רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.12.2010

zolaam3.jpgחלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

  • מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
  • המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
  • הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
  • על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
  • החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
  • אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
  • כל השוני בין הגשמיות לבין הרוחניות, הוא ביחס שלנו לעליון.
  • כדי שנוכל להחליף את המגמה שלנו מקבלה להשפעה, האור חייב להסתתר, אחרת היינו "נעולים" על הגדלות שלו. אז הוא מסתתר עד שהאדם מרגיש שהוא לא תלוי בו, מנותק ממנו. ובמקום זה הוא יכול לקבל את אותן ההשפעות מהאור דרך הקבוצה.
  • במאמץ האדם כלפי האור, הוא מתחיל להבין את הדברים הללו בצורה הנכונה, לא ברמה הפסיכולוגית האנושית, אלא גבוה כלפי האור. ולכן אז האדם מגיע לקבוצה מיוחדת שמשתוקקת לבורא, שכבר מתחילה לגלות ערכים רוחניים כלשהם, ובעבודה כלפיהם הוא מתחיל ללמוד מיהו ומהו.
  • המדידה הנכונה ביותר היא ברמת ביטול האדם כלפי הקבוצה, כי אם נשאר לו משהו שלא נעלם ממנו, שלא אבד ממנו, סימן שהאגו עדיין קיים אצלו. ומהרגע שהאדם נעלם בתוך הקבוצה והלאה הוא מתחיל לגדול ברוחניות, ואת הכל הוא מודד אך ורק ביחס בינו לבין הסביבה.
  • הדחייה היא אמת, ולכן על האדם להשתדל לברר נכון ולא לברוח מהבירורים האלה, אלא להתרגל לאי הנעימות הזאת כלפי הקבוצה בצורה האמיתית שלה, ולא להחליף אותה להרגל ש"כולנו יחד" כמו כל החברות האחרות. כמו שכתוב בזוהר שמתאספים החברים ושונאים זה את זה, ואז לאט לאט על-ידי העבודה שלהם הם מתקרבים לאהבה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב':  הקדמת ספר הזוהר, מאמר "עימי אתה בשותפות"

  • האדם מודד את עצמו לפי קצב התחדשות הרשימות בו, כי לא ניתן למדוד את עצמך לפי היגיעה.
  • הזוהר רוצה להסביר לאדם שאם הוא רוצה להיות בקשר עם הזולת, אז הוא יעבור את כל המצבים הכתובים בו. כי לכתיבת הזוהר הגיעו מחבריו כאשר הם שונאים זה את, וכתיבת הזוהר מתארת את התהליך שעברו החברים מפירוד לחיבור מלא.
  • הקומות המצוינות בזוהר הן עוצמות החיבור בין מחברי הספר, ואם תדמיין את עצמך באותם המצבים, תגלה בקשר איתם את אותם המצבים. עד שתגיע למצב של כלי שלם ואור שלם.
  • בכל כתביהם, המקובלים כותבים לנו רק על הקשר בינינו, כי אין יותר על מה לכתוב מלבד על שחזור השבירה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות ל"ה, אור פנימי

  • המערכת הרוחנית מתפקדת כמערכת אנלוגית, שבה כל התהליכים מתרחשים בבת אחת, ללא תלות בזמן, תנועה ומקום.
  • בעבודה בהשפעה ואהבה, אתה לא צריך לעשות חשבונות חוץ מחשבון עם הטבע האגואיסטי שלך, ולכן אין בזה הגבלה – אתה יכול להשפיע לכל המערכת. לכן זוהי מערכת שעובדת למעלה מהזמן, ואין בה תנועה.
  • האור הוא הרצון להשפיע, שברא מלמעלה את הרצון לקבל, ולכן הוא שולט ברצון לקבל ויכול לעשות בו כל מה שהוא רוצה – להביא את הרצון לקבל להיות דומה לו, אך ללא שלילת בחירתו החופשית בכל צעד וצעד.
  • נותנים לאדם מצבים שעליהם הוא לא יכול להתגבר, כדי שהוא יוכל לבטל את עצמו כלפי הסביבה, מפני שבזה הוא מתקדם להשפעה ויוצא מתוך האגו הקטן שלו.
  • כמו שאתה מצפה לאור שישפיע עליך, הוא מצפה ממך שאתה תיקח את החברה כמנוף ותתחיל להשתמש בה. קח אותה בידיים ותתחיל לעבוד – אין לך שום דבר חוץ מזה.
  • עתיק ואריך אנפין כביכול לא שייכים לאצילות – הם מקור האור לאצילות, ואבא ואמא דאצילות הם מוחין דאצילות – האור שמקבל עולם האצילות בהתאם לתיקונים.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", שיעור מס' 1

  • ישנו קשר עתיק מאד בין חכמת הקבלה והפילוסופיה, כי הפילוסופיה היא שורש כל מדעי העולם הזה.
  • המדע הוא חלק מגילוי הבורא, דרך מנגנון האדם שבנו.
  • לפני גילוי חכמת הקבלה, המדענים גילו את המדע רק בדרגת החי, ורק מהגילוי חכמת הקבלה ופעולות הבורא לראשונה על-ידי אדם הראשון, החל להתפתח המדע בעולמנו בדרגת האדם.
  • מדעי העולם הזה – גילוי פעולות הבורא ברצון לקבל. חכמת הקבלה – גילוי פעולות הבורא ברצון להשפיע. אך למעשה הבורא הוא מקור אחד, ורק אנו החוקרים מחלקים אותו ל-2.
  • רק בחכמות העולם שלנו אנו לא זקוקים לכלים חדשים, אלא רק להרחבת טווח הקליטה הכלים הקיימים. אך כדי לחקור את המציאות החדשה אנו צריכים להצטייד בכלים חדשים, שבעזרתם אנו בודקים, לומדים ורושמים את כל הדברים, ומזה יש לנו את המדע העליון שנקרא חכמת הקבלה – מדע על כוח ההשפעה שבטבע.
  • כל הדמיונות על תופעות רוחניות בעולמנו, נובעים מתוך זה שאנו לא מגדירים בצורה נכונה מהי רוחניות – שרוחניות זה נקרא מעל הרצון לקבל והחומר שלנו.
  • אם נצליח להעביר לעולם את ההגדרות הנכונות למושגים רוחניות וגשמיות, חיים ומוות וכו', נפתור את כל הבעיות.
  • עדיין לא הגענו להתפתחות כזאת, שבני האדם יחושו שישנה מציאות מעל מה שאנו מרגישים בכלים המוגבלים שלנו. לזה צריכה להיות איזו הבחנה פנימית, רשימו שיתגלה בתוך האדם.
  • כל שיטות המזרח והדתות השונות מגיעות מאברהם, שנתן לכל חלק וחלק באנושות, בהתאם לדרגת העביות שלו, שיטה כביכול רוחנית משלו, שבה הוא יעסוק כל עוד הוא לא הגיע לגמר התפתחות הרצון שלו.
  • אי אפשר להגיע לגילוי האור אלא אם יש לך עביות שאותה אתה יכול לתקן על-ידי חכמת הקבלה, כי בעביות פחותה מזה אתה לא יכול לגלות דבר מלבד הרגשות קלות, ללא רצון אמיתי לתיקון ולגילוי הבורא.
  • קודש תחפש למעלה, בפנים, בך, ביחס שלך לחברים.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80