רשימות משיעור הקבלה היומי – 10.1.2011

יום שני, 10 ינואר 2011 אין תגובות »

12.JPGחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהי סעודת חתן"

  • כל הבריאה נקראת "כלה" – אותו החומר שאנו צריכים להעלות לגובה הבורא. ובכל פעם שמתגלות בעיות בחומר העכור שלנו, עלינו להבין שאנו לא צריכים לבטל אותו אלא לקדש אותו, וכך כל פעם לעלות בעזרתו למעלה.
  • תוספות העביות מהחומר שמתגלה, הן שבונות לנו את סולם המדרגות.
  • תהליך העבודה הוא פשוט, ולאדם נשאר רק לזרז את הזמנים. לכן ב"ריקוד" הזה – שפעם לא מסכימים לקבל את הרצון לקבל שלנו כלפי המטרה, שהוא נראה מכוער, ופעם שכן מבינים שצריכים לקבל אותו ולתקן אותו ב"תכשיטים", ביגיעה גדולה – מגיעים ל"אמונה למעלה מהדעת" – השפעה שיותר חשובה מקבלה, ל"סעודת החתן".
  • באופן כללי יש לנו תמיד 3 מצבים: 1- כוחות הפירוד, שכינתא בגלותא. תחילת הבירור, זמן הגלות. 2 – עבודת ה"כלה", שצריכים לכסות וליפות אותה. 3 – כשמגיעים בעבודה הזאת, ב"ריקוד", "לסעודת החתן".
  • בכל מה שהאדם עוסק בעולם הזה, זה נקרא דרגות דומם, צומח וחי. אם יש לאדם מחשבה על מהות ומשמעות חייו, הוא כבר נמצא בזמן ההכנה.
  • גובה המדרגה מורכב מהאגו שמתווסף, בתוספת העלאת חשיבות ההשפעה מעליו.
  • במדרגה הבאה האדם נמצא לרגע אחד, ותוך רגע הכל עובר. ואם האדם לא מאתר מיד את הרצון לקבל החדש, הוא כבר נמצא בירידה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 9.1.2011

יום ראשון, 9 ינואר 2011 אין תגובות »

3465.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהם הכוחות, שצריכים בעבודה"

  • אנחנו עושים הרבה מאוד יגיעות, ובכל פעם שאנחנו נותנים יגיעה, אנחנו צריכים להגיד ש"אם אין אני לי מי לי", ולתת כל מה שרק אפשר בלהתייגע, ולברר איפה להתייגע – באיזה מקום, בחיבור עם האחרים, איפה שהייתה השבירה, במקום השבור, ולהשתדל לחבר את המקום הזה, שיהיה שלם, שנהיה כולנו "כאיש כאחד בלב אחד", בערבות, כלומר בחיבור המערכתי השלם.
  • אחרי כל היגיעה מגיע הייאוש, החיסרון החדש. כל השלבים חייבים להצטבר באדם בהדרגה, עד שמגיע הייאוש הגדול מכוחותיו, ואז מתפרץ בו שער הדמעות בבקשה ובצעקה הנכונה, עד שהוא רואה שלא הוא זה שעושה את הפעולה, אלא האור עושה את הפעולה ומשלים לו את המבוקש. שהאור מחבר אותו עם האחרים לכלי אחד, ואז מתגלה בכלי אחד הזה האור השלם, תכונת ההשפעה השלמה, הבורא, והוא סוף-סוף מגיע למציאה.
  • הבורא הוא החוק הקבוע, הכוח הקבוע, שלמות, נצחיות, קביעות – אין בו שינויים. והכול תלוי בי – בהתאם לאיזה צד שאני מסתובב אליו, אני מקבל כוחות כדי להגיע למטרת הבריאה.
  • הסימנים החיצוניים למתן היגיעה הנכונה, זה שאנחנו משתדלים להראות לאחרים שאנחנו משתדלים.
  • עשיית דבר עבור עצמך מביאה לתענוג מפירות היגיעה אך לא מהיגיעה עצמה. לעומת זאת עשיית דבר עבור הזולת מביאה לתענוג, הן מפירות היגיעה והן מהיגיעה עצמה.
  • החשוב ביותר בדרך ההתפתחות הרוחנית, הוא לשמור על עקביות – "חוץ מצא", כלומר תעשה הכל, חוץ מלעזוב.
  • אנו לא צריכים לדאוג כל-כך לאילו מצבים אנו נכנסים. בסך הכל, בכל המצבים אנו צריכים להיות מכוונים לכיוון אחד, ולקבל את כל הדברים כמכלול אחד – אין חשוב יותר וחשוב פחות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 2.1.2011

יום ראשון, 2 ינואר 2011 אין תגובות »

img_1334.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו למעלה מהדעת, בעבודה"

