קבלה היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ל"ו, שיעור 2

• סיבת התיקון זו השבירה שהייתה בשורשנו, בנשמת אדם הראשון, ולכן התיקון הוא באיחוד הנשמות, וזאת הכוונה העיקרית שצריכה להיות בזמן לימוד הזוהר.
• העיקר בזמן לימוד הזוהר הוא לרצות להתאחד, להתחבר לאחרים כדי לתקן את הקשר בינינו, להעביר אותו משנאה לחיבור ואהבה, ובמידת הקשר הזה יתגלה הבורא בינינו.
• לא חשוב כמה אנו מבינים בזמן הלימוד, העיקר זה לשאוף לחיבור עם כל הבריאה, מאחורי כל מילה ומילה שאנו קוראים.
• רק לאחר מילוי הסאה ניתן להרגיש תוצאות מהלימוד, ולכן עלינו להוסיף יגיעה ללא קשר למה שאנו מרגישים, עד שנמלא את הסאה.
• דרך התנהגות ה"עזר כנגדו", אתה יכול לדעת דברים עליונים; אם יש לך כוונה נכונה, ואתה משתמש בקליפה כדי להתקדם על-פניה, תוכל להבין דרכה את הכוונות העליונות.
• כל הסגולות הן שאנו נקבל את הכוח של הקו האמצעי - שכל הרע וכל הטוב יתחברו יחד, כי דווקא בחיבור ביניהם, אנו מגלים את "אין עוד מלבדו".
• זמן ההכנה למגע עם הספר הוא זמן חשוב מאד; צריכים סבלנות - כמה שצריך אני אהיה בזה, ואני מחכה, מצפה לפתיחה, ובזה אני מתקשר.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות קמ"ז, שיעור 7

• כאשר אנו קוראים בספר הזוהר, ומנסים לחפש בנו את ההבחנות הכתובות בו, אנו מגלים את הכוח העליון.
• בזמן הלימוד, כל אחד משתדל לאתר בתוכו איפה הן אותן ההבחנות שעליהן הזוהר מדבר.
• ה"נחש" חייב להתגלות, על-ידי שיכירו בו שהוא רע; אם הרצון לקבל היה עובד בשקט ובעדינות, לא היינו מגיעים לגילוי, שהוא מקור כל הרע בחיים.
• הקדושה לא מסוגלת לגלות את הקליפה; הקליפה צריכה לגלות בעצמה את עצמה כרעה.
• "יום" - תוספת חסדים, וכתוצאה ממנה מתגלה אור חכמה; "לילה" - אין חסדים ולכן מתגלה חושך.
• ספר הזוהר המקורי לא מחולק לאותיות, ובדומה, ספר התורה נכתב כולו מילה אחת, אך אנו הקטנים, זקוקים לחלוקה שנעשתה בהם, כדי לתפוס משהו מהם בדרגתנו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ק"ו, שיעור 5

• הנברא עושה את הקו האמצעי; זה הדבר היחיד שהנברא עושה, ורק על שמו הוא נקרא "נברא".
• כל שמות הנברא הם בקו האמצעי.
• בטבע אין קו אמצעי, אין נברא; הטבע רק הכין הכנות לעשיית הנברא, אותו בונה הנשמה בעצמה, משני הקווים הקיימים.
• הרוחניות זה לא ימין ולא שמאל, זה קו אמצעי.
• הדבר היחיד שבו נמדדת יגיעת האדם, הוא בציפייה, בחיסרון למאור המחזיר למוטב בזמן הלימוד.
• בזמן הלימוד כבר מאוחר לחשוב על המאור המחזיר למוטב; הכול תלוי בהכנה, וללימוד עליך לבוא בתשוקה, בחיסרון, ואז בזמן הלימוד כבר תצפה לזה מאליו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו מגיעים לעולם העליון באותן המובאות, הצעדים, כמו בעולם שלנו.
• כשמקבלים רצון להיוולד בעולם העליון - הנקודה שבלב, מביאים אותנו למקום היכן שאנו יכולים לפתח אותה - קבוצה.
• קבוצה זה לא אנשים, אלו רצונות שאם אנו מארגנים אותם נכון לידנו, אנו יכולים להתפתח.
• אם אני מארגן סביבי את ה"רחם", את הקבוצה, ורוצה להיקלט בה, אני בונה הכול בעצמי, נכנס ל-"9 ירחי לידה" ואז נולד; "לידה" - כאשר אני מקבל את רצונות הקבוצה שהופכים לשלי.
• "ישראל" - מי שרוצה להגיע להיות דומה לבורא; "אורייתא" - כל האורות, הכוחות שהאדם מקבל מהסביבה; "קוב"ה" - הכוח שטמון בסביבה, שקושר את הנקודות שבלב - הבורא.
• העבודה שלנו מתחלקת ל-2 חלקים: 1 - "נגלה" - מה שאנו צריכים לעשות, יגיעה להתקשרות לסביבה כדי למצוא את כוח הבורא, אלוקים; 2 - "נסתר" - מה שהעליון עושה, ואבין רק כשאעלה לדרגתו.
• להתייחס לנקודות שבלב של החברים כסביבה שעל-ידה אני מתפתח, זה דבר הכרחי.
• מלמעלה לא בא תיקון, אלא בהקדם המ"ן - בקשה מלמטה.
• עלי לגלות בקבוצה קנאה, וזה יהיה לי כוח ההתקדמות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• הבחינה הממוצעת המקשרת בין הפרצופים בהשתלשלותם ממעלה למטה, מאפשרת לאחר מכן את התהוות הנברא.
• כל הבחינות הנוספות שיוצאות מתוך הפגישות של האורות והכלים, נותנות את אותו המישור, המימד, התדר, השטח הנוסף ששם קיים הנברא.
• בהשתלשלות, ביציאת המדרגות, יוצאת לנו הבחנה שנקראת "נברא" - משהו שיכול לעמוד עם ההרגשה הנגדית שלו, כביכול נגד הבורא.
• הפעולות בין הרמות, בין המצבים, מולידות יחס פנימי למה שקורה, ואז ברמה אחרת, יותר גבוהה, נעשה האבחון החדש שנקרא "נברא".
• מכניסת ויצאת האורות והכלים, מתוך היחס ביניהם, מתגלות בי הרשימות מההשתלשלות ממעלה למטה וגם ממני, ממטה למעלה, שמביאות אותי ליחס של "אמת ושקר" - יחס נוסף ל"טוב ורע" שהוא התגובה הטבעית של החומר.
• ההבחנות "אמת ושקר" הן כלפי שלום הכלל, וההבחנות "מר ומתוק" הן כלפי הטוב הפרטי; בהבחנות בין שניהם נברא האדם - דרגת המדבר.
• האדם הוא מישהו שמסוגל להרגיש את החברה, את הסביבה או את האלוקות שזה היינו-הך; הרגשת החוץ לעומת הרגשת הפנים, זה אבחון "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
• במידה שמעגל האדם יותר רחב, קומתו יותר גבוהה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו לא יכולים לעשות ויתור מן הסתם - האדם יכול לוותר על משהו, רק תמורת משהו יותר גדול.
• הרצונות כל הזמן משתנים - או על-ידי הרשימות המתחדשות, או על-ידי כניסה לחברה, שעוזרת להגביר רצון אחד על-פני הרצון השני.
• אפילו אם האדם לא רוצה לקבל מהחברה התרשמות, אך הוא ידבק בה, הוא יקבל ממנה השפעה לשינוי רצונו.
• הרצון הראשוני לרוחניות מתקבל כנקודה קטנה, ולא נקבל יותר ממנה לעולם; ביחד עם הנקודה אנו מקבלים חברה, ואם נרצה שהרצון הזה ישלוט בנו, עלינו להתכלל בה, ואז כל חשיבות המטרה הכללית ששורה בה, תשפיע עלי ולא יהיה לי קשה לתת יגיעה להתפתחות הרוחנית.
• יגיעה היא מעל הכוח האנושי - אנו לא מסוגלים לעלות ממדרגה למדרגה בעצמנו ואפילו לא לבקש את העלייה; הבחירה החופשית היא רק בחיבור עם החברה, שנותנת לאדם כוח.
• האדם נמדד לפי סדר חשיבות הדברים שבו - מה חשוב בעיניו, ואם הוא מתחיל לראות שהרוחניות חשובה מהכול, חוץ מדברים הכרחיים לקיומו, אז הוא סידר את עצמו נכון, וכך הוא מתקדם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אין דבר הנחוץ לנו יותר מחשיבות - סדר העדיפות שנמצא לפני.
• תוכנית הבריאה היא שהכוח המושך והכוח הדוחה יהיו כאחד.
• אם האדם מקבל הזדמנות להתפתחות חופשית, שהיא כולה שייכת להתפתחות הרוחנית - השתוות הצורה הגדולה ביותר בין המקבל והנותן, הוא צריך להשלים את אותה ה"תוכנה" - מה עבורו חשוב יותר ומה פחות, על-פני כל מאורעות חייו.
• על-ידי התחברות נכונה עם הסביבה, האדם משלים את ה"תוכנה" -  מחשבת הבריאה, ומתקדם במדרגות השתוות הצורה, עד שמגיע לדבקות השלמה.
• במידה שהאדם משלים את עצמו, הוא משלים את הטבע, וכך מגיע להצדקת הבורא, לתיקון עצמו, להשלמת ה"תוכנה".
• החשיבות היא אמצעי - במידת חשיבות הדבר בעיני, אני נדבק אליו ומשקיע בו.
• החיסרון לחשיבות הוא ייאוש, ריקנות; הכלי לחיסרון הוא הנקודה שבלב, במידה והאדם מפתח אותה נכון.
• "הליכה באמונה" - רכישת כוח ההשפעה עד כמה שניתן.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• החוק הרוחני הראשון - אם הנברא רוצה להרגיש את החיים, הוא צריך להרגיש את הבורא, להיות באותה התכונה, באותו הרצון.
• במידה שהנברא יכול להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.
• "לבוש" - כוונה, עבודה עם הרצון לקבל על-מנת להשפיע.
• חכמת הקבלה היא שיטה, ללמוד איך "להלביש" את הרצון, שיוכל לקבל ויחד עם זאת שיהיה דומה לבורא.
• הניתוק והמגע עם הרוחניות מתקיים תוך זמן קצר מאד, והאדם צריך להרגיל את עצמו להיכנס למגע בכול מצב בחייו.
• במידה שהתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון; אנו יכולים למלא את העליון רק בחיסרון.
• הכול מגיע מלמעלה, דרושה רק העלאת מ"ן מצידנו.
• בכול אחד מאיתנו קיים רצון אין-סופי בגודל ובנפח כמו הבורא, אך אנו לא מרגישים אותו כרגע; בנקודה שבלב, אני מתחיל ממש לגלות את האגו שלי.
• אנו לא מרגישים את האור, אלא עד כמה אנו הפוכים ממנו; עד כמה שאנו מרגישים שאנו הפוכים מהאור, זו ההתקדמות שלנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »