הכנה לשיעור

• ההתקדמות שלנו היא רק באור - כמה שאנו משתדלים לעשות כמוהו, אנו מזמינים התקרבות מאיתנו אליו, ואז אנו מגלים שאנו הפוכים ממנו.
• ההתקדמות היא בכוונה - שאני רוצה להיות כמוהו, ואז מקבלים את התמונה האמיתית - שאתה לא ראוי, שאתה הפוך.
• זו לא ירידה, זו האמת - גילוי הכלי; ועכשיו, על-פני הגילוי הזה, תשתוקק עוד הפעם, ותגיע לתיקון.
• אין לאדם כוחות להתגבר על גילוי הכלי החדש מעצמו - החיזוק הוא רק מהחברה.
• הכול נבנה מהירידות, מאותו החומר, שאם נתקן אותו, ממנו יבנה לנו הכלי הרוחני; כל ההרגשות שאנו חווים, אם אנו הופכים אותן ל"עליות", מזה אנו בונים את הנשמה.
• על האדם לשמוח שהכלי שלו גדל; עליו לבדוק, מעל הרגש, אם בכל פעם מתגלה לו כלי חדש, חיובי או שלילי, מעל מה שהיה לו קודם לכן.
• אנו פועלים על החברה והחברה פועלת עלינו ב-2 מישורים: 1 - אני צריך לתת חשיבות לסביבה ושפלות עצמי, וזה בא בזמן העלייה ממני; 2 - בחזרה, אני צריך לקבל מהסביבה את חשיבות ההשפעה ושפלות הקבלה, אותם אני מקבל בזמן הירידה. אם אני דואג לשניים הללו, יש לי כוח.
• פעולות אלו מתקיימות עד גמר התיקון; זו הסיבה שהנשמה התחלקה כביכול לשניים - כדי שיהיה לי משהו חיצון כביכול לעבוד כלפיו.
• קנה המידה לרמת הוויתור הנוכחית שאליה הגיע האדם - רמת ה"לא לשמה" שלו, הוא רק כלפי החברה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• המציאות שנמצאת לפנינו היא אחת - הכול אחד, וכול אחד מרגיש, מגלה אותה לפי הכלים שלו.
• הכול קורה בתוך רצון האדם - מה שהוא מרגיש עכשיו, הוא, האנושות, היקום, חיים ומוות - אלה החיים עבורו.
• הכול תלוי בהתפתחות הכלים, החושים שלנו, ולידם מתגלה השכל.
• "תורה שבכתב" - מה שאנו קוראים או שומעים; "תורה שבעל-פה" - איך שכול אחד מפרש את הכתוב או הנשמע בהבנתו ובהרגשתו, לפי הכלים שלו.
• כאשר האדם מגלה מצד אחד ייאוש ומהצד השני את חשיבות הרוחניות, הוא מגלה את החברה כאמצעי להשגת הבורא, לאחר מכן כמקום שבו מתגלה הבורא, ולאחר מכן כחלק מהבורא עצמו - הכלי שמתגלה ביחד עם האור.
• בכל רגע נתון, האדם מגלה חלק מהמציאות, אך אותו החלק כולל את כל המציאות - 10 ספירות, לא פחות ולא יותר.

   לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

חג סוכות בפתח, וכמו כל חגי ישראל, גם הוא עשיר במנהגים. לאמתו של דבר, לאדם המתבונן מן הצד, רובם עשויים להיראות לא הגיוניים. מדוע קבעו חכמי ישראל דווקא את הסימנים האלה? מדוע לדוגמא, אנו מברכים על אתרוג ולא על עגבנייה? על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?

המשך קריאה »

על המשמעות הפנימית של בניית סוכה

מסתבר שלא רק שלומית בנתה סוכה, גם דנה, בתי בת ה-5 חזרה הביתה נלהבת מהגן, וכל 10 דקות שאלה אותי: " אבא, אז מתי נבנה סוכה?".

התשובה שבסוף השבוע נלך יחד לקנות סוכה חדשה לא סיפקה אותה, היא רצתה לראות את אבא לוקח מהר פטיש ומסמר, ויוצא לגינה לבנות סוכה תוצרת בית…

אוטנטית הבת שלי, כבר אמרתי? סוכה בלקסיקון שלה זו רק סוכה שמכינים מקרשים שנלך לחפש ביערות, ושתעוטר בקישוטים מקוריים שהיא תכין עם אימה.

רציתי להסביר לה שמנהגי חג הסוכות, טומנים בחובם משמעות פנימית עמוקה יותר מסתם לשבת, לישון ולארח בני משפחה ומכרים בתוך סוכה לתפארת.

משמעות בניית סוכה

הקבלה מסבירה כי כל אחד ממנהגי החג מסמל פעולה רוחנית שמבצע האדם כשהוא מעפיל אל העולם הרוחני. כלומר, מנהגים כמו הקמת סוכה, אכילה ושינה בתוך סוכה, או לברך על ארבעת המינים, מהווים סימנים שמצביעים על מצבים וגילויים מהעולם הרוחני שהרגיש המקובל בנשמתו.

