רשימות משיעור הקבלה היומי – 6.10.2010

יום רביעי, 6 אוקטובר 2010 אין תגובות »

zolaam1.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "בכל דבר יש להבחין בין אור וכלי"

  • המציאות להשפיע עדיין לא קיימת בכלים שלנו, ולכן מאמרי המקובלים לא מובנים לנו. אין לנו הרגשה, רושם מכל המצבים שעליהם חכמת הקבלה מדברת, ועל העולם הזה היא לא מדברת במאום, אך עלינו להשתדל להעביר את דברי המקובלים לפסים רגשיים ולהבינם במידת האפשר.
  • ניתן להגיע להבנת דברי המקובלים רק על-ידי עבודה עם הזולת; עלינו להגיע להשתוות צורה עם האור, כלומר משנאה לאהבה; שנאה – תכונת הכלים הטבעית, אהבה – תכונת האור הטבעית.
  • "קבוצה" – חלק קטן מהאנושות, שמוכן במשהו לעשות את עבודת ההשפעה כדי להגיע להשתוות עם האור.
  • כמו עם האור, כך אנו צריכים לברר את עצמנו כלפי הקבוצה; במידה שאנו רוצים להשפיע לה, כך אנו מגלים את הבירורים שלנו.
  • לא יכול להיות שאדם נמצא ביחסים טובים ונכונים עם החברה, ובמידה אחרת עם הבורא, זה פשוט נמצא כאותו דבר. הבורא שבר בכוונה את הכלי שלנו ונתן לנו הרגשה בחלק מהכלי כמו בדבר זר, שאנו מתייחסים לחלק הזר הזה כמו אליו, כי הוא הכניס בחלק הזר הזה אותה תכונת ההשפעה ההפוכה מאיתנו, שלכן נראית לנו שנואה.
  • אם האדם כבר מבין שאין לו ברירה אלא להגיע לאור, לבורא, ולשם כך עליו לעשות עבודה מול החברה, אז הוא פועל ומעורר את החברה בצורה הדדית, כפי שהיה פועל כלפי הבורא, ללא הרגשתו. וכך האדם פועל ומעורר "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
  • הבורא מסתיר את עצמו ממני, אך את הקבוצה אני מסתיר מעצמי. ברצוני, במאמץ שלי, בכוחי לגלות קבוצה כמבנה הרוחני שנמצא מולי.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.9.2010 – סוכות

יום שלישי, 21 ספטמבר 2010 אין תגובות »

sukot.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מי מעיד על האדם"

  • כל העבודה היא להגדיל את הצורך להשפעה על-ידי הסביבה.
  • בתחילת דרכו, האדם מקבל מלמעלה התעוררות – הנקודה שבלב – ניצוץ שמגיע בכלי הרצון שמיואש מהעולם הזה, לאחר מכן עליו להיכנס לקבוצה, ומשם והלאה כל עבודתו היא להגביר את הניצוץ הזה כנגד כל הדברים האחרים.
  • הסביבה היא לא סתם חברים, אלא השכינה, מלכות דאצילות, כי במידה שהם יכולים להתקשר יחד, החיבור שלהם יכול להפוך לרצון שיתקבל במלכות דאצילות ולעלות למימוש.
  • "נעשה ונשמע" – בתמורה להשקעתו של האדם בסביבה, באמצעות כל מיני מעשים שהוא עושה למרות שהוא לא מרגיש בהם צורך, הוא מקבל את הצורך לאמונה, להשפעה.
  • בתוך שדה הסביבה שמאיץ אותי נמצא מרכיב נוסף שנקרא "הבורא" – הכוח המשפיע, ולכן אם אני מכוון את עצמי לגילויו בתוך הסביבה, אני מקבל בחזרה את המאור המחזיר למוטב – אור מקיף.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 15.9.2010 – יום כיפור

יום רביעי, 15 ספטמבר 2010 אין תגובות »

kipur.jpgכתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר"

