קבלה היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות ל"ו

• תלמיד חכמת הקבלה הוא גם ה"ילד" וגם המחנך של עצמו - אנו ילדים, מתחילים מאפס, מחוסר תפיסה ורגש, ובמקביל, אנו צריכים לראות מהצד את ההתפתחות שלנו.
• אם בעולם שלנו הטבע הוא זה שמחייב את האדם לגדול, בעולם הרוחני, אנו צריכים רק לארגן סביבה שתדרבן אותנו להתפתחות הזו, כי לאדם בעצמו אין כוח להתפתח.
• הבחירה החופשית היא לא בשלבי ומטרת ההתפתחות, אלא בכוח ההתפתחות, שרק באמצעותו נעבור את שלבי ההתפתחות. את אותו הכוח ניתן להשיג רק מהקבוצה, וזו הבחירה החופשית היחידה שלנו.
• עלינו להיות סבלניים, ולסבול את שלבי ההתפתחות שלנו ושל החברים, והעיקר הוא לכוון את עצמנו, לאחר שקיבלנו את כוח הקבוצה הכללי, להתפתחות הפנימית.
• כל הריכוז שלי חייב להיות בתוך עצמי, ועלי להרגיש שאני מפתח את בחינת ההרגשה - בחינה ד', שיחד איתה מתפתח השכל.
• כל התיאורים שהזוהר מביא לנו, הם רק כדי לפתח את כלי ההרגשה הפנימיים שלנו.
• לא חשוב כמה אני מצליח להבין או להרגיש את הכתוב בזוהר, חשוב המאמץ בלבד.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות י"ד

• כרגיל, לפני קריאת הזוהר, עלינו לכוון את עצמנו לאתר את עצמנו לפי החוק "האדם עולם קטן", ועלינו לחפש היכן נמצאים כל מילה ושם הכתובים בספר, בתכונות שלנו.
• המאמצים להיכנס למצבים הכתובים בזוהר, זוהי העבודה הפנימית.
• אם נעשה בחירה נכונה, נוכל לחבר את עצמנו בכל מצב ומצב ל"כף זכות", כף ההשפעה.
• המערכת שעליה הזוהר מספר, היא מערכת ההשגה של התכונות שלנו, דרכן הבורא רוצה שנכיר אותו.
• ההשתוקקות שלנו, פועלת כדי לקרב אלינו את המערכת הרוחנית, ואז, כשאני רואה וטועם אותה בחוש שלי, זה נקרא "השגה".
• השבירה היא רק בזה שהכוונה על-מנת להשפיע, הפכה לכוונה על-מנת לקבל.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת שמיני, אות מ"ט + שמעתי, מאמר ז', הרגל נעשה טבע שני

• אין בכל המציאות, בבריאה, יותר מאור וכלי.
• בחכמת הקבלה מלמדים אותנו כיצד להגיע למצב נעלה יותר, ביחס בין הכלי לאור, עד שהכלי ישתווה, ידמה לאור, לפי תוכנית הבריאה.
• משה היה הראשון שכתב ב"שפת הענפים", המתארת פעולות רוחניות בשפת העולם שלנו.
• גם ספר הזוהר כתוב בשפת הענפים, כי לא קיימת שפה אחרת שמשתמשת במילות העולם הזה, כדי לדבר בהן על המדרגה הבאה, כתוצאה מכך למשוך את המאור המחזיר למוטב, ובעזרת אותו הכוח לעלות למדרגה הזו.
• במאמץ שלנו לתאר כל מילה ומילה כמדרגה הבאה, אנו מזמינים מכל מילה ומילה מדרגה עליונה שלה, מהשורש לענף, את אותו הכוח המחזיר למוטב, וכך בכל מדרגה ומדרגה.
• צורות היחס בין האור לכלי, מציירות לנו את צורות המציאות שלנו.
• תחת כל מילה הכתובה בזוהר, אנו צריכים לראות רק אורות וכלים, ואז, כשנגלה את היחס בין 2 המדרגות הסמוכות, יתבאר לנו היחס המיוחד שיש בין התחתון לעליון - איך הדרגה העליונה מציירת לדרגה התחתונה את העולם שלה.
• בפעם הראשונה שאנו מוצאים את הקשר בין מדרגה תחתונה למדרגה העליונה לה, נקרא שאנו עוברים מחסום.
• לרצות גילוי, זה כל מה שדורשים מאיתנו בעת קריאת הזוהר.
  המשך קריאה »

א': זוהר לעם, פרשת וישב, אות ק"כ

• העבודה הרוחנית היא טכנית - בירור ותיקון, "סור מרע ועשה טוב"; אבל הכי חשוב, זה להיות מוכנים כאשר אנו ניגשים לספר הזוהר, לפתוח את הלב, ושכל הדמויות, הצורות והאופנים שעליהם הזוהר מדבר, איכשהו ישפיעו על לב הבשר שלנו, יעשו שם איזה שינוי, שהאור יאיר על הלב וייתן לו תכונות חדשות.
• מידת השימוש בתורה, היא פועל יוצא של מידת חומר האדם שצריך להיתקן.
• "תורה" - אותה השפעה מהלימוד שמשנה את אגו האדם, לאחר שהאדם הכיר בו.
• "מיתה" - שלב מיוחד בבירור הרצונות שלנו, בו אנו מגלים את הרצונות שאיתם לא ניתן לעבוד.
• כל הזמן יש קשר בין האור לכלי; העיקר הוא למיין את הרצונות, ולא לחלק להם סימני הצטיינות, כי אנו לא יודעים עם אילו תכונות ורצונות אנו מתקדמים, ובאילו צורות צריכות להיות ההבחנות שלנו במהלך ההתקדמות.
• העבודה בעולם הזה (דרגת הקיום הנוכחית של האדם), מכינה את האדם לעולם הבא (דרגת הקיום הבאה שלו).
  המשך קריאה »

חלק א': זהר לעם: פרשת וישלח, אות קכ"א

• התורה היא אחת - זוהי תוכנית המציאות, ואנו נמצאים מחוץ לה, לא תופסים אותה.
• ישנם אנשים שחושבים שספר הזוהר מדבר על מוסר, על עולם מיסטי או שניתן להשתמש בו כסגולה לשיפור חיי העולם הזה; אנו נמצאים בים של דעות קדומות על הספר, ועלינו להילחם בהן.
• בשלב זה, עלינו להתמקד בגישה אחת בזמן לימוד הזוהר - תפיסת המציאות.
• עלינו לקבוע את ההסתכלות הנכונה על מה שכתוב בזוהר, ללא קשר למה שכתוב בו.
• כשאני פותח את ספר הזוהר, אני רואה את שמות הרצונות שלי ותכונותיהם בלבד, מעין אנטומיה רוחנית, פנימית, של נשמתי.
• אותם הדברים שעליהם אנו קוראים בזוהר, מתחילים להאיר לנו בתדר שלהם, במידת השתדלותנו לאתר אותם בתוכנו.
• עולמות אדם קדמון ואצילות - כשאור החכמה מאיר; פרסא - היכן שהאור מפסיק להאיר; מתחת לפרסא - עולמות בריאה, יציאה ועשייה, בהם מאיר אור דתולדה, אור חסדים בלבד; סיום - חושך.
• תחת החושך קיים מצב, בו אני לא מרגיש אפילו את החושך - חוסר הכרה, וזה המצב שלנו. לכן ראשית עלינו להגיע להכרה, שאנו נמצאים בחושך.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• ישנן הרבה הבחנות בין אור לחושך, והאחד לא יכול להתקיים ללא השני.
• כאשר אנו מתחילים, מחוסר הכרה, אנו לא מבחינים הבחנות רוחניות, ולא יודעים ומבחינים מה שייך לאור ומה לחושך, לטוב ולרע.
• התקופה בה אנו מכינים את עצמנו לרוחניות, נקראת "תקופת ההסתרה" - הסתרה בחושים שלנו, מה זה טוב ומה זה רע רוחניים.
• הגלות היא כדי לצייר נכון לאדם, מה זה נקרא "גאולה".
• עד שהאדם לא מגיע לציור הנכון של הגאולה, הוא לא מסיים את הגלות.
• משיגים את הבורא בביטול האגו הפרטי, שמביא לי צורות גלוי אחרות.
• עד שלא נוכל לצייר את הגלות בצורה ברורה - מהי ולמה אנו מחכים מהגאולה העתידה, הגאולה לא באה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בשום אופן לא לשבור את המידות, כי כל המסך נבנה עליהן, על העביות.
• כל האדם נבנה על-פני היצר הרע, ולכן אל לנו להרוס אותו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה.
• המטרה היא להשתמש בכל הנתונים הקיימים - לא להרוס אף אחד, אלא לסדר אותם בהרמוניה לכיוון ההשפעה.
• עלינו להתעלות על המידות רק בדבר אחד - חשיבות ההשפעה על-פני חשיבות הקבלה.
• מי שמבריק בשכל, לא בהכרח מבריק בעבודה הרוחנית.
• עד כמה שהאדם מרגיש יותר התנגדות, יותר הפרעות, זה סיוע - עכשיו נותר לו רק להתגבר על זה.
• אין רגע מאושר יותר, מהרגע בו האדם מיואש מכוחותיו עצמו ורואה שלא יועיל לו כלום; אז מגיעה התפילה האמיתית.
• הכוח היחיד נגד העצלות הוא חשיבות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אם יש לאדם 2 הכנות - ייאוש מתענוגי העולם הזה, ורצון חדש למשהו מחוץ לעולם הזה, מביאים אותו למקום שבו הוא יכול למלא את הרצון החדש - קבוצה הלומדת את חכמת הקבלה.
• בתחילת דרכו האדם חש תקווה למילוי, אך אם האדם נותן כמות ואיכות מספקת של יגיעה, הוא מתחיל להרגיש רע יותר; זה המכשול הראשון , ויהיו עוד רבים כאלה בדרך למטרה.
• במידת היגיעה, ניתנת לאדם אכזבה, דחייה וחושך יותר גדולים; מצד אחד אלו הפרעות בדרך, אך מצד שני זהו סיוע כדי שיגדל.
• מביאים לאדם רק ניסיון שעליו הוא יכול להתגבר.
• על-ידי המשחק, האדם בונה את עצמו להיות גדול.
• דרושים תרגילים רבים עד שיהיה מאיתנו משהו דומה לבורא.
• רק במידה שהאדם רכש מספר ידיעות הכרחיות לקיום הנשמה שלו בעולם הרוחני, הוא יכול להיכנס אליו.
• באדם תלויה רק מהירות ההתקדמות - ביגיעה שלו, בכמה שמשתמש בספרים, בחברה וכן הלאה.
  המשך קריאה »