  • מעשי הבורא הם מעשי השפעה, ואני צריך להגיע למעשי השפעה כדי להכיר אותו. כלומר מזה שאבצע מעשים דומים לו, אבין התוכנית המטרה שלו כלפי, את המחשבות, הפקודות, אבין הכל לפי העיקרון "ממעשיך הכרנוך", ולפני זה לא.
  • "דעת" – מה שאני יודע, מרגיש, רואה בחוש הרצון לקבל. "אמונה" – דרגה עליונה לדעת שאותה צריכים לרכוש. את האמונה רוכשים למעלה מהדעת, על-פני הדעת. לכן תחילה אני צריך לגלות את דעתי ולאחר מכן לקבל כוח מלמעלה, שיאפשר לי ללכת למעלה ממנה – בדיוק באותה הצורה, רק הפוכה ממנה. וזה נקרא שאני הולך "למעלה מהדעת".
  • עד שהאדם מגלה את המציאות הרוחנית בחוש, עליו ללכת לפי עצות החכמים, כי אין דרך אחרת להגיע ולראות את העולם הרוחני.
  • "אמונת חכמים" – פעולות שהאדם מבצע, כדי לרכוש את הכלי לראות את העולם החדש.
  • "מלך" נקרא שהעליון שולט מעל ההסכמה והשכל שלי, ואני רוצה שהוא ישלוט.
  • "אומות העולם" – אדם העובד בשכל שלו. "ישראל" – אדם העובד למעלה מהשכל שלו.
  • בדרך התיקון אנו נתקלים פעמים רבות בהגדרות שקריות למושגים כגון "אמונה", "ישראל", "אומות העולם" ועוד, והעבודה שלנו בפירוש הנכון של המושגים לפי חכמת הקבלה, היא תיקון שאנו עושים בתוכנו.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 29.12.2010

יום רביעי, 29 דצמבר 2010 אין תגובות »

12344.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר – "מהו מבול מים, בעבודה"

  • כל העבודה שניתנה לנו, היא מפני שאנו צריכים להגיע לבחירה חופשית ולהשיג את הבורא. לא לבצע את פקודות הטבע כמו שאנו מבצעים עכשיו, אפילו בחוסר ידיעה, אלא תכלית הבריאה היא שנכיר בכוח המחייב, ויחד עם זה שנכיר אותו, את תכליתו ואת תוכניתו כלפינו, ניקח ממנו בעצמנו את הכוחות ונתונים להתפתחות שלנו, ובעצמנו נרצה, נבין ונבצע את שלבי ההתפתחות.
  • ביצוע שלבי ההתפתחות שלנו נעשה מעל נתוני ההתפתחות: הנתונים באים מהבורא בצורת רצון לקבל, רשימות מקולקלות, ואנו צריכים להצטייד בכוח התיקון ובכל האמצעים, כדי למצוא באיזה אופן אנו מתקנים אותו ועושים ממנו דומה לבורא. על-ידי עבודה הזאת אנחנו משיגים את האלוקות ונעשים עצמאיים.
  • העבודה שלנו היא בזה שאנחנו רוכשים את כוח ההשפעה בהדרגה, ובתוך כוח ההשפעה הזה אנו משיגים את כוח החכמה העליונה.
  • המימוש הנכון של הרשימות הוא בזה שהאדם מארגן את התנאים למימוש – הסביבה והלימוד – כל האמצעים שהופכים להיות כנושא להצלחה.
  • ההצלחה היא ב"אמונה למעלה מהדעת" – כשהאדם נמצא בחברה ויכול לממש בה וכלפיה את הרשימות, כדי להגיע לבצע את אותו הדבר כנגד הבורא.
  • הבורא הוא תופעה יותר פנימית, שמושגת בתוך הכלים של החברה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 28.12.2010

יום שלישי, 28 דצמבר 2010 אין תגובות »

1234562.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים"

  • "יהודי" על-פי חכמת הקבלה – אדם המשתוקק להגיע לייחוד, לחיבור עם הבורא.
  • חיבור עם הבורא משיגים דרך חיבור עם הנבראים, מתוך הכלי שאותו אנו מתקנים בחיבור הדדי, בינינו.
  • אדם שרוצה לעבוד מול הסביבה, הסביבה מוכנה לו, והוא יכול לראות את החברים, שבפנימיותם כולם גדולי הדור. כי מי שיש להם נטייה לרוחניות הם כבר מחוברים בפנים, זה מספיק ואז יש לך סביבה. ועד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפיהם ומעריך את הסביבה, כך אתה יכול לקבל מהם חיסרון לחיבור, עד שתגיע ל"שער הדמעות".
  • "שער הדמעות" נקרא שזה נחוץ לך יותר מהכל ואין לך אפשרות להשיג את זה, ואז אתה מתחנן, כלפי אותה הצורה שאתה מגלה כהשפעה הדדית, הכוח המשותף שאתה מגלה בהשפעה ההדדית שנקרא ערבות.
  • הכל תלוי בנחיצות, בהשתוקקות, בהעלאת מ"ן, בחיסרון לייחוד, לתיקון השבירה.
  • "תפילת רבים" – שכל אחד מתפלל על כולם, ועל עצמו בתוך כולם.
  • "בכי" – מצב של קטנות, שאני יודע שאני לא מסוגל להשיג את הייחוד הזה לבד, וגם לא מסוגל להשיג את החיסרון לזה לבד.
  • בסביבה טמון הכוח הרוחני ואם אני פונה אליה, לאותו הקשר הפנימי שיש בינינו, שם אני מוצא את הכל.
  • כל מה שאני לומד בחכמת הקבלה, אני מגלה בקשר בינינו, בין הנשמות.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.12.2010

