רשימות משיעור הקבלה היומי – 12.1.2011

nemal_tel_44_iy.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב',  מאמר "מהו שכתוב "והשבות אל לבבך"

  • אנחנו לומדים שאין חידוש בבריאת העולם – "אני הויה לא שניתי" – שמלכתחילה הכול נעשה ונגמר ולא חסר כלום. לכן תמיד אצלנו זה "ממעשיך הכרנוך", "כל הפוסל במומו פוסל", כלומר אנחנו תמיד מגלים את הבורא מתוך התכונות שלנו.
  • כדי לתת לנברא את ההרגשה מיהו, מהו, איפה הוא נמצא, מי הוליד וברא אותו ועוד הבחנות במעמד של הנברא, עד שכל הטוב והמטיב של הבורא יתגלה, הנברא עובר שינויים. וכל השינויים האלה הם נובעים מ"סוף מעשה במחשבה תחילה", שבמחשבה תחילה הבורא רוצה שהנברא יהיה כמוהו, במצב הטוב ביותר.
  • ודאי שמצד הבורא הכול הוא רחמים גמורים, אבל כלפי הנברא, בתוך הנברא, חייבים להתפתח כל המדרגות האלו, הכוחות, ההכרות, בזה אחר זה. והנברא חייב לעבור מצבים שונים ומנוגדים כדי להכיר את הבורא ואת עצמו, ולהוסיף את ההבנה, ההכרה, הגילוי, ההרגשה, את ה"אני" שלו כולו, שישתתף בתהליך בצורה מלאה.
  • המצב השלם כולל בתוכו שתי הבחנות: 1- אני עצמאי, שווה לבורא, בגובה, בעוצמה, ביכולת, בהכול. 2- אני דומה לבורא בהכול. אז נקרא שאני עצמאי ושלם. ובכל מדרגה ומדרגה שאני עובר, אני חייב להגדיל את זה כנגד זה, ושהם יחזיקו זה את זה ולא יבטלו זה את זה – דבר והיפוכו.
  • כדי לתת לנו להתקדם למצב השלם, צריך חוץ מ"הוא" ו"אני" , להעמיד משהו שלישי. שהשלישי הזה יהיה מקום המפגש, הגילוי, שבשלישי הזה אני מגלה את עצמי, שאני עצמאי, ואת הבורא שנגדי. חייב להיות איזה שטח ששם אנחנו יכולים להיות כשותפים ההפוכים והמתחברים בשווה. השטח הזה נקרא כלל הנשמות, השכינה, מלכות.
  • לכן בהכנה להשגת המטרת הבריאה נעשתה שבירה בנברא, שנשבר להרבה מאוד חלקים נפרדים. והחלקים הנפרדים אלה בעצם מהווים לנברא את מידת העצמאות שלו, את הריחוק, את הניתוק שלו מצד אחד, ומהצד השני אנחנו חייבים לתת לכל אחד אפשרות ועזרה כדי להגיע להשתוות הצורה לבורא.
  • אם האדם לא חושב על 3 המרכיבים: הוא והבורא שמתחברים יחד בקבוצה, אז הוא לא מתאר נכון את המימוש של המטרת הבריאה שמוכן לו.
  • אין לך מה לדאוג על המצב הנוכחי, כי בוא נקבע על-ידי אלפי גורמים מחוץ לך. על המצב העתידי גם אין לך מה לחשוב ולקבוע, כי הוא נקבע על-ידי המערכת שתעשה צעד קדימה. עליך רק לחשוב, איך אני עושה את הצעד הזה קדימה, מה בו תלוי בי, מה בצעד הזה שאני צריך לבצע תלוי בי.
  • "אמונת חכמים" היא הכרחית מהקטן על-מנת לגדול. שאתה לוקח באמונה רק אותה את הפעולה שהגדול ממליץ לך לעשות, ומתוך הפעולה הקטנה, הקצרה הזאת, אתה רואה שהוא צודק. זאת אומרת אין לך בו אמונה עיוורת, אלא בכל פעם אתה מתבטל כלפיו כדי לרכוש את הראש שלו, וכל פעם, בחלק הקטן, אתה רואה שהוא צדק.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות צ, מאמר "מוליך החמורים", שיעור 4

  • הזוהר מתגלה אך ורק במקום של הגילוי הבורא, והבורא זה כוח שמחבר בין הנשמות. לכן בזמן קריאת הזוהר אנחנו צריכים להשתוקק לחיבור, ואז אנחנו מגלים חיסרון לגילוי הבורא.
  • הזוהר מדבר רק על מה שקורה בינינו, ולא בכל אחד מאיתנו.
  • פירוש על כתב קודש הוא מקשר. משהו שקצת מוריד לי, או בסגנון, או בגובה, או ביחד בהרבה הבחנות.
  • בעל הפירוש חייב להיות ממש בשתי מדרגות: במדרגה שממנה הוא מקבל את המקור, ובמדרגה התחתונה, לאן שהוא רוצה להביא את המקור. לכן עד היום הזה אין תחליף לפירוש הסולם על הזוהר. כי בעל הסולם השיג מצד אחד דרגת האר"י ועל ידה את דרגת בעלי הזוהר, ומהצד השני הוריד את זה אלינו בצורה שבה הוא פירש את הדברים. לכן אנו באמת לא צריכים יותר מלהשתדל לממש את זה עלינו.
  • חכמת הקבלה לא מתגלה אף פעם בתוך הנשמה אלא בקשר בין הנשמות, בהשפעה ממני החוצה. אם יש שינוי לכיוון זה, זה נקרא תוצאה מהשפעת חכמת הקבלה. רק בזה. אין לי במה לשים לב אלא במה שאני נמשך החוצה כלפי אחרים, כלפי הבורא. רק בזה אנחנו צריכים לראות שינוי ולא במקום אחר.
  • החברה כולה צריכה להרגיש עד כמה שהזוהר נותן לה אור, חיים, התקדמות, חום. ולכן מי שמרגיש שיש לו במה להודות על זה שזכינו לקרוא את הזוהר יחד וסביבו לייצב את התקווה שלנו לעתיד – צריך להודות לבעל הסולם, לכל בעלי הזוהר, וגם לחברה שבה אנחנו רוצים לממש אותו. לכן כדאי לדבר על זה, לעשות מדי פעם סעודה, איזה משהו שאנחנו נרגיש שאנו מתקדמים בעקבות הזוהר.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות נ"ט או"פ, שיעור 32

