שיעור מספר 5 מקונגרס הקבלה בבאפלו, ניו-יורק, ארה"ב
הבורא הוא אותו המקום שאנו בונים מהרצונות שלנו המחוברים יחד; הוא לא קיים בפני עצמו.
מה שיש לכל אחד נקרא "עצמותו" - משהו שאנחנו לעולם לא מרגישים או מבינים.
ה"אדם" שאנו בונים כאוסף של כל הרצונות שלנו, זה הבורא - תכונת ההשפעה והאור; מצב זה נקרא "עולם אין-סוף".
אין לנו על מה לעבוד מלבד הקשר בין הנקודות שבלב שלנו - תחילת הנשמה של כל אחד ואחד.
אסור שהמקום הפיזי יהיה גורם לריחוק רגשי כלשהו בינינו; עלינו לאסוף את ההתרשמויות החזקות ביותר שהיו לנו מפעולות החיבור, ולהשתדל לא לצאת מהן.
כשאני רוצה לשמור את ההתפעלות על-פני ההפרעות, הן מגדילות את החיבור מעל ההתנגדות - זהו כל העיקרון של העלייה הרוחנית.
הדברים ההכרחיים להתקדמות: 1- שיעור הקבלה היומי, לפחות שעה אחת ובאותה היממה בה נערך השיעור; 2- השתתפות בהפצה - השתתפות בחיבור הנשמות לנשמה אחת; 3- רב, גדול, מורה דרך - מורה שמלמד איך להגיע למטרה; 4- הגעה למפגש-קונגרס, לפחות פעם אחת בשנה; 5- השתתפות בישיבת החברים העולמית השבועית - פיזית או וירטואלית. המשך קריאה »
שיחת מבוא לקונגרס הקבלה בבאפלו, ניו-יורק, ארצות הברית
חומר הבריאה הוא רצון לקבל ואותו אי אפשר לשנות; מה שתלוי בנו זה איך אנו משתמשים בו, וזה נקרא "כוונה".
כל שינוי שאנו יכולים לעשות ברצון לקבל שלנו, זה רק על-ידי שימוש בכוונה - בשביל מה ולמה אני עושה כל פעולה ומעשה.
שיעור בחכמת הקבלה זה לא שיעור, זה טיפול, בדומה לטיפול רפואי; זהו טיפול ברצון, בחומר שלנו, ועל-ידו אנו יכולים לשנות אותו.
לא מספיק להגיע לשיעור; אני צריך לדעת בדיוק מה אני מצפה ממנו, איזה שינו עלי לעבור בו, שלא סתם אשב ואשמע, ואפילו שאני לא מבין כלום, עלי לרצות שזה ישפיע עלי, בהתאם לכוונתי להשתנות.
ישנם מספר מרכיבים להצלחה בשיעור: 1- מורה שידריך אותי; 2- סביבה וספרים - עד כמה הם רוצים איתי את אותה המטרה - להבריא, ועלי להתפעל מהם ומהספרים, ללא קשר לכמה שאני מבין.
הכול תלוי בהכנה לפעולה; ההכנה לפעולה נקראת "כתר", וזה הדבר הקובע; כל מה שמתפשט אחר-כך, מתפשט מהכתר.
בזמן השיעור, העיקר זאת הדרישה הפנימית לקבל הבראה.
עלינו להתרגל להיות ב-2 מחשבות במקביל: 1- מה אני חושב, מדבר ועושה; 2- מחשבה פנימית יותר - מה אני רוצה מזה. המחשבה השנייה חשובה יותר, והיא חייבת להיות כדאגה העיקרית שלי.
על הכוונה להיות גדולה וחשובה יותר מנושא השיעור.
עלי תמיד לבדוק את עצמי, שהמטרה שלי תהיה כל הזמן "מתי ארגיש שההסתרה עוברת?". המשך קריאה »
כיצד אנו יכולים להכיר את החוקים שנסתרים מעינינו, ואיך הם פועלים על החיים שלנו? חכמת הקבלה חוקרת את המקור שממנו נובעות כל התופעות בעולמנו, היא מדברת אך ורק על החיים שלנו. היא מסבירה את המתרחש בעולמנו על פי חוקי טבע מוחלטים הנסתרים מהאדם הרגיל, ולא כאוסף של תופעות מקריות.
כדי להכיר את התופעות המתרחשות בעולם שבו אנו חיים, עלינו להבין קודם כול מהו מקורן, ומאין הן מגיעות אלינו. אם נתבונן במתרחש בפשטות נאלץ להודות, שלרוב איננו יודעים מדוע קורה כל מה שמתרחש סביבנו. החל מהתופעות הפשוטות ביותר, כמו שינויי מזג האוויר או פגישות מקריות עם חברים מהעבר, ועד לעלייתן ונפילתן של ממשלות שונות או לחילופין אסונות טבע שפוקדים בשנים האחרונות את עולמנו.
חכמי הקבלה מסבירים שקיים עולם עליון, רוחני, הנעלם מחושינו, אך מוחשי מאוד עבורם. מתוך הכרה של אותו עולם הם מסבירים לנו, שמה שאנו רואים הוא לא יותר מאשר עולם של תוצאות הנובעות מהעולם העליון. לכן הם מכנים את העולם הרוחני בשם "עולם הסיבות" או "עולם השורשים", ואילו את העולם שלנו הם מכנים "עולם התוצאות" או "עולם הענפים".
כל מה שאנו חושבים, חשים, מרגישים, מדמיינים, רואים, שומעים וכו' כבר נקבע והוחלט בעולם גבוה יותר, מבלי שנדע דבר על כך. אז מה עושים עם זה?
במצבנו הנוכחי, כל עוד אנו נמצאים בעולם התוצאות, איננו יכולים לשנות דבר, אולם אם נשתמש בעצות שהמקובלים נותנים לנו בספריהם, נוכל להכיר בהדרגה את העולם העליון ולשלוט על גורלנו. השאלה היחידה היא, האם יש בנו רצון לצאת למסע המופלא? לדרך המובילה אל הכרת העולם העליון? השיטה, על כל פנים, כבר קיימת. עוד בהרצאה:
• מהם ארבעת השלבים שבהם התפתח הרצון?
• אנחנו הדור הראשון של הדור האחרון. הדור שבונה את עצמו כשווה לבורא, וזו מטרת הבריאה.
• אם בלאו הכי נגיע לגמר התיקון בעוד 232 שנים לשם מה עלינו להתאמץ עכשיו?
• לכל פרט שקיים בעולם שלנו יש שורש בעולם עליון יותר ממנו. ההבדל בין הפרטים בעולמות הוא שהחומר שבעולם העליון יותר זך וככל שיורדים לעולמות תחתונים יותר החומר נעשה יותר עב.
• מהו מזל? וכיצד הוא משפיע על החיים שלי?
• האם ניתן לקבוע שכאשר קורה לנו משהו טוב בחיים אנחנו פועלים בהתאם לשורש? הכלים שאנו מודדים את המציאות היא מדידה אגואיסטית. הערכים "טוב" ורע" נמדדים כלפי האגו שלנו. אנו רואים מניסיון החיים שמה שבעבר קבענו כטוב אחרי זמן מה קבענו כרע ולהיפך. עלינו להגיע לפקיחת עיניים, ולשם כך עלינו להקשיב למי שכבר פקח את עיניו ומספר לנו על זה בספרי הקבלה האותנטיים.
• על מה מדברת שיטת הקבלה? קבלה היא שיטה איך לממש את החיים שלנו בצורה הטובה ביותר. זוהי שיטה פרקטית ומאוד מדויקת. הרצאה ב"בית קבלה לעם" מבוססת על מאמר "מהות חכמת הקבלה", מאת בעל הסולם.
בואו נדבר על אור. מה אנחנו מרגישים כשאנו חושבים על המילה אור? אור זה לצאת מתוך החשיכה, אור זה שמחה, אור זה להרגיש אהבה. ולא פלא שאנו חושבים כך, שכן לפי חכמת הקבלה ה"אור" הוא המקור לכל הטוב שבבריאה.
האור הוא הכוח שקדם לבריאה והוא שברא אותה. רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י, כותב בספרו "עץ החיים": "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות".
האור הוא כוח שפועל לפי חוק פשוט: לתת, רק לתת. האור ברא אותנו כדי לתת לנו את הטוב המוחלט והנצחי. המקובלים, שהשיגו את הטוב המוחלט והנצחי, אומרים שהאור מוכן להעניק לנו בכל רגע שפע ותענוג אינסופיים, אלא שאנו איננו יודעים כיצד לקבלם. כדי שנדע כיצד לקבלם, מסרו לנו המקובלים את שיטת הקבלה.
לרכב על קרן אור
השיטה כיצד לקבל את כל הטוב היא פשוטה - קוראים בספרי הקבלה ורוצים לגלות את הטוב שמובטח לנו. כך, מתוך החשק לגלות את האור שעתיד למלא אותנו, האור יתחיל לפעול עלינו ולמשוך אותנו לקראתו.
איך זה עובד? המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל הטוב והעונג שהובטחו לנו. לכן כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע לאותו מצב מושלם, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו.
הארה זו, שנקראת "המאור המחזיר למוטב", מתחילה לכוון אותנו לאט לאט אל העולם הרוחני, ואנו מתחילים לרצות יותר ויותר את גילוי העולם הרוחני. כך אנו מתקרבים לאור, על ידי האור.
"וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב" כותב המקובל הגדול של דורנו — בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך" ("קשר האדם אל הספירות", שמעתי). עוד בהרצאה:
• מהי אמונה? האם אמונה היא כאשר אני מאמין למישהו שמספר לי על משהו שאני לא תופס בחושיי? האם אמונה קשורה לדת? מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר כותב בהקדמתו לספר תלמוד עשר הספירות כי בלימוד בכתבי הקבלה יש מאור שהוא מגדל את האמונה. כשהמקובלים מדברים על אמונה הם מתכוונים להשגה מלאה. אמונה היא הקשר עם הנותן.
• מה ההבדל בין אמונה למעלה מהדעת ובין אמונה למטה מהדעת?
• הרצון לקבל האגואיסטי, הדעת לעולם לא מתמלאת. האדם רוכש כלי נוסף מעליו, ולכן הוא נקרא "אמונה למעלה מהדעת", ובו הוא מרגיש את הנותן, את העולם העליון.
• חכמת הקבלה עוסקת באופן שהאדם תופס את המציאות שבה הוא חי. ההרצאה ב"בית קבלה לעם" מבוססת על ההקדמה לתלמוד עשר הספירות
נשמתנו ירדה 125 מדרגות שהרחיקו אותה מהבורא, עכשיו הגיע הזמן לעלות בחזרה, לחזק את הקשר: נשמה- בורא. אז כיצד ירדה נשמתנו מהעולם העליון? וכיצד אנו יכולים לעלות בחזרה?
כל רצונו של הבורא הוא להעניק שפע אינסופי לאדם. אותו תענוג מתקבל בנו ב כלי רוחני שנקרא נשמה או נשמת האדם. כדי שיוכל לממש את רצונו יצר הבורא נשמה כללית אחת שתהיה מסוגלת לקבל ממנו את כל הטוב שהוא רוצה להעניק לה, והיא נקראת : נשמת אדם הראשון. אולם במצב הבריאה הראשוני, אותה נשמה כלל לא עצמאית מכיוון שהתענוג שהבורא רוצה להעניק לה חזק ממנה, והיא נשלטת על ידו באופן מוחלט.
