Tuesday, 28 December 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך ב’, מאמר “מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים”
- “יהודי” על-פי חכמת הקבלה – אדם המשתוקק להגיע לייחוד, לחיבור עם הבורא.
- חיבור עם הבורא משיגים דרך חיבור עם הנבראים, מתוך הכלי שאותו אנו מתקנים בחיבור הדדי, בינינו.
- אדם שרוצה לעבוד מול הסביבה, הסביבה מוכנה לו, והוא יכול לראות את החברים, שבפנימיותם כולם גדולי הדור. כי מי שיש להם נטייה לרוחניות הם כבר מחוברים בפנים, זה מספיק ואז יש לך סביבה. ועד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפיהם ומעריך את הסביבה, כך אתה יכול לקבל מהם חיסרון לחיבור, עד שתגיע ל”שער הדמעות”.
- “שער הדמעות” נקרא שזה נחוץ לך יותר מהכל ואין לך אפשרות להשיג את זה, ואז אתה מתחנן, כלפי אותה הצורה שאתה מגלה כהשפעה הדדית, הכוח המשותף שאתה מגלה בהשפעה ההדדית שנקרא ערבות.
- הכל תלוי בנחיצות, בהשתוקקות, בהעלאת מ”ן, בחיסרון לייחוד, לתיקון השבירה.
- “תפילת רבים” – שכל אחד מתפלל על כולם, ועל עצמו בתוך כולם.
- “בכי” – מצב של קטנות, שאני יודע שאני לא מסוגל להשיג את הייחוד הזה לבד, וגם לא מסוגל להשיג את החיסרון לזה לבד.
- בסביבה טמון הכוח הרוחני ואם אני פונה אליה, לאותו הקשר הפנימי שיש בינינו, שם אני מוצא את הכל.
- כל מה שאני לומד בחכמת הקבלה, אני מגלה בקשר בינינו, בין הנשמות.
המשך קריאה »
Monday, 27 December 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך ב’, מאמר ב’ – “מהו חטא גדול או קטן, בעבודה”
- מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
- המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
- הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית “ואהבת את ה’ אלוקיך”.
- על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
- החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
- אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
המשך קריאה »
Tuesday, 21 December 2010 אין תגובות »
חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ”ב- מאמר “מנעולא ומפתחא”, שיעור 2
- כשאנו קוראים את הזוהר, כמו גם בקריאת כל כתבי הקבלה, אנו צריכים לראות שהמקובלים כותבים לנו על מצבי הנשמות שלנו. כל המצבים האלה מדברים על איך אנו עושים בחזרה נחת רוח לבורא, שבמגמה, בכוונה הזו, אנו מגלים גם כן את אותה הפעולה ממנו. ואז אנו נכנסים לדבקות – הוא לאדם והאדם לו, ועל מצבי הדבקות האלה הם כותבים ומספרים לנו.
- במידה שאנו משתוקקים להיות במצבים שעליהם מספר הזוהר, מגיע אלינו כוח האור, מקרב אותנו לזה ומכניס אותנו למצבי הדבקות.
- רק ההשתוקקות שלנו, התפילה, העלאת מ”ן להיות יותר ויותר במצבים המתקדמים של גילוי ההשפעה ההדדית, גילוי האהבה, נגלה מצבים מתקדמים ומדרגות חדשות.
- השאלה הגדולה, הסוד הגדול, הוא איך מסודרת המערכת, שמהרצון לקבל ההפוך מהבורא בכל בחינה ובכל העומק שלו, היא מתקנת אותו ומביאה אותו בהדרגה למצב שהוא מבין ומרגיש איך להשתנות כדי להתאים את עצמו למערכת העליונה.
- אנו לא יודעים איך השינוי עובר עלינו, אך אנו לומדים על מבנה המערכת בתור סגולה, וככל שאנו מתקדמים למצב של ייאוש מכוחותינו, ותולים מאין ברירה את עצמנו במערכת העליונה, ולאחר מכן מבינים שזה לא מאין ברירה, אלא שזו דווקא שמחה גדולה שיש לנו תלות כזו, אז אנו עוברים בהדרגה להתכלל בה, ומוכנים שאותה המערכת תעשה בנו את כל הפעולות הנחוצות כדי לשנות אותנו בהתאם אליה.
המשך קריאה »
Sunday, 19 December 2010 אין תגובות »
חלק א’: זוהר לעם, “הקדמת ספר הזוהר”, מאמר “אותיות דרב המנונא סבא”, אות ל”ד, שיעור 6
- בזמן קריאת הזוהר עלי להיות בכוונה הבאה: אני רוצה, דרך הקריאה הזאת שאני הולך לקרוא עליו, על מה שהוא עושה לי – אני רוצה להרגיש אותו, שיהיה לי איזשהו יחס אליו, להשפיע לו, להרגיש אותו קצת יותר קרוב, קיים, הפועל המפעיל אותי. זה מה שאני בעצם קודם כל צריך לדרוש מהקריאה.
- האותיות הן אוסף של הרבה תכונות ומצבים שהאדם מגיע אליהם בהדרגה, ובכל אות שאליה האדם מגיע, הוא עומד ועובד איתה.
- העיקר הוא קודם כל שמירה, הגבלה – זהו התנאי הראשון בכל אות ואות.
- האותיות התגלו לראשונה בגילוי הרוחני הראשון, של אדם הראשון, וכלולות מ-2 תכונות – חסדים וחכמה, והמסך שביניהם. לפי זה מסודרת כל צורת האותיות, ולכן עברית היא שפה שלא משתנה – כי גם צורתה וגם השימוש באותיות מגיע מהעולם הרוחני.
- ספר התורה שאנחנו קוראים מהאות ב’ הראשונה (בראשית) עד ועד האות ל’ האחרונה (ישראל), מתאר לנו אור, אבל דרך הכלים. שאם אתה, עם הרצון, המסך והיכולת שלך תעבור על כל הצורות האלו, אתה מגיע לגמר התיקון שלך.
- השפעה, חסדים, היא לא המטרה; המטרה היא דווקא לקבל טוב ועונג, ולכן האות ב’ (ברכה, חסדים), טובה להתחלה אך לא טובה לסיום.
- כדי להגיע לעולם הרוחני אני צריך להצטייד בתכונת החסד, שבעזרתה אני בונה את עולמי.
המשך קריאה »
Thursday, 16 December 2010 אין תגובות »
חלק א’: זוהר לעם, “הקדמת ספר הזוהר”, מאמר “אותיות דרב המנונא סבא”, אות ל”ב, שיעור 5
- לפני שלומדים תורה צריכים לדעת מה ובשביל מה לומדים – מה זה ייתן לי. זה העיקר כי זה האמצעי היחיד שעל-ידו אנו יכולים להשיג את המטרה.
- רק לאחר שהאדם מגלה את היצר הרע שלו הוא לומד תורה – אז יש לו קשר עם המערכת שעוזרת לו להשתנות.
- “תורה” – מכשיר לתיקון האדם עד תכונת הבורא.
- קודם כל אני צריך לגלות מה יש בי שאני צריך לשנות; לא מה אני יכול לקבל מזה, אלא מה מקולקל אצלי ומה צריך להיות מתוקן. עלי לצייר את 2 הצורות האלו לעצמי בצורה כמה שיותר ברורה, ואז לצפות לישועה – שהכוח הזה יעזור לי לעבור ממצבי לצורה המתוקנת.
- לימוד תורה לשמה – לימוד על-מנת להשפיע, ללא כוונה לשום רווח פרטי.
- אותיות – כוחות שפועלים מראש עולם האצילות לנשמות, ובעזרתם אנו מתקרבים לתיקון.
- מערכת האותיות נבראה כתוצאה מהשבירה, ולכן יש בה את כל צורות השיתוף בין בינה ומלכות שאנו צריכים לקבל.
- צורת האותיות היא צורת הרצון לקבל שמקבל בהשפעה. האות עבורי היא סימן למה שאני צריך להרגיש בתוכי כאופי, כתכונה.
המשך קריאה »
Wednesday, 15 December 2010 אין תגובות »
חלק א’: זוהר לעם, “הקדמת ספר הזוהר”, מאמר “אותיות דרב המנונא סבא”, אות כ”ט, שיעור 4
- אדם שפותח ספרי קבלה הוא בעצם אדם שדואג להציל את החיים שלו, את הנשמה שלו. שהוא שואל מה הטעם בחיים, ורוצה להציל את החיים מהריקנות שהיא יותר גרועה מוות.
- כשהאדם צועק כך בליבו, להציל את עצמו, הבעיה היא האם הוא מפרש נכון בליבו מהי ההצלה שהוא מבקש – האם ההצלה היא להתעלות מעל האגו ולהתחבר לזולת ולכל המציאות כאחד, האם הוא מבין שבכלים דקבלה הוא לא יכול יותר לקבל ולכן הוא שואל מה הטעם בחיים האלה, ושהוא יכול להתקיים רק בכלים דהשפעה, במגמה החוצה.
