רשימות משיעור הקבלה היומי – 13.12.2010

123456.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות כ"ד, שיעור 2

  • בכל פעם, האדם צריך לראות איך הוא מגיע בצורה הקצרה והנוחה לו ביותר, מהדבר שממנו הוא מתרגש ביותר, לאותו המקום, לאותה טיפת הייחוד, היכן שבסופו של דבר הוא מכוון לגלות את הבורא כמטרה של כל הלימוד וכל החיים.
  • בדרך כלל אנו מתחילים להיכנס לכוונות בזמן הלימוד מתוך מצב סתום, מעורפל, יבש, ללא רגש או שכל, ומהמצב הרדום הזה אנחנו חייבים להגיע למצב ש"טוב לי מותי מחיי" אם אני לא מגלה ברגע זה מה שקורה כאן לפני, בגופו של הספר.
  • הדרישה הטובה ביותר בזמן הלימוד, היא להשתוקק לבחינת "דמאן דלא ידע ציוויא דמארי איך יעבוד ליה" – מה אני צריך לעשות כדי להגיע לזה? תן לי דוגמא כדי שאעשה זאת.
  • את הכל אני מקבל מלמעלה ולא חסר דבר מלבד דרישה, שיכולה לבוא בתנאי שאני מקבל את חשיבות המטרה מהסביבה, ואז זה יכול לפרוץ מליבי.
  • באף צורה שבה המלכות מתעוררת בכ"ב השמות שלה, אין צורה שלמה, מלבד האות ב'. ולאות ב' אין צורה בפני עצמה אלא מפני שהיא תלויה בבינה היא ראויה לברוא את העולם.
  • לכל שאר האותיות מלבד ב' יש קשר למלכות, שלא נותן לאותה צורת הקשר להיות היסוד לתיקון העולם, כי בכל צורת קשר אחרת מלבד ב', יש פגם שעלול להתעורר ולהפריע.
  • את המציאות אפשר לשנות רק אם אנחנו משנים את עצמנו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות כ', שיעור 10

  • "רשימות" – מלשון רושם, מה שנשאר בכלי לאחר שהיה בו אור והסתלק. למעשה האורות תמיד נמצאים בכלים, אך הם מורגשים כאילו שהם הסתלקו מכיוון שאין שם מסך, קשר, ולכן הם מאירים כביכול מרחוק.
  • "מצח" – צמצום ב' בעביות שורש, "נקבי עיניים"" – צמצון ב' בעביות א'.
  • הכל תלוי בנוקבא – "אשת חיל עטרת בעלה" – אמנם שזעיר אנפין גבוה ממנה, היא מעלה לו חיסרון ולכן היא חשובה יותר לצורך התיקון.
  • מלכות דצמצום א' נגנזה בעתיק, ומשם ומטה זו רק מלכות דצמצום ב'.
  • מלכות נשארת נסתרת עד גמר התיקון ולא מתפשטת בגוף.
  • מאבא ואמא דאצילות שעומדים כנגד אבא ואמא דנקודים מתחיל שינוי גדול, כי אבא ואמא דנקודים גרמו למעשה לשבירה.
  • באמת, עולם הנקודים הוא מ"ה – עביות א', ואצילות הוא ב"ן – עביות שורש. אך מפני שעולם נקודים נשבר ואצילות בא לתקן אותו, אז עולם נקודים נקרא ב"ן – מיועד לתיקון, ואצילות נקרא "מ"ה החדש" – המתקן.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות ע"ח, שיעור 37