כדי שהנשמה תרכוש רצון עצמאי וחופשי משליטת התענוג, ותוכל לבנות מערכת יחסים אמיתית עם הבורא, יש צורך לנתק בינה לבין מקור התענוג. ולכן, בדומה לאב שרוצה שילדו יגדל ויהיה כמוהו, הבורא מתרחק מהנשמה בהדרגה, כדי לאפשר לנשמה ללמוד כיצד להגיע אל הבורא, אלא שהפעם עליה לעשות זאת בכוחות עצמה.
ניתוק הקשר נשמה - בורא לא נעשה בבת אחת, אלא באמצעות "ירידה הדרגתית" של 125 שלבים, המכונים מדרגות, עד לדרגת "העולם הזה". בתהליך זה, כל "מדרגה" שירדה הנשמה מסמלת את הריחוק שהולך וגדל בינה לבין הבורא.
תהליך ההתרחקות מסתיים בשבירת הנשמה הכללית לחלקים רבים, לנשמות רבות. בסוף התהליך, "נופלות" נשמות אלה למקום הרחוק והחיצוני ביותר ביחס לבורא, אל העולם הזה. מצב זה, שבו מציאות הבורא נסתרת לחלוטין מפני הנשמות, נקרא "העולם הגשמי".
ניתוק הקשר בין הבורא לנשמת האדם נועד לאפשר לו לשוב בכוחות עצמו אל הבורא. חכמת הקבלה מאפשרת לנו, לבחור לטפס במעלה 125 המדרגות בחזרה לשורשנו, אל הרגשת המציאות השלמה - אל הבורא. את הדרך לשם אנו עושים בעזרת הלימוד בספרי המקובלים. כשאנו קוראים בספרים אלה על מצבנו המתוקן, עם כוונה לעורר על עצמנו את השפעת הכוח הרוחני שטמון בהם, אנו מתחילים להימשך אל שורש נשמתנו ולעלות במעלה הסולם הרוחני.
עוד בהרצאה:
העולם היום במצב מיוחד - יש לנו הכול, אבל ריק לנו בלב. משעמם לנו בעולם הזה. האם נולדתי כדי לרוץ ולא להשיג? למה האושר נוזל לי מבין האצבעות? אומרים המקובלים שיש לידנו עכשיו את "המסיבה" הגדולה ביותר, ואנחנו לא בה. כואב להם כי הם באותה מסיבה, והם רוצים שגם אנחנו נבוא. האדם יתמלא כשאור הבורא ימלא את הנשמה שלו.
תמונת העולם מצטיירת לי כתוצאה ממהות לא נודעת שנפגשת עם החושים שלי. אני אף פעם לא תופס את המהות בעצמה. אפילו את מהותי עצמי אני לא מכיר. ולכן חסר לנו להגיע למילוי של האור, אבל להשיג מהו האור בעצמו לא חסר לנו כלל.
איך יכול להיות שלבורא חסר?
חופש הבחירה שלי הוא בלקבוע מאיזו חברה אני אתרשם.
איך אפשר לזרז את ההגעה שלנו למימוש מטרת הבריאה?
מה היה עושה מקובל במקום ראש הממשלה?
אחרי שמתחילים ללמוד קבלה פתאום צצים כל מיני רצונות אגואיסטיים. מה עושים איתם?
צפו בראיון נדיר עם אדם שהיה אנטישמי, והפך בעקבות עם הקבלה להיות אוהב יהודים.
ההרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר מהות חכמת הקבלה, מאת בעל הסולם.
חופש הבחירה שלנו הוא עניין מאוד מהותי, והקבלה עוסקת רבות בנושא הבחירה החופשית. מחקר מעמיק של יסודות הטבע יגלה לנו כי לאדם אין חופש הבחירה בכל פרט בחייו, אלא קיימים בו ארבעה גורמים המגדירים את אופיו, את צורת מחשבתו ואת מעשיו בכל רגע. חופש הבחירה שלנו מתברר מתוכם:
1) החומר הראשוני – ה"מצע" – המצע הוא מהותו הפנימית של האדם. על אף שהמצע מחליף את צורתו, הוא אינו משתנה לעולם. כדי להמחיש את הדברים, נמשיל את האדם לזרע של חיטה: זרע החיטה נרקב באדמה וצורתו החיצונית נעלמת לחלוטין, עם זאת מתהווה מתוכה נבט חיטה חדש.
2) התכונות הבלתי משתנות – חוקי ההתפתחות של המצע אינם משתנים לעולם. זרע החיטה לעולם לא יניב דגנים אחרים פרט לחיטה.
3) תכונות המשתנות בהשפעת הסביבה – סוג הזרע נותר בעינו, אבל צורתו החיצונית משתנה בהתאם לסביבתו החיצונית. גורמים נוספים כמו השמש, הקרקע, הדשן, הלחות והגשם, מצטרפים אל המצע, ומניבים איכות חדשה של אותו מצע.
4) השינויים שחלים בסביבה החיצונית – הסביבה המשפיעה על הזרעים מושפעת אף היא מגורמים חיצוניים. גורמים אלה עשויים להשתנות ולהשפיע על המצע בצורה עקיפה. למשל: בצורת או, גשמים חזקים מדי, עלולים להשמיד את כל הזרעים.
חופש הבחירה בסביבה נכונה
אם כך, היכן נמצא חופש הבחירה שלנו? או במילים אחרות, מה מתוך כל האמור לעיל יכול האדם לשנות? את הקוד הגנטי, את המצע – אין האדם יכול לשנות. גם את החוקים שעל פיהם משתנה מהותו ואת חוקי השפעת הסביבה עליו הוא אינו יכול לשנות. אך את הסביבה בה הוא נמצא, ובה הוא לגמרי תלוי – יכול האדם לשנות! האדם חופשי לבחור "לשתול" את עצמו בסביבה שתשפיע עליו להתפתח בכיוון הרוחניות. הבחירה בסביבה היא, אם כן, הבחירה החופשית היחידה של האדם בחייו.
עוד בהרצאה:
• אם אין לנו חופש בחירה, האם אנו אחראיים על מעשינו. מה צריך לעשות השופט שמולו עומד הגנב וטוען: "אני לא אשם! אלה הם הגנים והסביבה בה גדלתי שבגללם גנבתי."
• האם בזה שבחרו לעורר בי את הנקודה שבלב אני מממש את חופש הבחירה שלי? מה עלי לעשות כדי שהרוחניות תהייה חשובה בעיני יותר מכל עיסוקי החיים?
• קבלה היא לא במקום החיים אלא בנוסף להם, תשאלו את הנרי דוד.
• קיום מצוות רוחניות הוא שאדם שמתקן את יחסו לזולת בעזרת מאור התורה.
• חכמת הקבלה עוסקת בדבר אחד- תיקון הנשמה. שום פעולה בעולם שלנו לא מביאה לתיקון הנשמה, אלא אם אנו לומדים מספרי קבלה מקוריים שמספרים על המציאות הרוחנית. באמצעות הלימוד אני מזמין על עצמי כוח שמתקן ומגלה לי את הנשמה שלי.
• בעולם הגשמי מה שחשוב לי זה התענוג, לעומת זאת בעולם הרוחני כל מה שאני רוצה הוא להכיר את הנותן.
• דווקא מתוך הבלבול בין הגשמיות ובין הרוחניות, האדם יכול להגיד: "רגע אז מה אני באמת רוצה?"
• מה זאת אומרת לבחור סביבה בכל רגע. האם סביבה זה רק איפה אני שם את הגוף שלי או שמא זה משהו אחר שבאמת אפשר לבחור בכל רגע?
• האם יש גורל? ההרצאה ב"בית קבלה לעם" מבוססת על ההקדמה לתע"ס , אות ג'
הכמיהה לדעת מהי משמעות החיים, מכונה בפי המקובלים בשם התעוררות "הנקודה שבלב". מושג ה"לב" מסמל בקבלה את הרצונות האגואיסטיים שבאדם. רצונות אלה הולכים ומתפתחים החל מהרצונות הבסיסיים ביותר – למין, למזון ולמשפחה, ועד לרצונות מפותחים יותר – לכסף, לכבוד ולידע. ה"נקודה שבלב" היא הרצון המפותח ביותר באדם - הרצון לרוחניות, הרצון לדעת את משמעות החיים.
כל עוד האדם שקוע ברצונותיו האגואיסטיים הוא אינו שואל מהי משמעות החיים? אלא הוא פשוט חי אותם. אולם בעת שהוא מתחיל לשאול בשביל מה אני חי? עומדות בפניו שתי אפשרויות: לחקור את השאלה ולקבל עליה תשובה או להתעלם ולברוח ממנה אל שגרת החיים הרגילה .
השאלה על משמעות החיים, מורגשת באדם בדרך כלל כחוסר שקט, מעין צורך שדוחף אותו לפתח את השאלה ולממש את דרישתה, יחד עם זאת היא טומנת בחובה הזדמנות למימוש עצמי מלא והנאה בלתי פוסקת. בתחילה האדם אינו יודע כיצד לממש את רצונו החדש. "הנקודה שבלב" דורשת מילוי שונה, והאדם אינו מסתפק עוד בכסף, בכבוד או בידע. כעת הוא רוצה לדעת איך לחיות את החיים האלה ולהרגיש שיש להם מטרה.
בדיוק על השאלה הזו עונה חכמת הקבלה. היא פותחת בפני האדם צוהר, דרכו הוא יכול להתחיל להבין את הסיבות למה שקורה בחייו. היא מלמדת אותו כיצד לחיות את חייו מתוך הכרה של חוקי המציאות, ומראה לו כיצד לכוון אותם לטובה. איך בדיוק?
הקבלה היא שיטה לגילוי הכוח העליון שמנהל את המציאות שלנו. הכוח העליון, מסבירים המקובלים, כולו נתינה ואהבה. במהלך לימוד הקבלה האדם מגלה כיצד להידמות לאותו כוח, להיות אוהב ונותן כמוהו. אדם שמפתח את השאלה על משמעות החיים לרצון שלם לאהוב ולתת לאחרים, משתווה לכוח העליון ומרגיש טוב ותענוג נצחיים.
עוד בהרצאה:
• כשמחבר פירוש הסולם לספר הזוהר, בעל הסולם עלה לארץ הוא ראה שאף אחד לא מבין כראוי את כתבי הקבלה, לכן הוא החליט כתוב את תלמוד עשר הספירות – החיבור הקבלי המרכזי בדורנו. ההרצאה מבוססת על ההקדמה שכתב לתלמוד עשר הספירות.
• הראשון שגילה את חכמת הקבלה כשיטה הוא אברהם אבינו. אלה שלמדו ממנו את השיטה הפכו ברבות הימים לעם והעבירו את החכמה במהלך ההיסטוריה. בתקופת הגלות ניתק הקשר עם החכמה, ואז המקובלים סגרו את השיטה והגבילו את הגישה אליה. רוב העם נשאר בקיום חיצוני של התורה ורק קבוצות של מקובלים בודדות שמרו על פנימיות התורה. כל זאת עד לתקופתו של האר"י שפתח והתאים את השיטה לכולם. בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, כותב בעל הסולם שהנתק הזה הוא כמו "מחיצת ברזל" שעומדת בין אותו עם שלאורך דורות שמר על הקשר עם הכוח העליון.
