שישי, 18 דצמבר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- אנו מתקדמים קדימה, לא על-ידי הרגשת תענוג או ייסורים, אלא על-ידי האופן שבו אנו מסדרים את היוצרות הללו עבורנו.
- על-ידי הסביבה, האדם צריך לעשות לעצמו כל הזמן ציור שיגיעה לקראת הרוחניות היא משתלמת, שהמטרה היא קורבה, שההפך מזה זה סבל, ושכמה שהאדם מצליח בציור הזה, יש לו כוח להתקדם.
- הבחירה החופשית היחידה שלנו, היא איך אנו משתמשים בסביבה, כדי לצייר לנו את הרוחניות כמושכת.
- אין מצווה לסבול ולהיכנס להרגשות לא נעימות, אלא ההפך - בכל פעם לצייר לעצמנו עתיד טוב שעומד לפנינו, וכך להתקדם.
- תענוג רוחני - התענוג מההצלחה להתחבר עם החסרונות הרוחניים של האחרים, והיכולת למלא אותם.
- הנאה רוחנית - כל דבר שאני מרגיש בקשר עם העליון - גילויו, קרבה אליו, אפילו שאני לא מזהה אותו בצורה ברורה.
- את הרצון שנראה לי כעת כשלי, לעולם לא אוכל למלא; אם אני מחבר לעצמי את הרצונות הזרים וממלא אותם, זה נקרא רוחניות, ונותן לי הרגשת קיום נצחי, בלתי מוגבל.
- המטרה של כל לחץ המשבר, היא לגלות את מקום הסיבה למשבר.
- מצב המשבר לא יעבור, השאלה היא מתי נוכל להתעלות מעליו.
- כל העבודה שלנו היא להגיע להכרחיות להתחבר שוב.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
ראשון, 6 דצמבר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- "לידה" - כשהעובר מקבל תוספת עביות, רשות בפני עצמו ומסך על העביות שלו, ויש לו מציאות בפי עצמו, המציאות הרוחנית.
- לפני הכניסה לרוחניות, העביות היא עביות דעולם הזה, כאשר הנברא האדם עדיין לא מוכן לבטל את עצמו כלפי העליון.
- "עליון" - כל מה שמחוץ לך.
- כל מצב ההכנה צריך להביא אותי לדבקות בעליון במצב "עובר".
- כל העיבור זה ויתורים, העליון יעשה ממך מה שהוא רוצה ואתה מוסר את עצמך בידיו.
- ניתן לעבור את תהליך הביטול בצורה מהירה וקלה, רק בחברה.
- הכניסה לעיבור תלויה בנחיצות האדם.
- אין הרבה כוחות לאדם, אבל אם הוא מרכז אותם לנקודה אחת, הם מספיקים לו כדי להיכנס לרוחניות.
- אנו לא יכולים לשנות את עצמנו בעצמנו; כל היגיעה שלנו היא לא להשתנות, אלא שישנו אותנו.
- הכוח שמנהל את המציאות מפתח אותך במידת ההשתדלות שלך לשייך את עצמך אליו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
שישי, 4 דצמבר 2009 תגובה אחת »
חלק ראשון
- החומר שלנו, הבסיס, הוא הרצון לקבל, ולכן לפני שאני בכלל שומע, מרגיש או מגיב על משהו, כל החלקים בי מסודרים בהתאם אליו.
- אנו רואים בצורה בררנית, רק את מה שאנו רוצים לראות; אין הסתרות, אנו בעצמנו מסתירים את כל המציאות מעצמנו.
- חכמת הקבלה מסבירה לנו איך לקלוט את המציאות הנצחית שנמצאת סביבנו.
- כדי לפתח את החושים, להרחיב את הקליטה שלנו ולראות דברים הקיימים למעלה מהרצון לקבל, אנו צריכים עזרה חיצונית: סביבה וספרים - שיטה שתספר לנו על חשיבות שינוי רמת הקליטה, ואת הכוח העליון - כל המציאות הרחבה שנמצאת מחוץ לנו, שתעזור לנו במצבי המצומצם.
- המציאות שבה קיימים אני והאחרים, היא דמיון מסודר ומכוון, וכתוצאה מהניסיון להתקשר מעליו למה שכביכול קיים מחוץ לנו, אנו בונים חוש מורחב, מוגדל שבו אנו קולטים את העולם הרוחני.
- העבודה שלנו היא להשתדל לפתח את החוש הזה - של קליטה בהשפעה ולא קליטה בקבלה.
- על-ידי זה שאני קולט את הדברים מחוץ לי, יש לי עביות - כיוון שהזולת נשאר זר כלפי, וזכות - כיוון שהזולת הוא כמוני, ואז הקליטה שלי היא קליטה רוחנית.
- עלינו לקשור את שני הדברים - האגו הבוער והקשר ההדדי, יחד, ל"קו אמצעי".
- כל ההבדל בין שיטת הקבלה לשאר השיטות הוא בשמירה על "קו שמאל".
- בלתי אפשרי להיות ב"קו ימין" וב"קו שמאל" יחד; לכן כתוצאה ממאמצי האדם לעשות זאת, הוא מפתח נחיצות לכוח השלישי - לבורא, ואז באמצע, בין השנאה והאהבה, מתגלה כוח ההשפעה - "איש ואישה זכו שכינה ביניהם".
- חכמת הקבלה זו השיטה היחידה שיכולה להביא את האדם לצורך בעזרה מלמעלה.
- אל לנו לברוח מקו אחד לשני, אלא רק לראות את המצב ולדרוש את התיקון.
- חכמת הקבלה מיוחדת בזה שהיא מחייבת אותך לשמור על כל מה שיש לך, ולראות כיצד להשתמש בכל דבר ודבר בצורה הנכונה.
- לעומת זמני העבר, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה ליחידי סגולה, חכמת הקבלה מתגלה בימינו להשגה קבוצתית, ולכן הספר המתאים ביותר ללימוד בתקופה זו הוא ספר הזוהר, שנכתב בקבוצה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
ראשון, 29 נובמבר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- "ראש חודש" - כאשר ישנו חידוש.
- מיד לאחר שהושג המצב, אנו צריכים כבר לראות את התחלת המצב הבא.
- ברוחניות אין מצב ללא חידוש; כל הבלמים להתקדמות שלנו הם הקליפות, שנכנסות בין הפעולות ויוצרות את הזמן.
- החידוש צריך להיות שבכל פעם, גדלות הבורא, המשפיע, תהיה גדולה יותר - או מצד הכלי - שהצורך יהיה גדול יותר, או מצד האור - שהחשיבות כבר ממלאה את הכלי.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »