קבלה היום

זהר לעם: פרשת וישלח, אות רכ"ב

• "קרבן" - רצון לקבל שאותו אפשר להקריב, וממנו עולה "עשן" - אור חוזר.
• "מדבר" - חושך, ריקנות, הפרעות שעל-פניהן האדם צריך לרכוש בכל פעם את תכונת ההשפעה.
• "שכינה" - כנסת ישראל - חיבור בין כל הנשמות.
• "ישראל" - מי שהעיקר עבורו הוא החיבור עם השכינה.
• בעת קריאת הזוהר, אנחנו מתכנסים לתוכנו, וכל אחד משתדל להרגיש בתוכו משהו מהכתוב בספר. היגיעה הזו פותחת לנו את העולם הרוחני.
• שמחה היא סימן שהאדם עובד בעל-מנת להשפיע, ולא מתוך פחד ומכות.
• אם האדם לא מרגיש שמחה בכל מצב, סימן שהוא עדיין נמצא ברצון לקבל על-מנת לקבל, ואין לו במה לפנות לבורא.
• שמחה יכולה להגיע לאדם, רק כתוצאה מתמיכת הסביבה, המספקת לו בטחון וידיעה שהוא צועד לקראת מטרה נעלה.
• "שער הדמעות" - התפרצות שמחה באדם, מזה שהוא הגיע לבקשה להדמות לבורא; "דמעות" מלשון "דומה".
• האור העליון שמסתלק, גורם לבירורים נכונים יותר בדרך.
• גם הסתלקות וגם ביאת האור, הן לשם נענוע הכלים, למטרת יתר בירור.
  
• הרגישות לרוחניות באה מתוך הקשר או חוסר הקשר בינינו; בעד או נגד, העיקר שאנו מבררים את הקשר, את האיחוד בינינו.
• כל מדרגה מתחלקת לגלגלתא-עיניים דתחתון ולאח"פ דעליון, ובעצמה היא "נגה" - לאן להשתייך, לזה או לזה.
• לימוד הזוהר משנה את האדם, ועושה אותו יותר פנימי, רציני, תכליתי, והכול תלוי ביגיעה - עד כמה האדם משתדל לקלוט במה מדובר.
  

    לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

    לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"