קבלה היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות קמ"ז, שיעור 7

• כאשר אנו קוראים בספר הזוהר, ומנסים לחפש בנו את ההבחנות הכתובות בו, אנו מגלים את הכוח העליון.
• בזמן הלימוד, כל אחד משתדל לאתר בתוכו איפה הן אותן ההבחנות שעליהן הזוהר מדבר.
• ה"נחש" חייב להתגלות, על-ידי שיכירו בו שהוא רע; אם הרצון לקבל היה עובד בשקט ובעדינות, לא היינו מגיעים לגילוי, שהוא מקור כל הרע בחיים.
• הקדושה לא מסוגלת לגלות את הקליפה; הקליפה צריכה לגלות בעצמה את עצמה כרעה.
• "יום" - תוספת חסדים, וכתוצאה ממנה מתגלה אור חכמה; "לילה" - אין חסדים ולכן מתגלה חושך.
• ספר הזוהר המקורי לא מחולק לאותיות, ובדומה, ספר התורה נכתב כולו מילה אחת, אך אנו הקטנים, זקוקים לחלוקה שנעשתה בהם, כדי לתפוס משהו מהם בדרגתנו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ק"ו, שיעור 5

• הנברא עושה את הקו האמצעי; זה הדבר היחיד שהנברא עושה, ורק על שמו הוא נקרא "נברא".
• כל שמות הנברא הם בקו האמצעי.
• בטבע אין קו אמצעי, אין נברא; הטבע רק הכין הכנות לעשיית הנברא, אותו בונה הנשמה בעצמה, משני הקווים הקיימים.
• הרוחניות זה לא ימין ולא שמאל, זה קו אמצעי.
• הדבר היחיד שבו נמדדת יגיעת האדם, הוא בציפייה, בחיסרון למאור המחזיר למוטב בזמן הלימוד.
• בזמן הלימוד כבר מאוחר לחשוב על המאור המחזיר למוטב; הכול תלוי בהכנה, וללימוד עליך לבוא בתשוקה, בחיסרון, ואז בזמן הלימוד כבר תצפה לזה מאליו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ע"ז, שיעור 4

• "עשו" - ג"ר דג"ר - משיכת חכמה ממעלה למטה; "יעקב" - ו"ק דג"ר קבלת האור ממטה למעלה, במגמה על-מנת להשפיע .
• ההתמזגות הנכונה בין ימין ושמאל, נקראת מידת האדם שבנו, מידת הדמיון שלנו לבורא.
• "יעקב" הוא מה שמתקבל כתוצאה מהשילוב הנכון בין "אברהם" ו"יצחק" - הכוונה, השיטה איך לעבוד עם כלי "עשו", הכלים האמיתיים.
• כל התורה לא מספרת יותר מאשר על שני הכוחות, ימין ושמאל, ועל הקו האמצעי שאנו בונים מהם.
• עד שאתה לא בונה בך קו אמצעי, בדומה לבורא, לא תגיע לטוב.
• דרך ההתפתחות הרוחנית היא דרך רמאות, דרך המשחק, כי רק בצורה כזו ניתן לקרב את תכונות הקבלה וההשפעה אחת לשנייה.
• האדם, כתא בגוף, חייב להעביר הלאה את כל מה שהוא מקבל, אחרת לא יהיו בו חיים אלא מוות, הרעלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות ל"ו

• תלמיד חכמת הקבלה הוא גם ה"ילד" וגם המחנך של עצמו - אנו ילדים, מתחילים מאפס, מחוסר תפיסה ורגש, ובמקביל, אנו צריכים לראות מהצד את ההתפתחות שלנו.
• אם בעולם שלנו הטבע הוא זה שמחייב את האדם לגדול, בעולם הרוחני, אנו צריכים רק לארגן סביבה שתדרבן אותנו להתפתחות הזו, כי לאדם בעצמו אין כוח להתפתח.
• הבחירה החופשית היא לא בשלבי ומטרת ההתפתחות, אלא בכוח ההתפתחות, שרק באמצעותו נעבור את שלבי ההתפתחות. את אותו הכוח ניתן להשיג רק מהקבוצה, וזו הבחירה החופשית היחידה שלנו.
• עלינו להיות סבלניים, ולסבול את שלבי ההתפתחות שלנו ושל החברים, והעיקר הוא לכוון את עצמנו, לאחר שקיבלנו את כוח הקבוצה הכללי, להתפתחות הפנימית.
• כל הריכוז שלי חייב להיות בתוך עצמי, ועלי להרגיש שאני מפתח את בחינת ההרגשה - בחינה ד', שיחד איתה מתפתח השכל.
• כל התיאורים שהזוהר מביא לנו, הם רק כדי לפתח את כלי ההרגשה הפנימיים שלנו.
• לא חשוב כמה אני מצליח להבין או להרגיש את הכתוב בזוהר, חשוב המאמץ בלבד.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• הכול תלוי בהרגשת החיסרון - בגלל שחסר לי, בגלל שחסר למישהו, או שמגיע דרכי ממישהו זר למישהו זר ועוד.
• 10 החסרונות שיש באותו כלי, שונים בעיקר באופי, באופן שלהם.
• במידה שהנשמות רוצות להתכלל ביניהן, הן מעוררות את מלכות דאצילות, שמתחברת לזעיר-אנפין, והוא ממשיך לה את כל האור מלמעלה.
• אנו לא מוחקים את ההבדל בין הפרצופים, העביות נשארת; "ואהבת לרעך כמוך" - התעלות על-פני העביות, הפער והשנאה שנשארים בינינו, ושימוש בהם כדי להגיע לזכות.
• "תיקון" - לא מוחקים ובונים מחדש, אלא מתקנים את השימוש בישן.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק ראשון

