משמעות החיים

Sunday, 14 October 2007 Comments Off on משמעות החיים

הכמיהה לדעת מהי משמעות החיים, מכונה בפי המקובלים בשם התעוררות “הנקודה שבלב”. מושג ה”לב” מסמל בקבלה את הרצונות האגואיסטיים שבאדם. רצונות אלה הולכים ומתפתחים החל מהרצונות הבסיסיים ביותר – למין, למזון ולמשפחה, ועד לרצונות מפותחים יותר – לכסף, לכבוד ולידע. ה”נקודה שבלב” היא הרצון המפותח ביותר באדם – הרצון לרוחניות, הרצון לדעת את משמעות החיים.

כל עוד האדם שקוע ברצונותיו האגואיסטיים הוא אינו שואל מהי משמעות החיים? אלא הוא פשוט חי אותם. אולם בעת שהוא מתחיל לשאול בשביל מה אני חי? עומדות בפניו שתי אפשרויות: לחקור את השאלה ולקבל עליה תשובה או להתעלם ולברוח ממנה אל שגרת החיים הרגילה .

השאלה על משמעות החיים, מורגשת באדם בדרך כלל כחוסר שקט, מעין צורך שדוחף אותו לפתח את השאלה ולממש את דרישתה, יחד עם זאת היא טומנת בחובה הזדמנות למימוש עצמי מלא והנאה בלתי פוסקת. בתחילה האדם אינו יודע כיצד לממש את רצונו החדש. “הנקודה שבלב” דורשת מילוי שונה, והאדם אינו מסתפק עוד בכסף, בכבוד או בידע. כעת הוא רוצה לדעת איך לחיות את החיים האלה ולהרגיש שיש להם מטרה.

בדיוק על השאלה הזו עונה חכמת הקבלה. היא פותחת בפני האדם צוהר, דרכו הוא יכול להתחיל להבין את הסיבות למה שקורה בחייו. היא מלמדת אותו כיצד לחיות את חייו מתוך הכרה של חוקי המציאות, ומראה לו כיצד לכוון אותם לטובה. איך בדיוק?

הקבלה היא שיטה לגילוי הכוח העליון שמנהל את המציאות שלנו. הכוח העליון, מסבירים המקובלים, כולו נתינה ואהבה. במהלך לימוד הקבלה האדם מגלה כיצד להידמות לאותו כוח, להיות אוהב ונותן כמוהו. אדם שמפתח את השאלה על משמעות החיים לרצון שלם לאהוב ולתת לאחרים, משתווה לכוח העליון ומרגיש טוב ותענוג נצחיים.

עוד בהרצאה:
• כשמחבר פירוש הסולם לספר הזוהר, בעל הסולם עלה לארץ הוא ראה שאף אחד לא מבין כראוי את כתבי הקבלה, לכן הוא החליט כתוב את תלמוד עשר הספירות – החיבור הקבלי המרכזי בדורנו. ההרצאה מבוססת על ההקדמה שכתב לתלמוד עשר הספירות.
• הראשון שגילה את חכמת הקבלה כשיטה הוא אברהם אבינו. אלה שלמדו ממנו את השיטה הפכו ברבות הימים לעם והעבירו את החכמה במהלך ההיסטוריה. בתקופת הגלות ניתק הקשר עם החכמה, ואז המקובלים סגרו את השיטה והגבילו את הגישה אליה. רוב העם נשאר בקיום חיצוני של התורה ורק קבוצות של מקובלים בודדות שמרו על פנימיות התורה. כל זאת עד לתקופתו של האר”י שפתח והתאים את השיטה לכולם. בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, כותב בעל הסולם שהנתק הזה הוא כמו “מחיצת ברזל” שעומדת בין אותו עם שלאורך דורות שמר על הקשר עם הכוח העליון.
• מהן חמשת השאלות הבסיסיות שהאדם שואל כשמציעים לו ללמוד קבלה? ואיזו שאלה נגדית מבטל את כולן?
• איזה כלים הקבלה נותנת לאדם להתמודד עם רגשות מן העבר? זה לא שייך לקבלה. הקבלה מלמדת אותך רק איך לגלות את הכוח העליון ואז מתוך זה אתה תראה ותבין את הסיבה כל המצבים שעברת.
ההרצאה בבית קבלה לעם, מבוססת על ההקדמה לתלמוד עשר הספירות אות א’

צפו בהרצאה המלאה

הורידוmp3

מילים מילים ואת משמעותן…

Thursday, 11 October 2007 Comments Off on מילים מילים ואת משמעותן…

הכלל החשוב ביותר בלימוד הקבלה הוא שכל כתבי הקבלה עוסקים רק בעולם הרוחני, המילים הכתובות בספרי הקבלה מתארות את העולם העליון בלבד, ואין בהם אף לא מילה אחת המדברת על העולם שלנו. אי הבנה של המילים וההגדרות הבסיסיות בקבלה הוא הגורם לכל הבלבול שקיים סביב הקבלה בימינו. פירוש לקוי של המילים מוביל את האדם לחשוב בטעות שהקבלה עוסקת במדיטציות, בלחשים או בקמעות.באותה המידה, גם מי שלומד בספר התורה טרם שלמד את חכמת הקבלה, עלול להתבלבל ולחשוב שהתורה מדברת על העולם הזה. וכבר כתב על כך רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר: “אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות ודברי הדיוט… אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים וסודות עליונים” (זוהר בהעלותך, פירוש הסולם אות נ”ח).

“המחברים השתמשו במילים מהעולם הזה רק לסימנים על שורשיהם העליונים” (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א’ אות א’).

כדי להחליף ביניהם רשמים וידיעות על גילוייהם בעולם העליון, פיתחו המקובלים מעין שפת קוד מיוחדת שנקראת “שפת הענפים”, וכתבו בה את ספריהם. בשפה זו הם השתמשו אמנם במילים מהעולם שלנו, אולם הם עשו זאת רק על מנת להצביע על מצבים ותהליכים בעולם הרוחני.

אם כן, מהי התועלת בקריאת דבריהם של המקובלים עבור מי שאינו מכיר את השורשים העליונים? בעל הסולם משיב על כך בסוף הקדמתו לתלמוד עשר הספירות: “כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף על פי שאינם מבינים את מה שלומדים – אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין את מה שלומדים – מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם” (אות קנ”ה).

המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל טוב ועונג. לכן, כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע למצב המושלם שלנו, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו. הארה זו, שנקראת “המאור המחזיר למוטב”, מתחילה לכוון אותנו לאט לאט אל העולם הרוחני – עולם שלם ונצחי.

עוד בהרצאה:

• בעל הסולם כותב במאמר מהות חכמת הקבלה שדווקא מתוך אלה שעוסקים בקבלה מעטים יודעים מהי.
• מה נותנת לי הקבלה? מאיזה תוכן להתחיל ללמוד? מיהם המקובלים הגדולים בהיסטוריה?
• בנשמה שלנו יש מעין בסיס מידע שבו “נרשם” כמה סבלנו לעומת כמה נהנינו במהלך כל הגלגולים שעברנו. כשאנו מגיעים לרף מסוים של סבל, מתעוררת בנו השאלה “בשביל מה כל זה?”, “לשם מה אני חי?”. חכמת הקבלה היא שיטה לעבור מחיים שבהם אנו רוצים אך לא מקבלים לחיים שבהם אנו מתמלאים ללא הפסק.
• יש כאלה שמאמינים שיש כוח עליון ויש כאלה שמאמינים שאין. הקבלה לא מדברת לא על אלה ולא על אלה. הקבלה עוסקת בגילוי הכוח העליון. המקובלים מסבירים שהכוח העליון או הטבע הם היינו אך.
הרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר “מהות חכמת הקבלה”

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3

המכאניקה של האושר

Friday, 5 October 2007 Comments Off on המכאניקה של האושר

“מרדף בלתי פוסק אחרי האושר”, כך ניתן לכנות את מהלך החיים שלנו. אנו רוצים משהו, עובדים קשה (פחות או יותר) כדי להשיג אותו, וברגע שרצוננו ממתממש הרגשת האושר הולכת ופוחתת עד שהאושר נעלם לו כליל.

אנו יכולים לחלום במשך שנים על רכישת דירה מפוארת, אבל מרגע קנייתה אנו נהנים ממנה פחות ופחות, עד שלאחר זמן מה אנו מאבדים את ההנאה מהדירה. תהליך זה מאפיין את כל ההנאות שלנו בחיים. ברגע שהרצון בא על סיפוקו, התענוג חולף ואיתו נעלמת גם תחושת האושר.
היטיב לתאר את התופעה ריצ’רד איסטרלין, מחלוצי מחקר האושר באוניברסיטת דרום קליפורניה. “אנו שבויים במעגל הנהנתנות'”, הוא אמר, “אנו מִתְרַגלים לאושר מהר מאוד, ולוקחים אותו כמובן מאליו או משווים את מה שיש לנו לְמה שיש לאחרים, ולא למה שהיה לנו פעם”. לכן אנו אף פעם לא מאושרים…
אז מה, הכול אבוד? דווקא לא.

מדע האושר

כדי להתחיל בפיצוח משוואת האושר, אומרת הקבלה, עלינו להבחין בהבדל שבין הרצון הגשמי לעומת הרצון הרוחני.
ברצון הגשמי אנו מרגישים את העבר, ההווה והעתיד בנפרד. אנו מרגישים את הרצון שלנו בהווה, אולם את הרגשת האושר שתמלא אותנו כשנספק את הרצון הנוכחי, אנו מרגישים בעתיד. הסיבה לזה, מסבירים המקובלים היא חוסר התיקון הפנימי שלנו.
לעומת זאת ברוחניות האדם מגלה את יחסו של הכוח העליון אליו, לכן עם התעוררות הרצון מיד מגולה גם התענוג שממלא אותו. הוא מגלה כי בעבר הכוח העליון היטיב עימו תמיד, ועל ידי זה תיכף הוא מרגיש בביטחון כי גם בעתיד הוא ינהג עימו באותו האופן.
כשהאדם מחבר את שתי ההרגשות האלה בהווה, הרגשת המחסור נעלמת והוא מרגיש שלמות הן מהעבר והן מהעתיד. כתוצאה מכך הרגשת הזמן נעלמת והאדם מוצא את עצמו שרוי בתענוג ואושר נצחי ומושלם.
מטרת הטבע היא להביא אותנו להרגשה שלמה של אושר נצחי וקיימת דרך בדוקה להגיע לכך. כל שעלינו לעשות כדי לחוות אושר אמיתי הוא לגלות את יחסו של הכוח העליון אלינו.
עוד בהרצאה:
• את הבורא ניתן להכיר רק אם הנברא משתווה אליו בתכונותיו, לכן השמות של הבורא הן בעצם השמות של הנברא.
• לבורא יש רצון גדול להתגלות, הרבה יותר מאשר הרצון של הנבראים לגלות אותו. הוא רוצה שנגלה אותו, שנקבל אותו עד הסוף, שנבין אותו. אולם לשם כך עלינו לפתח השתוקקות גדולה לזה. הבורא משחק איתנו ועוזר לנו לגלות את הרצון.
• מה שנוסף למצב בגמר התיקון הוא ההשתוקקות של הנברא.
• גיהינום ברוחניות הוא הרגשת הפער שמתגלה בין הבורא לנברא. הפער הזה הוא השורש לכל ההרגשות הרעות.
• הנברא מגלה שהוא רוצה להיות במקום הבורא, והוא לא יירגע עד שיממש את רצונו להידמות לבורא, לכן הוא נקרא אדם, מלשון אדמה לעליון.
ההרצאה מבוססת על תע”ס, חלק א’, הסתכלות פנימית, פרק ו’, ספר “קבלה למתחיל”, עמוד 499

 

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3

 

אסטרונומיה בראי הקבלה

Wednesday, 12 September 2007 Comments Off on אסטרונומיה בראי הקבלה

אסטרונומיה הוא מדע העוסק בחקר הכוכבים. הקבלה מסבירה כי כל מערכות הטבע שאנו מכירים, הן העתקה ממערכות רוחניות.
מדוע השנה מחולקת ל365 ימים? מדוע יש בטבע מערכות של יום ולילה, חודשים, שבועות, שעות ושניות – הכול נובע מהמערכת הרוחנית שבעולם האצילות.


לא בכדי העניקו המקובלים לקבלה את התואר מדע. אופן החקירה הקבלית אינו שונה מכל חקירה אחרת במדעי הטבע, מסביר בעל הסולם במאמרו “תורת הקבלה ומהותה”. כשם שהאדם צריך להכיר את חוקי הטבע החומרי השולטים בעולם, כך ואף יותר מזה הוא מוכרח להכיר את חוקי הטבע הרוחני, שהם שולטים במציאות כולה, קובע הרב קוק (מתוך הפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי”ה).

עוד בשיעור:
• תקופת ראש השנה מציינת מצב פנימי באדם. מצב שבו הוא מחליט להיכנס תחת השפעת הכוח העליון.
• האם יש קשר בין לוח הזמנים שבעולם הזה, דוגמת החגים ובין לוח הזמנים הפנימי שאותם מציינים החגים? לא! אין שום קשר בין גשמיות לרוחניות.
• האם בכל זאת יש תועלת מזה שבתקופת החגים רוב העם חוגג יחד? בעשותנו כך אנו מתקנים את עצמנו ברמת ה”דומם דקדושה”. אנו מזמינים על עצמנו הארה קטנה שמחזיקה אותנו ברמת הדומם. כלפי הרוחניות הדומם לא זז, אין לו בחירה חופשית.
• המקובלים לא נגד המנהגים. הם רק רוצים לעורר אותנו להתעלות מעל לדרגת הדומם.
• האם ביום הכיפורים אנו עומדים למשפט מול בורא העולם? מי שמתאר לעצמו יד שרושמת, אותו בספר כזה או אחר – עובד עבודה זרה! כל הספרים הקדושים מדברים רק על רוחניות, כלומר האדם עובר את המצבים שהסימנים מציינים בפנימיותו.
• מה מסמלים לנו על פי הקבלה: ראש של דג, רימון,תפוח בדבש, גזר, תקיעה בשופר ועוד.

צפו בחלק הראשון

חלק שני

הורידוMP3