  • השבירה היא לא שבירה אלא גילוי – הכל נפתח בצורה אמיתית.
  • בעולם הנקודים הייתה חכמה של גמר התיקון – כל אותו האור שהנברא צריך לגלות אם הוא יהיה בגובה הבורא, ודווקא אותו האור שבר את הכלים.
  • אם לא היינו מגיעים לשבירה, אף פעם לא היו מתגלים הרצונות של גמר התיקון, ולכן השבירה היא דבר הכרחי שמגלה את כל האור כנגד כל הכלים.
  • זאת לא בעיה שאנחנו מוגבלים, כי על-ידי השגת הגבול אנו מגלים היכן אנו נפגשים עם הבורא. ומתוך השגת הגבולות אנו מגלים את צורת הבורא בהרגשתנו.
  • עולם הנקודים נשבר כדי לגלות לנברא מיהו לעומת הבורא, כי כל הדברים שהתגלו לפני השבירה לא היו אמיתיים. לכן רק לאחר השבירה ניתן לדבר על נברא.
  • כל מה שאנו לומדים עליו כאן נמצא בשורש שלנו; מתחילת הבריאה ועד גמר התיקון אנו נמצאים במציאות הקבועה, והשינויים הם רק בנו, בקליטתנו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, עמ' 39, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", שיעור 1

  • ישנם המון ספרים שהאנושות חיברה, וכולם לא מגיעים לאמת, כי אדם לא מסוגל לזה. כי אם אנחנו לא מתעלים המציאות שבה אנו נמצאים, אנחנו לא מסוגלים לעשות בזה כלום. לכן אנחנו צריכים לחכמת הקבלה המעשית, כלומר לעשות תיקונים על עצמנו, להתעלות מעל הגובה שלנו, להתחיל להכיר את הכלי שלנו ואיך שהוא מתפעל, וכך נגיע להכרת הגבולות שבהם אנחנו נמצאים.
  • חכמת הקבלה מביאה אותך למצב שבו אתה יודע היכן אתה נמצא.
  • חכמת הקבלה נותנת לנו שליטה בכלים שלנו, ויכולת, אמצעי להיות בביקורת כלפי ה"אני".
  • "אין חכם כבעל ניסיון" – אם החכמה שלך מתוך ניסיון, אתה חכם, ואם היא מחוץ לניסיון, אתה טיפש, כי אתה מתבסס על משהו לא מציאותי.
  • אנו צריכים להיות ערים, לא לכמות הידע של האדם, אלא לאופן שבו הוא מעבד אותו.
  • האדם מתחיל להרגיש שהוא נמצא בתפיסה יחסית, מתוך העליות והירידות המתגלות בתקופת ההכנה.
  • הנטייה לאהבת הזולת נקראת הנשמה שלי.
  • כשאנו מדברים על פעולות בין אדם לחברו, אנו רוצים שפעולות האלו יופיעו בעולם הזה, המוחשי, בחברה האנושית כולה, ושיתגלו כאן כאלה יחסים שלהם אנו יכולים לקרוא "עולם אין סוף". לזה אנו רוצים להגיע – שכאן בכדור הארץ, בין הבהמות, יהיו יחסים כאלה שיקראו "הנשמה האינסופית". כשנגיע לזה, נגיע לעולם אחר.
  • היום בעולם, אנחנו צריכים להתחיל לתכנן את הכול ולהכיר בזה שאנחנו – אני, כל האנושות, כל הטבע בדרגות הדומם, הצומח והחי והבורא – נמצאים במערכת אחת שנקראת "מערכת אין סוף", וכמה שאנחנו מסוגלים להתאים את עצמנו אליה נרוויח, וכמה שלא נרצה או לא נוכל להתאים את עצמנו אליה, בהתאם לרמה שבה היינו כבר צריכים להיות, נפסיד. זה הכול.
  • כדי להגיע למטרה הגבוהה, צריך לממש אותה פשוט כאן בין החברים. אין לך מטרה אחרת. אחרת אתה מתעסק בצורה מופשטת מהחומר. אם אתה לא מדביק את המטרה ביחסים בינינו, אז אתה מתעסק בצורה מופשטת מהחומר. החומר זה אנחנו, והצורה היא צורת האהבה שצריכה להתיישב כאן בינינו.
  • אם נבטל את כל מה שמחלק בין בני אדם – דתות, אמונות, לאומיות – בעיקר פנימית ולא חיצונית, כך שכולנו יחד נהיה כאיש אחד בלב אחד – זה יעזור לנו למנוע את האסונות שמאיימים להחריב את עולמנו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
https://google.com/