  • בזה שהבורא ברא את הרצון לקבל, הוא נתן לנו הרגלים ותכונות שכולם ברצון לקבל, ובהדרגה הוא מקדם אותנו למצב שבו ישנה תכונה אחת במציאות – רצון להשפיע, תכונת ההשפעה.
  • כשנכיר את תכונת ההשפעה כאור, לעומת הרצון לקבל שאותו נכיר כחושך, נרגיש שאנו נמצאים בתענוגים מלרומם את תכונת ההשפעה על-פני הקבלה, מפני שבזה אנו עושים נחת רוח לבורא.
  • "ישראל" – מי שמתייגע בעבודה הזאת, שרוצה כל הזמן להיות בה, ומפחד שבאיזו צורה ייקחו לו אותה – שהוא לא יוכל להיות באמונה למעלה מהדעת, להתייגע בזה. לכן הוא צריך להסתיר את עצמו, לעשות לעצמו מקום עבודה, וכל הזמן לדאוג שיהיה בהסתרה ושיוכל להעדיף את ההשפעה על פני הקבלה בהסתרה כמה שיותר גדולה. ובזה הוא בהחלט עושה נחת רוח לבורא שלו וזוכה לדבקות.
  • אני לא רוצה שהבורא יתגלה, כי אם הוא יתגלה אני אפסיד הכל, כי תיעלם ממני נקודת האדם.
  • "אדם" – שאותו אני בונה בחושך, הבונה את עצמו בצורה עצמאית.
  • אם הבורא יגלה לאדם את השכר לפני סיום היגיעה, לא יהיה לאדם בזה שום רווח. בשלב הבא, הבורא מתגלה והאדם צריך להסתיר אותו, ובזה הוא בונה לעצמו את מקום העבודה.
  • הבורא מתגלה לאדם, לאחר שהוא הגיע להחלטה שתמיד צריך להיות בינו ובין הבורא מסך – או שהבורא יסתיר את עצמו מפני האדם, או שהאדם יסתיר את עצמו מפני הבורא.
  • כל הבדיקות שלי כלפי הבורא הן בתוך החברה – ביחס שלי לאחרים, כי את הבורא אני לא מזהה ואותם כן. כך אני יכול לכוון את עצמי למטרה שנמצאת מעבר לאופק.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 7.9.2010

יום שלישי, 7 ספטמבר 2010 אין תגובות »

img_1321.jpgחלק א': כתבי רב"ש כרך א', מאמר "ענין יניקה, ועיבור"

  • אם אין התנגדות מצד הגוף, לא נקרא שהאדם נמצא בעבודת ה', אלא הוא עובד עבור גופו.
  • לא יכול להיות שהאדם עובד עבור הזולת, והגוף נותן לו לעשות זאת.
  • גדלות הבורא – לעומת כל יתר ההבחנות שאני מבחין בי, סביבי ולפניי, גדלות הבורא זה הדבר החשוב, הגדול, הראשון, ולכן אני יכול לעבוד בשבילו, כלומר להשפיע.
  • מכיוון שאני לא מרגיש את הבורא, אני עובד כלפי הקבוצה. אני מגלה שהשפעה היא דבר חשוב אך אין לי כוח, וזה מביא אותי לקשר עם האור המחזיר למוטב, ועל-ידו אני משתנה ויכול להיות המשפיע ולהשפיע לבורא.
  • "דלתות" – מעצורים המחזיקים את ה"עובר" ב"רחם", בעליון, עד שיגדל, בתנאי שהעובר שומר על עצמו להיות עובר ולא "נפל", ואז הוא מקבל כוחות מהעליון להיות בו.
  • "למעלה מהדעת" זה ממש למעלה מהאגו – בסתירה גמורה לרגש ולשכל שלי, בצורה כזו שאני לא מסוגל לקבל את זה.
  • עלי להתמלא מזה שאני צריך להשפיע, ממה שאני נותן, ולא ממה שיהיה לי בכלים שלי.
  • לא צריכים לפחד מהירידות, אלא לחכות להן בהכנה.
  • אם אני אוגר בקבוצה ערבות, אין לי בעיה שיתגלו כל הירידות, ואני בטוח שאשתמש בהן בצורה הנכונה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 1.10.09

יום חמישי, 1 אוקטובר 2009 אין תגובות »

4567.jpgהכנה לשיעור

  • ההתקדמות שלנו היא רק באור – כמה שאנו משתדלים לעשות כמוהו, אנו מזמינים התקרבות מאיתנו אליו, ואז אנו מגלים שאנו הפוכים ממנו.
  • ההתקדמות היא בכוונה – שאני רוצה להיות כמוהו, ואז מקבלים את התמונה האמיתית – שאתה לא ראוי, שאתה הפוך.
  • זו לא ירידה, זו האמת – גילוי הכלי; ועכשיו, על-פני הגילוי הזה, תשתוקק עוד הפעם, ותגיע לתיקון.
  • אין לאדם כוחות להתגבר על גילוי הכלי החדש מעצמו – החיזוק הוא רק מהחברה.
  • הכול נבנה מהירידות, מאותו החומר, שאם נתקן אותו, ממנו יבנה לנו הכלי הרוחני; כל ההרגשות שאנו חווים, אם אנו הופכים אותן ל"עליות", מזה אנו בונים את הנשמה.
  • על האדם לשמוח שהכלי שלו גדל; עליו לבדוק, מעל הרגש, אם בכל פעם מתגלה לו כלי חדש, חיובי או שלילי, מעל מה שהיה לו קודם לכן.
  • אנו פועלים על החברה והחברה פועלת עלינו ב-2 מישורים: 1 – אני צריך לתת חשיבות לסביבה ושפלות עצמי, וזה בא בזמן העלייה ממני; 2 – בחזרה, אני צריך לקבל מהסביבה את חשיבות ההשפעה ושפלות הקבלה, אותם אני מקבל בזמן הירידה. אם אני דואג לשניים הללו, יש לי כוח.
  • פעולות אלו מתקיימות עד גמר התיקון; זו הסיבה שהנשמה התחלקה כביכול לשניים – כדי שיהיה לי משהו חיצון כביכול לעבוד כלפיו.
  • קנה המידה לרמת הוויתור הנוכחית שאליה הגיע האדם – רמת ה"לא לשמה" שלו, הוא רק כלפי החברה.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 30.9.09 – מתכוננים לסוכות

יום רביעי, 30 ספטמבר 2009 אין תגובות »

סכךהכנה לשיעור

  • המציאות שנמצאת לפנינו היא אחת – הכול אחד, וכול אחד מרגיש, מגלה אותה לפי הכלים שלו.
  • הכול קורה בתוך רצון האדם – מה שהוא מרגיש עכשיו, הוא, האנושות, היקום, חיים ומוות – אלה החיים עבורו.
  • הכול תלוי בהתפתחות הכלים, החושים שלנו, ולידם מתגלה השכל.
  • "תורה שבכתב" – מה שאנו קוראים או שומעים; "תורה שבעל-פה" – איך שכול אחד מפרש את הכתוב או הנשמע בהבנתו ובהרגשתו, לפי הכלים שלו.
  • כאשר האדם מגלה מצד אחד ייאוש ומהצד השני את חשיבות הרוחניות, הוא מגלה את החברה כאמצעי להשגת הבורא, לאחר מכן כמקום שבו מתגלה הבורא, ולאחר מכן כחלק מהבורא עצמו – הכלי שמתגלה ביחד עם האור.
  • בכל רגע נתון, האדם מגלה חלק מהמציאות, אך אותו החלק כולל את כל המציאות – 10 ספירות, לא פחות ולא יותר.

  dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

חג סוכות בראי הקבלה

יום חמישי, 9 אוקטובר 2008 סגור לתגובות על חג סוכות בראי הקבלה

sukot.jpgחג סוכות בפתח, וכמו כל חגי ישראל, גם הוא עשיר במנהגים. לאמתו של דבר, לאדם המתבונן מן הצד, רובם עשויים להיראות לא הגיוניים. מדוע קבעו חכמי ישראל דווקא את הסימנים האלה? מדוע לדוגמא, אנו מברכים על אתרוג ולא על עגבנייה? על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?

