רשימות משיעור הקבלה היומי – 1.12.2010 – חג חנוכה שמח!

chanuka_shemen.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ד', מאמר "ניצנים", שיעור 1

  • המשפט "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו" הוא כנגד כל מעשה בראשית.
  • אנו צריכים להיות בכוונה משך כל שעות היום.
  • כל אדם, מתוך המצב שהוא נמצא בו, צריך להכין את עצמו לשיעור שהוא זמן משאלותיו – שם הוא יכול לדרוש את מה שהוא רוצה לקבל, זהו זמן הפגישה שלו עם האור.
  • אנו לומדים בקבוצה כדי לכוון את עצמנו נכון להשפעה, כי לבד אני לא מסוגל לכוון את עצמי להשפעה. רק אם הכוונה שלי עוברת דרך הקבוצה, היא מקבלת צביון של השפעה.
  • ט' ראשונות הן תכונות הבורא, ואת מלכות עצמה אנו צריכים להביא ל"לקבל על-מנת להשפיע" – היא השורש שלנו, של כל הנבראים.
  • כשמלכות מתערבת עם בינה, בינה מחדירה בה ניצוצות שלה, ואז ניתן לתקן בהדרגה את המלכות.
  • כל העבודה שלנו היא בשיתוף מלכות ובינה במשך "6000 שנה".
  • ככל שאנו מתחברים יותר, אנו יכולים להיכנס לשיתוף. העבודה שלנו בחיבור היא העבודה בשיתוף.
  • האדם כלפי הקבוצה הוא כמלכות כלפי הבינה, ואם הוא מבטל את עצמו כלפי הקבוצה כמלכות כלפי הבינה, הוא מקבל מפנימיות החברים.
  • הקבוצה זה מכשיר אין סופי – בינה, ובמידה שאני מבטל את עצמי כלפיה, אני יכול לקבל כל דבר. ביחסי לקבוצה, אני קובע מה היא כלפיי. בהתייחסות לפנימיות שלהם, אני קובע באיזו רמה אני אוחז במכשיר הזה.
  • "מאהבת הבריות לאהבת ה'" – הקבוצה היא אמצעי לעצב בתוכי את תכונת ההשפעה, ולכן כשאני עובר דרכה אני יכול לפנות בצורה נכונה לבורא.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': תלמוד עשר הספירות, כרך ג',חלק ח', אות א', שיעור 2

  • צמצום ב' הוא הצעד הראשון בשיתוף בינה ומלכות.
  • אצילות – מלשון "אצלו", הכל מתוקן, תכונת הבינה.
  • "קליפה" – רצון לקבל שרוצה לאחוז ברוחניות. "פרעה", "עורף" שמושך את כל האורות.
  • המיוחד בעולם אצילות הוא שיש בו את פרצוף עתיק, אשר יש בו כלי ואור כמו בעולם אדם קדמון מצד אחד, ומהצד השני הוא מעביר את האורות שלו מצומצמים בצמצום ב' למטה ממנו. אחריו מגיע הפרצוף הראשי של אצילות – אריך אנפין, ובו יש רק כתר וחכמה בראש, ולמטה ממנו נמצאים בינה, זעיר אנפין ומלכות שלו.
  • אריך אנפין בנוי כולו כבר בצמצום ב', והוא קובע כלפי כל עולם אצילות ועולמות בי"ע מה קורה בהם.
  • "נשמה" – אור של בינה". "נשמות שבורות" – בינה שמשרתת למלכות.
  • שום דבר לא נשבר מלבד הכוונה שלי – שקודם הייתה על-מנת להשפיע ועכשיו היא על-מנת לקבל.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות ס', שיעור 29

  • "שועלים" – הנשמות שנמצאות בבי"ע, למטה מפרסא.
  • בעולמות בי"ע ואף בעולם שלנו מועתק מבנה עולם האצילות, אך ההתנהגות בכל עולם ועולם היא בהתאם לדרגתו.
  • גלגלתא ועיניים הם הכלים האמיתיים, ולבוש והיכל הם כלים הנוספים.
  • עולמות בי"ע הם הבית שלנו, בהם נמצא פרצוף אדם הראשון.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי רב"ש, כרך ב', אגרת מ"ג – חנוכה

  • "נר" – כלי, רצון. "פתילה" – מלשון פסולת, התנגדויות, בירורים. הבירורים הללו מביאים לי בהירות – "שמן", אור חכמה.
  • אתה מגיע לצורת ההשפעה, כשאתה מברר את כל הספקות, ההפרעות והנתונים בדרך, לעת עתה. אז אתה יכול "ללכת הביתה", ולעשות "פרסום הנס" – נס חנוכה.
  • "יוונים" – בירור כל מצב ומצב בתוך הדעת. "מכבים" – על-ידי הרצון שמתגלה, אני רוצה לצאת החוצה ושם לקבל את הגילוי; זו עבודת הכוהנים, השייכים רק להשפעה.
  • "העולם הזה" – מה שאני יכול לקבל בתוכי. "העולם העליון" – מה שאני יכול לקבל מחוץ לי, כשאני יוצא מעצמי.
  • נותנים לנו את כל הבעיות, השאלות, המרשיעים, לא כדי שנתעמק בהם אלא כדי שנתעלה מעליהם, כי כולם הם הכוונות הלא נכונות.
  • הגישה הנכונה היא לא לחפש תשובות לשאלות, אלא להיות במגמה "איך אני מגיע לאור?" – המקור שימלא לי את כל החסרונות.
  • "אמונה למעלה מהדעת" – העדפת כוח ההשפעה על-פני כוח הקבלה.
  • רק הקבוצה יכולה לייצב בי את הדרישה למאור המחזיר למוטב.
  • "גיבור" – הבורא, שנותן לך יכולת לעלות למעלה מהשכל ומהרגש, ובמידה שאתה מקבל את היכולת הזו, גם אתה נקרא גיבור.
  • אנו צריכים להזדהות עם האור ולא עם "פרעה", ואז כשנקבל מכה ל"פרעה", לא נרגיש אותה כמכה אלא כטובה.
  • "חנוכה" – יציאה מכלים דקבלה לכלים דהשפעה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80