העולם הרוחני, מסבירים המקובלים מאופיין בתכונת הנתינה. כלומר המקובל הוא אדם שמרגיש את מה שחסר לאחר כאילו היו אלה רצונותיו, והוא דואג למלא אותם.

לעומת העולם הרוחני, עולמנו הגשמי מאופיין בתכונת הקבלה - האגואיזם. במושג אגואיזם, הכוונה היא שאני מרגיש רק את רצונותיי, ואני כל הזמן רוצה לספק אותם, גם אם זה בא על חשבון ניצול האחר.

מנהגי חג הסוכות מסמלים את הפעולות שמבצע המקובל בפנימיותו, פעולות שבאמצעותן הוא רוכש יותר ויותר את תכונת הנתינה לזולת.

אם כן, מהי סוכה? סוכה מסמלת את מבנה הנשמה. האופן שבו הנשמה מתעלה מעל לאגו מתבטא באופן סימבולי בחוקי בניית סוכה. כאשר האדם מקים סוכה בתוך ליבו, הוא חש במקביל לחייו הנוכחיים גם במציאות הרוחנית, מציאות של שלמות והנאה בלתי פוסקים.

זה המקום לציין כי אין בקיום מעשי של מנהגי החג כוח רוחני כלל ועיקר, ואין בהם כדי לתקן את הנשמה שלנו. תפקידם הוא להוות מעין תמרורים, שיזכירו לנו את תפקידנו הרוחני, ואת התיקון האמיתי שעלינו לבצע - להחליף את הטבע האגואיסטי שלנו באהבת הזולת.

סוכה של שלום

הקבלה מלמדת אותנו כיצד להקים סוכה פנימית בליבנו. זוהי סוכה של שלום, סוכה של אהבת אחים ואחדות בין כל פלגי עם ישראל.

תקופת החגים, היא הזדמנות נפלאה עבורנו להתעלות מעל למחלוקות, לפירוד ולשנאת החינם. כשנתאחד בינינו באהבת הזולת, הערך שעל בסיסו נוסד עם ישראל, אז יתגלה בקשרים בינינו כוח עליון של אהבה, שימלא את ליבנו בשמחה, באהבה ובשלום.

למאמר סוכות של מעלה העוסק בחג הסוכות בראי הקבלה.

ראשית יש לדעת שאת חגי ישראל ומנהגיו הנהיגו גדולי המקובלים. הם קבעו את החגים כסימנים, המצביעים על החוקים הרוחניים שהם גילו במהלך חקירתם את המציאות הרוחנית. החג הראשון, או התחנה הראשונה בדרך הרוחנית של האדם, נקרא "ראש השנה".

ראש השנה מציין את השלב בו האדם מחליט כי הדבר החשוב לו ביותר הוא התפתחותו הרוחנית, והוא פותח דף חדש בחייו.

עשרת ימי תשובה מציינים את המדרגה הרוחנית בה האדם בודק את עצמו בכל עשרת תכונותיו, והוא מגלה כי הוא לא מתוקן.

יום כיפור מצביע על יום הדין, הוא השלב בו האדם מבקש רק דבר אחד: "אני רוצה להיות איש רוחני!".

חג סוכות מסמל את התיקון שעובר האדם בעזרת "המאור המחזיר למוטב". מאור אותו הוא מזמין על נשמתו באמצעות העיסוק בקבלה.

חשוב להבין, שהחגים והמנהגים מציינים תהליך התפתחות אישי, שכל אדם עובר, ואינם קשורים כלל ללוח השנה. האדם יכול "לחגוג" בפנימיותו מצבים רוחניים כמו ראש השנה, יום כיפור, או סוכות, גם בכל יום חול רגיל.

עוד בתוכנית:

• האם כדאי לי לצום?
• הקבלה אוסרת לדכא את הרצון. מדוע אם כן ביום כיפור אנו מדכאים את הרצונות שלנו?
• מה אומר הפסוק לשנה טובה תכתבו ותחתמו?
• ממי אנחנו אמורים לבקש סליחה?
• מדוע אנו רואים כי יש אנשים שמתייסרים בחייהם, לעומת אחרים שהכול "הולך להם חלק"?
• כיצד ניתן ליישם את הקבלה בחיי היום יום?
• האם מדינת ישראל נכנסת למצב מסוכן של מלחמה עם סוריה?
• למה אתם מלמדים קבלה אנשים שטרם למדו תורה?!
• מהי הדרך הטובה ביותר להפנות את האנרגיה המינית ששולטת בגבר?
• אני שואפת שיהיה לי כסף כדי לחיות חיים נוחים. האם מדובר בשימוש באגו?
• האם יש הוכחה שיש עולם הבא?

מבוסס על התוכנית שאל את המקובל.

צפו בתוכנית

הורידוMP3