- אם האדם מרגיש שליבו כבר מכוון לצאת מעצמו, להתקשר לכולם ושם למצוא את הרגשת החיים, אז הכוונה שלו נכונה, ובהתאם לזה המאור שמגיע אליו מחזירו למוטב.
- כ”ב אותיות – צורות הקשר בין בינה למלכות. אם החומר מקבל על עצמו כ”ב צורות מהבינה, אז בכל הצורות הללו יחד הוא יהיה דומה לבורא.
- מאמר “אותיות דרב המנונא סבא” מתאר כיצד כל אות ואות מעלה מ”ן ומהו המ”ד שיורד אליה מלמעלה בתגובה; אם למ”ן לא מצטרפת אף קליפה, אפשר לברוא בה את העולה, ואם למ”ן מצטרפת איזו קליפה, אי אפשר לברוא בה את העולם.
המשך קריאה »
Tuesday, 30 November 2010 אין תגובות »
חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ג’, מאמר “שושנה”, שיעור 3
- כפי שהאדם היה נדחף על-ידי האגו לגלות את שפע העולם הנוכחי, כך אנו רוצים לגלות את העולם הרוחני. לשם כך המקובלים כותבים לנו ספרים, והספר העיקרי שיכול לפתוח לנו את החושים ולגלות לנו את הנסתר הוא ספר הזוהר.
- בזמן לימוד הזוהר עלינו להשתוקק פחות להבנת הטקסט ויותר למה שהספר יכול להביא לנו: גילוי של “ארץ חדשה” – רצון חדש, ו”שמיים חדשים” – דרגת הבינה שבה נגלה את העולם החדש.
- “לא ידע” – מה שנמצא למעלה מראש דאריך אנפין. “ידע” – מה שנמצא תחת ראש דאריך אנפין.
- הלימוד לא צריך להיות לצורך הלימוד, אלא לתורך הגישה – שנהיה כמה שיותר בהשתוקקות לתכונות הרוחניות.
- תכונת ההשפעה לא דומה לדבר שאנו מכירים בעולם הזה, וגם לא למגמת הנתינה שבעולם שלנו, אלא זה כאשר האדם מתחיל לגלות את כל מה שמחוץ לו כשלו.
- הבורא חילק את המציאות ל”אני” ו”זולת”, כדי ש”אתאמן” עליהם ומתוך זה אתחיל להרגיש מה זה נברא ובורא.
המשך קריאה »
Monday, 29 November 2010 אין תגובות »
חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ב’, מאמר “שושנה”, שיעור 13
- השושנה היא מלכות, שכוללת את כל הנשמות שרוצות להתחבר על-ידי ביטול האגו שלהן, שאותו ניתן לבטל על-ידי המאור המחזיר למוטב.
- כל אחד שמשתוקק לגילוי העליון, לבורא, משתוקק למלכות כי היא המקום שבו הבורא מתגלה.
- בזוהר אנו לומדים על המקום הזה, על איך שהוא נבנה מאותם הרצונות שרוצים לגלות אותו, מאלה שמוכנים להתחבר למען זה, למרות ה”חוחים”, ה”קוצים” שישנם נגד החיבור. אלה שרוצים לגלות את הבורא, מוכנים לחיות עם ה”קוצים” הללו ודרכם להגיע ל”שושנה”.
- בזמן קריאת הזוהר, אנו צריכים לדאוג יותר על הכוונה מאשר על הבנת הטקסט.
- האדם מגיע לקריאה בספר הזוהר, לשיעור בחוכמת הקבלה, לפגישה עם החברים, עם המון הפרעות שנראה לו שהן מקריות, והרי אין מקרה אלא “אין עוד מלבדו”. לכן הוא צריך לעשות חשבון, שאני לא מבין מה שקורה, ולמה זה קורה לי או לנו, אלא מה שעלי לעשות זה להתעלות על כל מה שיש, רק על מנת להתחבר עם האחרים.
- אתה מודד את החשיבות שלך, במידה שאתה מתעלה מעל האגו שלך להתחבר עם האחרים כדי לגלות את הבורא.
- “לימוד תורה” זה לא ללמוד מה שקורה בטקסט, אלא לימוד עצמי, לימוד היצר הרע מול האור.
המשך קריאה »