המשך קריאה »

בונים סוכה בתוך הלב

יום ראשון, 9 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על בונים סוכה בתוך הלב

על המשמעות הפנימית של בניית סוכה

סוכה פנימיתמסתבר שלא רק שלומית בנתה סוכה, גם דנה, בתי בת ה-5 חזרה הביתה נלהבת מהגן, וכל 10 דקות שאלה אותי: " אבא, אז מתי נבנה סוכה?".

התשובה שבסוף השבוע נלך יחד לקנות סוכה חדשה לא סיפקה אותה, היא רצתה לראות את אבא לוקח מהר פטיש ומסמר, ויוצא לגינה לבנות סוכה תוצרת בית…

אוטנטית הבת שלי, כבר אמרתי? סוכה בלקסיקון שלה זו רק סוכה שמכינים מקרשים שנלך לחפש ביערות, ושתעוטר בקישוטים מקוריים שהיא תכין עם אימה.

רציתי להסביר לה שמנהגי חג הסוכות, טומנים בחובם משמעות פנימית עמוקה יותר מסתם לשבת, לישון ולארח בני משפחה ומכרים בתוך סוכה לתפארת.

משמעות בניית סוכה

הקבלה מסבירה כי כל אחד ממנהגי החג מסמל פעולה רוחנית שמבצע האדם כשהוא מעפיל אל העולם הרוחני. כלומר, מנהגים כמו הקמת סוכה, אכילה ושינה בתוך סוכה, או לברך על ארבעת המינים, מהווים סימנים שמצביעים על מצבים וגילויים מהעולם הרוחני שהרגיש המקובל בנשמתו.

העולם הרוחני, מסבירים המקובלים מאופיין בתכונת הנתינה. כלומר המקובל הוא אדם שמרגיש את מה שחסר לאחר כאילו היו אלה רצונותיו, והוא דואג למלא אותם.

לעומת העולם הרוחני, עולמנו הגשמי מאופיין בתכונת הקבלה – האגואיזם. במושג אגואיזם, הכוונה היא שאני מרגיש רק את רצונותיי, ואני כל הזמן רוצה לספק אותם, גם אם זה בא על חשבון ניצול האחר.

מנהגי חג הסוכות מסמלים את הפעולות שמבצע המקובל בפנימיותו, פעולות שבאמצעותן הוא רוכש יותר ויותר את תכונת הנתינה לזולת.

אם כן, מהי סוכה? סוכה מסמלת את מבנה הנשמה. האופן שבו הנשמה מתעלה מעל לאגו מתבטא באופן סימבולי בחוקי בניית סוכה. כאשר האדם מקים סוכה בתוך ליבו, הוא חש במקביל לחייו הנוכחיים גם במציאות הרוחנית, מציאות של שלמות והנאה בלתי פוסקים.

זה המקום לציין כי אין בקיום מעשי של מנהגי החג כוח רוחני כלל ועיקר, ואין בהם כדי לתקן את הנשמה שלנו. תפקידם הוא להוות מעין תמרורים, שיזכירו לנו את תפקידנו הרוחני, ואת התיקון האמיתי שעלינו לבצע – להחליף את הטבע האגואיסטי שלנו באהבת הזולת.

סוכה של שלום

הקבלה מלמדת אותנו כיצד להקים סוכה פנימית בליבנו. זוהי סוכה של שלום, סוכה של אהבת אחים ואחדות בין כל פלגי עם ישראל.

תקופת החגים, היא הזדמנות נפלאה עבורנו להתעלות מעל למחלוקות, לפירוד ולשנאת החינם. כשנתאחד בינינו באהבת הזולת, הערך שעל בסיסו נוסד עם ישראל, אז יתגלה בקשרים בינינו כוח עליון של אהבה, שימלא את ליבנו בשמחה, באהבה ובשלום.

למאמר סוכות של מעלה העוסק בחג הסוכות בראי הקבלה.

 

302 Found

Found

The document has moved here.