מעל היכולת, הם המ”ן שהאדם מעלה למדרגה יותר עליונה.
• “מלכות שמיים” – שאני רוצה שכוח ההשפעה ישלוט בי.
• ישנם מספר סימנים להתקדמות: 1 – כשהאדם מבין יותר את החומר, בהרגשתו; 2 – כאשר האדם מתחיל להרגיש את חשיבות החברה – שבה הוא יכול לממש את הרוחניות ולא יותר.
• כתוצאה מיגיעתו ובהדרגה, האדם מתחיל לראות שהזלזול בחברים משתנה והופך להתחשבות ולאחר מכן לדאגה, לרצות להשפיע להם במשהו, ואז האור מתחיל לעבוד והאדם מגלה שרק המאור יכול להחזירו למוטב, שהקשר יהיה באמת של השפעה, ואז באותו יחס לאחרים, הוא מתחיל לגלות את העולם הרוחני.
• הכול קורה באותה הרשת, באותו החומר – הרצונות בינינו.
• כאשר האדם נכנס יותר עמוק לחומר, הוא מגלה את החומר האמיתי שהבורא ברא, ובמידה שהחומר הופך להשפעה, הוא מגלה שרק זה קיים בלבד.
• כדי להרגיש תענוג, אנו חייבים להיות כלולים מ-2: חיסרון ומילוי, המורגש בתוך החיסרון.
• בייצוב המסך בין הרצון למילוי, אנו יכולים להבטיח שהחיסרון לא יעלם.
• אם הכול לטובת “בעל הבית”, אתה יכול לקבל ללא הגבלה, ובמידת החשיבות של בעל הבית בעיניך, אתה יכול לגלות עוד ועוד דרגות הנאה.
• אתה חייב להפריד בין התענוג שמורגש ברצון לקבל, ובין הרצון שלך, אחרת הם ינטרלו זה את זה.
• רוחניות זו שלמות – אם יש לך רצון שלם, שאתה רוצה להישאר רק בו, זה מתקבל, ולזה אנו צריכים להגיע.
• לעם ישראל אין שום זכות קיום בפני עצמו, אלא רק בתנאי שישרת לאחרים ויהיה “אור לגויים”.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם,  הקדמת “פי חכם”, שיעור 4

• השגה – כאשר ברור לי הכול – אני יודע מאיפה זה בא, לאן זה הולך, ומכיר את הקשר של הדבר הזה לכל המציאות ולתמיד; למצב כזה אנו צריכים להגיע.
• בזמן הקריאה בספר, כאשר האדם קורא על מה שאותם המקובלים שכתבו אותו השיגו, הוא מושך על עצמו מאור שמשנה ומקרב אותו למטרה.
• אנו צריכים לתת לאור להשפיע עלינו בסבלנות מצד אחד, ובדרישה שיפעל עלינו מצד שני.
• כתוצאה מהלימוד ומעבודה בקבוצה, האדם צריך להגיע לבקשה מהבורא שיעזור לו.
• האדם חייב לפעול בכל מה שאפשר, כדי שהלב ירצה להגיע להשפעה.
• בחינה ד’ – אין סוף, כל הכלי והאור שהבורא הקדיש לבריאה. לאחר מכן, שני הכוחות – קבלה והשפעה, מתחילים לעבוד זה עם זה.
• “שם הבורא” – המצב בו נמצא הנברא; מידת ההשפעה המסויימת שאותה הוא השיג.
• בסוף התהליך, כל השמות מתחברים לשם אחד פשוט – הויה – כל הכלי וכל האור הנמצא בתוכו.
• הכלי שלי לא יכול להיות יותר או פחות מ-5 חלקים, בכל מצב.
• אותם הרצונות נמצאים תמיד, וקבועים במספרם – תרי”ג.
• חכמת הקבלה היא מדע שנותן לנו רישום מדוייק, היכן נמצא הרצון, במידת התיקון, ההפעלה שלו.
• “משנה מקום משנה מזל” – כתוצאה משינוי מקומו בסולם הרוחני, משתנים האורות שמשפיעים על האדם.
• מלבד הרגשת האדם שנמצא בזה, כל המערכת הרוחנית היא טכנית ויבשה.
• הרצון לקבל רוצה להחזיק את עצמו בקיום האופטימאלי, בכל דרגות הקיום שלו – דומם, צומח וחי.
• מדבר – יכולת להתקשר עם האחרים (דיבור); המדבר יכול להגיע לקשר מעל הגופני; באדם נמצאות הבחנות מעל דרגת הבהמה שלו, שלא נמצאות ביצורים אחרים.
• המדבר רוצה להביא את עצמו ל”קוצו של י'”; כל שאר הדרגות, הן דרגות הביניים בין הבורא לאדם.
• הרצון לרוחניות באדם נקרא “מדבר”, ובכל היתר, אין הבדל בין האדם לבהמה.
• כל הדברים שיש לנו מעל דרגת החי, הם כדי להביא אותנו לדרגה הרוחנית.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”