קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, “כשאדם יודע מהי יראת ה'”

• אם אנחנו רוצים לעלות למלכות דאצילות, אנחנו חייבים להשיג ולו במשהו, את יראת ה’.
• “תמימות” – כשהאדם תולה את עצמו בכוח מסוים מלמעלה.
• כל מה שאנו מסכימים איתו, לא שייך לרוחניות. דווקא הדברים ההפוכים, שלא מסתדרים לפי השכל והרגש, שאני לא רוצה אותם, דווקא עליהם כדאי לי לעבוד.
• אם אני נמצא במצב שבו אני לא מרגיש בו תועלת, הן ברגש והן בשכל, ואני מתעלה מעליו, אני יכול לפנות לרוחניות, מכיוון שכדי להתעלות למעלה ממנו אני אזדקק לעזרת הבורא.
• אהבת ה’ בנויה כולה על שנאת הגוף הגשמי של האדם – הרצונות והמחשבות לעצמו.
• קודם כל עלינו לדחות את הגוף למטה; לקבל את השכל והרגש בחשבון, אך רק כדי להיות למעלה מהם.
• ללכת למעלה מהדעת זה לא אפשרי, אך אנו חייבים לעשות זאת, ולשם כך אנו זקוקים לעזרת הבורא.
• האדם חייב ללכת עד הסוף – אני הולך לבצע, אמנם שברור לו שהוא יתקע בדרך, מכיוון שאם לא נתתי את כל כוחותיי לא אגיע לייאוש מכוחותיי, ואם לא אגיע לייאוש מכוחותיי הבורא לא יוכל לעזור לי.
• האדם לא יודע מה יהיה ברגע הבא, אך הכול מגיע כתוצאה מהלחץ מצידו.
• הסימן הטוב הוא כל הזמן להיות מעל הדעת, הגוף, ואז התענוג מתלבש בהשפעה ולא מבטל אותה.
  המשך קריאה »

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’: מאמר “חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד”

• “אמונה למעלה מהדעת” – שההשפעה, מחוץ לאדם, קובעת את כל מעשיו.
• אפשר “לפתור את החלום” רק אם הולכים בהשפעה מעל הקבלה, שחשבון הכלל הוא מעל חשבון הפרט.
• ללכת באמונה למעלה מהדעת זה ללא שום קשר לאופי, לשכל, לכמה האדם גדול או קטן או עד כמה הרגש שלו מבורר, אלא לקחת בחשבון רק את עניין ההשפעה, וכל הקבלות נפסלות, וניתן לקבל רק במידה ההכרחית.
• המצב הרצוי הוא שהאדם נמצא בחשבון לא שלו, אלא בחשבון של הסביבה, של הבורא, שהוא רוצה להגיע ל”שעשועים” – שהבורא ייהנה מזה שהוא נותן לו והוא נהנה מזה שהוא נותן לבורא אפשרות לתת.
• “אהבה” – שאני נותן לשני לאהוב אותי, בזה שאני פותח את עצמי לאהבתו.
• אך ורק בקבוצה אתה יכול, בפעולות ובמחשבות שלך, להיות בטוח שאתה נמצא באמונה למעלה מהדעת, בזה שאתה חושב על טובת הקבוצה מעל טובת עצמך.
• “אמונה מעל הדעת” – שאתה מעריך את ההשפעה מעל הקבלה. “אמונה מתחת לדעת” – שאתה מאמין למה שאומרים לך, ללא ביקורת.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי,  מאמר רכ”ד “ענין יסוד נוקבא ויסוד דדכורא”

• בחינות א’, ב’ ו-ג’ מייצבות את ובונות את המלכות וקושרות אותה לשורש.
• “מסך ואור חוזר” – נטיית המלכות להידמות לשורש.
• בשלב הראשון של התיקון, מלכות רוכשת “יסוד דזכר” – כוונה להשפיע על-מנת להשפיע, ובשלב השני, מה”יסוד דזכר” בונים “יסוד דנקבה” – כוונה לקבל על-מנת להשפיע.
• בסך-הכל, כל חכמת הקבלה מיועדת כדי להסביר לנו את השילוב הנכון בין יסודות זכר ונקבה.
• כוח הבינה שבבריאה קובע את מידת הקשר בין יסוד דזכר ויסוד דנקבה, כי רק לפי מידת שיתוף הבינה ביניהם הם יכולים להתחבר – “איש ואישה, זכו – שכינה ביניהם”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קל”ז, “צלפחד היה מקושש עצים”

• הבורא הוא רצון להשפיע, ובאדם לא יכול להיות רצון להשפיע, אלא רק כוונה על-מנת להשפיע על-פני חומר הקבלה.
• סיום פעולת התיקון היא ששניהם מתחברים יחד – אורות המן בכלי מרדכי.
• “צדיק” – השתוקקות להשפעה; היכולת להגדיל את כוונת ההשפעה על-פני כל מצבי הקבלה.
• אנו צריכים להבין מראש, שכל המצבים שלנו יהיו תמיד בהתנגשות פנימית, ושאנו לא נוכל לקשר ביניהם ולהשלים אותם, אלא רק האור שיגיע מלמעלה יוכל להשלים אותם, ולגרום לנו לראות את החשיבות בקיום שניהם.
• כל ההתקדמות היא באיך להשלים עם המצבים המנוגדים – טבע הרצון לקבל, בצורה להשפיע.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ר”ו, “עניין אמונה ותענוג”

• הכלי הרוחני נהנה מהשפעה ואמונה – סוגי המילוי שישנם ברוחניות.
• עד שאנו לא משיגים טבע שני – השפעה ואמונה, אנו לא יודעים במה מדובר, כי יש לנו רק כלים לקבלה וידיעה.
• אך ורק כתוצאה ממשיכת התפעלות כלפי ערכי ההשפעה והאמונה, מסביבה שכולה משתוקקת לאותו המצב, ניתן להגיע למצב המתוקן.
• ההשגחה העליונה פועלת רק כדי להביא אותנו להכרת החשיבות בסביבה הנכונה, ורק בנקודה הזו ישנה בחירה חופשית לאדם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א’: זוהר לעם, פרשת מקץ, אות כ”ז, שיעור 3

• כל פעולה שאנו עושים, היא כדי ליצור את הכלי המשותף, כלי דהשפעה.
• עלינו לחפש את התכונות והפעולות הכתובות בזוהר, שיתגלו בכלי הכללי, שכלול מעשרה כלים, להויה שלמה.
• זיווג באבא ואמא – זיווג בנתינה; זיווג בזו”ן – זיווג בקבלה.
• “שלום” – זיווג שלם בין זעיר-אנפין ונוקבא.
• אי אפשר לעסוק בתורה ב”יום”, כי ביום הכול גלוי, לכן כל העבודה שלנו היא רק ב”לילה”.
• אנו נמצאים במצב המושלם, כל שעלינו לעשות הוא רק לבחור בו, בזמן ה”לילה”.
• באור החוזר שלי, אני מביא במקום החושך את היום, ולכן כל היגיעה וכל הבחירה היא בלילות.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• ה”נקודה שבלב” היא נקודה מאד מיוחדת, נקודה מהעולם השני, מהחצי השני של המציאות הנסתרת מאיתנו. מי שנותנים לו אותה, מתחיל להשתוקק לעולם הנסתר.
• האדם צריך להתחיל מ”לא לשמה” – שהוא רוצה לכבוש את העולם הרוחני באופן אגואיסטי, בעזרת הניצוץ שהתעורר בליבו.
• השפעת האור בזמן הלימוד בצורה האגואיסטית, מקדמת את האדם להערכת תכונת ההשפעה, ומפתחת בו רצון להיות דומה לבורא – המשפיע.
• בזמן ההסתרה, אנו צריכים להשתדל לעשות כמה שיותר פעולות שיקדמו אותנו לרוחניות.
• על כל הפעולות שלנו להיות מכוונות למשיכת המאור המחזיר למוטב.
• עיקר החשבון הוא עם הזמן הפנוי של האדם – דווקא עליו יש ביקורת מ”למעלה”, מהמערכת הכללית.
• אם אנו מבינים שאנו לא משתוקקים לאיחוד ואהבה, אך עם זאת עושים פעולות כלפי זה בכוח, הפעולות הללו עוזרות מאד.
• “להיטיב לנבראיו” – כמו שהבורא נמצא בנצחיות ובשלמות, את מצבו הוא רוצה להעביר לבריות.
• על-פני הקוטביות בין ה”נקודה שבלב” לבין ה”לב”, אנו מתחילים להרגיש את השלמות, את האין-סוף, בקו האמצעי.
• הסימן לרכישת תכונת האהבה וההשפעה, הוא תענוג, שמחה.
  

המשך קריאה »

אהבה בין בני-זוג, אהבה לחבר, אהבה לילדים, אהבה לבעלי-חיים, אהבה לחיים, אהבה למקצוע ואפילו אהבה לחפצים. אנו משתוקקים לקבל אהבה כמעט בכל רגע בחיים. אז למה כל-כך קשה להשיג אותה?

לפי חכמת הקבלה, אהבה בעולם שלנו היא אהבה לתענוג. כלומר אני אוהב את מה שאני נהנה ממנו. במובן הזה אין הבדל בין אהבה לבן או בת הזוג שלי,
אהבה למכונית או אהבה לאכילת ספגטי – אני אוהב את כל אלה כי הם מספקים וממלאים אותי…

המשך קריאה »