• כל הבעיה היא הכוונה; כוונה נבנית מחשיבות - למה שיותר חשוב לי, אני מתכוון.
• אני לא בעל הבית על הכוונה - האדם הוא לא בעל מעשה, אלא על ההכנה הנכונה.
• האפשרות היחידה שלי להשפיע על הבורא, היא רק בקשר עם החברים, עם הנקודות שבלב.
• "אחישנה" זה בזירוז האיחוד בין הנשמות.
• כל העלייה, ההתקדמות, ההתפתחות, היא בזה שהאדם מרגיש יותר ויותר אהבה עצמית, אבל זה קורה לו רק במידה שהוא מגיע יותר ויותר לאהבת ה'.
• דת - אם אנו נמצאים באהבה עצמית ללא מודעות, וממנה מדברים על אהבת ה'; אם מתחילים לרכוש "קו שמאל", מתחילה להיות ביקורת כלפי אני או האחרים, והכול הולך לפי החשיבות.
• אם האדם לא מקבל תמיכה מהסביבה כדי לעבוד איתה, כדי להשפיע על הסביבה ולקבל ממנה את גילוי הרע, הוא בורח; בורחים מפני שלא יכולים לרכוש בכל מיני אמצעים, את חשיבות המטרה מעל לכל.
• מי שרוצה להתקדם ולהיכנס פנימה, צריך כל הזמן לדאוג לחשיבות - זהו אימון בלתי פוסק.
• כל הדברים שאנו עושים בעולם, נעשים באופן אוטומאטי לטובת הרצון לקבל שלנו, וצריך להיות מאמץ כנגד זה - כמה שאפשר ובכל האמצעים, להביא להתפתחות של חשיבות הרוחניות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• "ראש חודש" - כאשר ישנו חידוש.
• מיד לאחר שהושג המצב, אנו צריכים כבר לראות את התחלת המצב הבא.
• ברוחניות אין מצב ללא חידוש; כל הבלמים להתקדמות שלנו הם הקליפות, שנכנסות בין הפעולות ויוצרות את הזמן.
• החידוש צריך להיות שבכל פעם, גדלות הבורא, המשפיע, תהיה גדולה יותר - או מצד הכלי - שהצורך יהיה גדול יותר, או מצד האור - שהחשיבות כבר ממלאה את הכלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו מגיעים לעולם העליון באותן המובאות, הצעדים, כמו בעולם שלנו.
• כשמקבלים רצון להיוולד בעולם העליון - הנקודה שבלב, מביאים אותנו למקום היכן שאנו יכולים לפתח אותה - קבוצה.
• קבוצה זה לא אנשים, אלו רצונות שאם אנו מארגנים אותם נכון לידנו, אנו יכולים להתפתח.
• אם אני מארגן סביבי את ה"רחם", את הקבוצה, ורוצה להיקלט בה, אני בונה הכול בעצמי, נכנס ל-"9 ירחי לידה" ואז נולד; "לידה" - כאשר אני מקבל את רצונות הקבוצה שהופכים לשלי.
• "ישראל" - מי שרוצה להגיע להיות דומה לבורא; "אורייתא" - כל האורות, הכוחות שהאדם מקבל מהסביבה; "קוב"ה" - הכוח שטמון בסביבה, שקושר את הנקודות שבלב - הבורא.
• העבודה שלנו מתחלקת ל-2 חלקים: 1 - "נגלה" - מה שאנו צריכים לעשות, יגיעה להתקשרות לסביבה כדי למצוא את כוח הבורא, אלוקים; 2 - "נסתר" - מה שהעליון עושה, ואבין רק כשאעלה לדרגתו.
• להתייחס לנקודות שבלב של החברים כסביבה שעל-ידה אני מתפתח, זה דבר הכרחי.
• מלמעלה לא בא תיקון, אלא בהקדם המ"ן - בקשה מלמטה.
• עלי לגלות בקבוצה קנאה, וזה יהיה לי כוח ההתקדמות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »