רשימות משיעור הקבלה היומי – 6.9.2010

999.jpgחלק א': כתבי רב"ש כרך א', מאמר "ויצא יעקב"

  • ישנו מצב אחד שהבורא ברא, המצב האמיתי שקיים ואין בו שינויים – עולם איך סוף, היכן שהנברא נמצא עם ביחד הבורא בכל תפארתו.
  • אנו יכולים לראות את כל השינויים רק כלפי הנבראים, כלפינו.
  • השינויים הם באיך שאנו מעריכים את כל הדברים שעוברים דרכנו, עלינו.
  • בעולם אין סוף היינו משתמשים בכל המצבים רק להלל, להודות ולשבח את הבורא – שימוש בכל המצבים כדי להרגיש את עצמי באין סוף.
  • במידת היכולת שלנו להצדיק את המצב, להיות מחוברים מעליו עם המשפיע הכללי, בלהידמות לו על-פני כל המצבים שמתגלים בתוכנו, אנו יכולים למדוד את עצמנו כלפי האין סוף.
  • בכל פעם שאנו מקבלים דחייה, עלינו להשתדל לראות את הדברים הללו לטובתנו; שיציאה וכניסה ויציאה הם כל מיני מאורעות שעוברים עלינו, רק כדי שנקבע על פניהם דבקות במי שמשפיע לנו אותם.
  • עלינו להבין שימין ושמאל הם הרגשות, ערכים שמגיעים מלמעלה, ואת שלבי הסולם, המדרגות עצמן שמקשרות את הימין והשמאל, האדם צריך לעשות, הן לא באות מלמעלה.
  • להצדיק את הבורא – להיות מחובר בחברה בצורה בלתי מוגבלת; שאני לא מרגיש את עצמי, אלא לשירות הזולת. זה נקרא השפעה.
  • אין לי שום אפשרות וסיכוי לתאר את עצמי כלפי הרוחניות, אלא בצורה שהמגע שלי ברוחניות הוא בתוך הקבוצה, בחיבור איתם; שאני יוצא בהשפעה אליהם, זוהי נקודת החיבור ודרכה אני מקבל השפעות מלמעלה שכבר נמצאות בהבחן הנכון, הרוחני. זוהי צורת ההסתכלות הנכונה, המטרתית, שבה אני קומה את "סולם יעקב" שלי.
  • היציאות והכניסות הם ביחס לחשיבות תכונת ההשפעה והאהבה, מצב השלמות, שאני נמצא דבוק בו ויכול להעריך אותו, ללא קשר לצורה שבה המצב מצטייר בי.
  • רק בקשר בין חברי הקבוצה, ניתן לברר מהי תכונת ההשפעה.
  • כל מה שקיים מחוץ לקשר במערכת הנשמות, לא קיים באמת, ולכן בכל היתר מלבד העבודה בקבוצה, עלי לחשוב על ההכרחיות הנחוצה לקיומי בלבד.
  • הפעולות הפיזיות הן לא מעשים, הן הזדמנות לעשות על פניהן את הכוונה הנכונה, שהיא המעשה.
  • "עליה" – שאני יודע להצדיק את כל מה שקורה לי, להצדיק את החברים והקבוצה, שהם מביאים לי אפשרות לבחירה חופשית, ובזה אני יכול לייצב את עצמי בצורה הנכונה כלפי הבורא.
  • "ירידה" – גילוי דיוק בחיבור, ששם אני עדיין לא מחובר ושם עלי להתחבר.
  • אני לא צריך לראות את החבר שהוא לא מסוגל ,אלא לראות את עצמי שאני לא מסוגל לעורר אותו. אני צריך להגיד שכולו תלוי בי, וזה נקרא "ערבות" – שאני ערב בזה שיהיו לו יכולת, כוח והתעוררות להיות מועיל, ובכוח להתקדם למטרה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': שמעתי, מאמר מ"ב "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה

  • מלכות דעליון היא ריקנית, שחורה, לא נותנת לנו כלום; כך נראית בעינינו הרוחניות, כלא מושכת. לכן כאן יכולה להיות רק "כניעה ללא תנאי" – שהאדם בודק את עצמו עד כמה הוא יכול ללכת בכוח האור ולא בכוח עצמו, שיהיה לו הכול אחרי שהוא יוותר על הכול.
  • חודש אלול מלשון "אני לדודי ודודי לי" – הוא נותן לי תנאים שחורים, ריקים, שדווקא בזכותם ובעזרתם אני יכול להיפטר ממצבי האגואיסטי בעולם הזה.
  • עלינו להפנים שאנו עולים לכיוון האמונה למעלה מהדעת – השפעה מעל הקבלה, לתענוג מהשפעה, לשמחה וקורת רוח בזה שאני מתעלה מעל האגו ולא מסתכל מה יש לי בו.
  • מלכות דעליון תמיד חשוכה, ריקנית, אין בה כלום כלפי האגו שלי. אם אני רוצה להידבק אליה עם כתר דתחתון – המשפיע, מלכות דעליון כבר לא ריקנית בשבילי, היא מה שאני רוצה. וזו תחילת הדרך החדשה שנקראת "ראש השנה" שבא אחרי חודש אלול.
  • ההשקעה מעידה על היגיעה, והיגיעה מודדת את התענוג.
  • "אמונה למעלה מהדעת" – לקבל כוח מהאור להיות יותר חזק מהכוח שלי, ושיחזיק אותי מעל הקרקע, מעל הרצון האגואיסטי שלי.
  • לעולם אני לא מכין את עצמי לירידה, אלא עלי לראות כל עליה כגמר התיקון, ואת כל המצבים שיגיעו אחריה כהמשך העליה.
  • את כל הירידות שנרגיש ברגש לאחר הכנס, נעלה מיד בכוונה; אני מוכן להיות מעל הריקנות שמתגלה, בכוונה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80