• מהן חמשת השאלות הבסיסיות שהאדם שואל כשמציעים לו ללמוד קבלה? ואיזו שאלה נגדית מבטל את כולן?
• איזה כלים הקבלה נותנת לאדם להתמודד עם רגשות מן העבר? זה לא שייך לקבלה. הקבלה מלמדת אותך רק איך לגלות את הכוח העליון ואז מתוך זה אתה תראה ותבין את הסיבה כל המצבים שעברת. ההרצאה בבית קבלה לעם, מבוססת על ההקדמה לתלמוד עשר הספירות אות א'
הכלל החשוב ביותר בלימוד הקבלה הוא שכל כתבי הקבלה עוסקים רק בעולם הרוחני, המילים הכתובות בספרי הקבלה מתארות את העולם העליון בלבד, ואין בהם אף לא מילה אחת המדברת על העולם שלנו. אי הבנה של המילים וההגדרות הבסיסיות בקבלה הוא הגורם לכל הבלבול שקיים סביב הקבלה בימינו. פירוש לקוי של המילים מוביל את האדם לחשוב בטעות שהקבלה עוסקת במדיטציות, בלחשים או בקמעות.באותה המידה, גם מי שלומד בספר התורה טרם שלמד את חכמת הקבלה, עלול להתבלבל ולחשוב שהתורה מדברת על העולם הזה. וכבר כתב על כך רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר: "אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות ודברי הדיוט… אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים וסודות עליונים" (זוהר בהעלותך, פירוש הסולם אות נ"ח).
"המחברים השתמשו במילים מהעולם הזה רק לסימנים על שורשיהם העליונים" (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א' אות א').
כדי להחליף ביניהם רשמים וידיעות על גילוייהם בעולם העליון, פיתחו המקובלים מעין שפת קוד מיוחדת שנקראת "שפת הענפים", וכתבו בה את ספריהם. בשפה זו הם השתמשו אמנם במילים מהעולם שלנו, אולם הם עשו זאת רק על מנת להצביע על מצבים ותהליכים בעולם הרוחני.
אם כן, מהי התועלת בקריאת דבריהם של המקובלים עבור מי שאינו מכיר את השורשים העליונים? בעל הסולם משיב על כך בסוף הקדמתו לתלמוד עשר הספירות: "כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף על פי שאינם מבינים את מה שלומדים – אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין את מה שלומדים – מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם" (אות קנ"ה).
המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל טוב ועונג. לכן, כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע למצב המושלם שלנו, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו. הארה זו, שנקראת "המאור המחזיר למוטב", מתחילה לכוון אותנו לאט לאט אל העולם הרוחני - עולם שלם ונצחי.
עוד בהרצאה:
• בעל הסולם כותב במאמר מהות חכמת הקבלה שדווקא מתוך אלה שעוסקים בקבלה מעטים יודעים מהי.
• מה נותנת לי הקבלה? מאיזה תוכן להתחיל ללמוד? מיהם המקובלים הגדולים בהיסטוריה?
• בנשמה שלנו יש מעין בסיס מידע שבו "נרשם" כמה סבלנו לעומת כמה נהנינו במהלך כל הגלגולים שעברנו. כשאנו מגיעים לרף מסוים של סבל, מתעוררת בנו השאלה "בשביל מה כל זה?", "לשם מה אני חי?". חכמת הקבלה היא שיטה לעבור מחיים שבהם אנו רוצים אך לא מקבלים לחיים שבהם אנו מתמלאים ללא הפסק.
• יש כאלה שמאמינים שיש כוח עליון ויש כאלה שמאמינים שאין. הקבלה לא מדברת לא על אלה ולא על אלה. הקבלה עוסקת בגילוי הכוח העליון. המקובלים מסבירים שהכוח העליון או הטבע הם היינו אך. הרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר "מהות חכמת הקבלה"