יום שני, 27 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam3.jpgחלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

  • מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
  • המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
  • הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
  • על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
  • החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
  • אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.12.2010

יום שלישי, 21 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam2.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ב- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 2

  • כשאנו קוראים את הזוהר, כמו גם בקריאת כל כתבי הקבלה, אנו צריכים לראות שהמקובלים כותבים לנו על מצבי הנשמות שלנו. כל המצבים האלה מדברים על איך אנו עושים בחזרה נחת רוח לבורא, שבמגמה, בכוונה הזו, אנו מגלים גם כן את אותה הפעולה ממנו. ואז אנו נכנסים לדבקות – הוא לאדם והאדם לו, ועל מצבי הדבקות האלה הם כותבים ומספרים לנו.
  • במידה שאנו משתוקקים להיות במצבים שעליהם מספר הזוהר, מגיע אלינו כוח האור, מקרב אותנו לזה ומכניס אותנו למצבי הדבקות.
  • רק ההשתוקקות שלנו, התפילה, העלאת מ"ן להיות יותר ויותר במצבים המתקדמים של גילוי ההשפעה ההדדית, גילוי האהבה, נגלה מצבים מתקדמים ומדרגות חדשות.
  • השאלה הגדולה, הסוד הגדול, הוא איך מסודרת המערכת, שמהרצון לקבל ההפוך מהבורא בכל בחינה ובכל העומק שלו, היא מתקנת אותו ומביאה אותו בהדרגה למצב שהוא מבין ומרגיש איך להשתנות כדי להתאים את עצמו למערכת העליונה.
  • אנו לא יודעים איך השינוי עובר עלינו, אך אנו לומדים על מבנה המערכת בתור סגולה, וככל שאנו מתקדמים למצב של ייאוש מכוחותינו, ותולים מאין ברירה את עצמנו במערכת העליונה, ולאחר מכן מבינים שזה לא מאין ברירה, אלא שזו דווקא שמחה גדולה שיש לנו תלות כזו, אז אנו עוברים בהדרגה להתכלל בה, ומוכנים שאותה המערכת תעשה בנו את כל הפעולות הנחוצות כדי לשנות אותנו בהתאם אליה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 19.12.2010

יום ראשון, 19 דצמבר 2010 אין תגובות »

tulips_2_es_jpg.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות ל"ד, שיעור 6

  • בזמן קריאת הזוהר עלי להיות בכוונה הבאה: אני רוצה, דרך הקריאה הזאת שאני הולך לקרוא עליו, על מה שהוא עושה לי – אני רוצה להרגיש אותו, שיהיה לי איזשהו יחס אליו, להשפיע לו, להרגיש אותו קצת יותר קרוב, קיים, הפועל המפעיל אותי. זה מה שאני בעצם קודם כל צריך לדרוש מהקריאה.
  • האותיות הן אוסף של הרבה תכונות ומצבים שהאדם מגיע אליהם בהדרגה, ובכל אות שאליה האדם מגיע, הוא עומד ועובד איתה.
  • העיקר הוא קודם כל שמירה, הגבלה – זהו התנאי הראשון בכל אות ואות.
  • האותיות התגלו לראשונה בגילוי הרוחני הראשון, של אדם הראשון, וכלולות מ-2 תכונות – חסדים וחכמה, והמסך שביניהם. לפי זה מסודרת כל צורת האותיות, ולכן עברית היא שפה שלא משתנה – כי גם צורתה וגם השימוש באותיות מגיע מהעולם הרוחני.
  • ספר התורה שאנחנו קוראים מהאות ב' הראשונה (בראשית) עד ועד האות ל' האחרונה (ישראל), מתאר לנו אור, אבל דרך הכלים. שאם אתה, עם הרצון, המסך והיכולת שלך תעבור על כל הצורות האלו, אתה מגיע לגמר התיקון שלך.
  • השפעה, חסדים, היא לא המטרה; המטרה היא דווקא לקבל טוב ועונג, ולכן האות ב' (ברכה, חסדים), טובה להתחלה אך לא טובה לסיום.
  • כדי להגיע לעולם הרוחני אני צריך להצטייד בתכונת החסד, שבעזרתה אני בונה את עולמי.
    המשך קריאה »
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80