  • בחינת נה"י בכל פרצוף נקראת "עשיה".
  • צמצום ב' מגביל את השימוש רק לאורות נה"י וללא שימוש באורות חיה ויחידה.
  • רק ממצב גדלות אנו מתחילים לתקן בפועל את הכלים שלנו, ובעיבור וביניקה אנו משתתפים בתיקון בצורה פאסיבית, בביטול בלבד.
  • "עיבור א'" – כל דרגות הקטנות, לאור חסדים. "עיבור ב'" – כל דרגות הגדלות", למוחין.
  • רק אור חכמה יכול לגרום להולדה.
  • כל מדרגה מתחלקת לחב"ד, חג"ת ונה"י – נפש, רוח ונשמה. אנו מבררים את הכלים חב"ד חג"ת באור הנשמה, ואת כלים דנה"י ניתן לברר רק באור החיה.
  • "עיבור" – יצירת הפרצוף, יצירת התיקון.
  • מי שנמצא במציאות זה מי שמשתתף בצורה הכרתית, עצמאית בבריאה, וכל השאר הם רק "ברגים" במערכת.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה", שיעור 5

  • "אמונה" – הרגשה ברורה באדם, שהוא נמצא בעולם עגול, סגור, במערכת טוטאלית, אינטגראלית, שבה שולט רק כוח אחד של השפעה ואהבה.
  • "אמונה תפלה" – הרגשת האדם שישנם מקרים בחייו שתלויים בכוחות אחרים מלבד "אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב".
  • משך כל חיינו אנו מנסים להסתדר עם כוחות זרים כביכול הפועלים במציאות – אקלים, משפחה, הבוס בעבודה וכו', וזו גישה לא נכונה. ברגע שאתה מתחיל להתייחס לכל חלקי המציאות שלך ב"ואהבת לרעך כמוך", אתה מגלה שהחלקים הללו הם שלך ושחוץ מהם פועל רק כוח נוסף אחד – הבורא.
  • הדאגה יכולה להיות רק אחת – על הכלים להרגיש אין סוף, וכל היתר זה דמיונות הנובעים מתוך הכלים המקולקלים שלך.
  • עלי לדאוג רק לדבר אחד – איך אני יכול להתייחס לזר כלעצמי, שזה באמת אני. להפסיק להאמין לעיניים ולשאר החושים האגואיסטיים שלנו, שמראים לי שמה שנמצא מולי זה הזולת. צורת היחס הזו פותרת את כל הבעיות, ואז אתה מתחיל לראות עולם "שקוף", ואת הכוחות הפועלים במציאות.
  • אם במהלך ההתפתחות שלנו היינו מאזנים את עצמנו ומשווים את צורתנו לאור, היינו מרגישים את עצמנו בכל רגע בהרפתקה – שאנו הולכים לקראת התענוגים ולא שאנו בורחים מייסורים. אבל כל זה תלוי עד כמה האדם נמצא בתפיסת המציאות הנכונה, יכול להתחבר עם האחרים ולמשוך את המאור המחזיר למוטב שישנה אותו.
  • אנו צריכים לשנות את עצמנו ובזה נשנה את העולם.
  • תיכנס לתוך הקבוצה, לרצון האחד ששורה בה. תתחיל לחיות בהתבטלות הזאת ומשך כל שעות היום תשתדל לשחזר את התמונה הזאת, ועם היחס הזה תגיע מחר לשיעור הבוקר, וכך תהיה מספיק מוכן להחיות את אותה התמונה, ותרצה לגלות את הקשר הנכון – הבורא, בפועל בזמן הלימוד.
  • במאמצים שלך, שאתה רוצה לתאר את המערכת הזו ולהפעיל אותה, אתה בונה את ה"אני" שלך.
  • רצון X מסך = אור. הרצון והאור קבועים, והמסך משתנה – הוא תלוי בך. זאת הנוסחה ואין בטבע דבר מלבדה.
  • חוסר תכונת ההשפעה הוא הרגשת חוסר הביטחון. כשאתה מוכן להשפיע אתה מקבל ביטחון – חופש מעצמך.
  • אתה לא רואה את העולם האמיתי; אתה רואה את מציאותך כפי שאתה רואה אותה, מפני שכך סידרו לך אותה בראשך. לכן שום דבר לא משתנה – התפיסה משתנה, מפני שאתה "מנקה את הראש" מתפיסתך הנוכחית והלאה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
https://google.com/