רשימות משיעור הקבלה היומי – 13.1.2011

יום חמישי, 13 ינואר 2011 אין תגובות »

12342.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה"

  • "להיטיב לנבראיו", זה נקרא להביא את הנברא לדרגת הבורא.
  • בבורא יש שתי ההבחנות שאנו צריכים לרכוש – שלמות ועצמאות. כלומר אנו צריכים להיות עצמאיים כמוהו, וחוץ מזה, שתהיה לנו היכולת להשיג בעצמנו את אותה הדרגה שבה הוא נמצא – הטוב והמיטיב.
  • אין שום דבר חדש בבריאה, אלא העבודה שלנו היא בירור האמצעים והרכבתם בצורה הנכונה.
  • שום דבר לא נברא לחינם ולכל דבר יש מקום, ואנו רק צריכים ללמוד איך לחבר את כל הדברים האלה במלואם, בהרמוניה.
  • מה שחדש בבריאה הוא שאנו משיגים את הידיעה, את ההשגה, את השלמות – את היחס של "טוב ומיטיב", האהבה שמתגלה לנו מהבורא, הדאגה שלו. בקיצור, כלפינו אנו נמצאים בגילוי, בהשגה. וכל השלבים שאנו צריכים לעבור נקראים שלבי גילוי ההשגחה, ההנהגה, היחס של הבורא אלינו. זו הדרך.
  • אנו צריכים להודות על זה שאנו נמצא בקשר ולא בניתוק מההשגחה העליונה. ולא חשוב לנו איזו צורת השגחה מורגשת בנו – רעה או טובה, אם יש בנו את נקודת החיבור – שישנו הכוח העליון, והוא ברא אותנו והוא רוצה שאנו נתקדם מתוך כל האנושות.
  • החיסרון לרוחניות יכול להתמלא רק אם הוא יעבוד בצורת השפעה. זה חסרון מסוג אחר, שיתמלא רק אם הוא ירגיש שמתוכו יוצא השפע, כמו הבורא – שהוא גורם השפעה למישהו זר.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 12.1.2011

יום רביעי, 12 ינואר 2011 אין תגובות »

nemal_tel_44_iy.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב',  מאמר "מהו שכתוב "והשבות אל לבבך"

  • אנחנו לומדים שאין חידוש בבריאת העולם – "אני הויה לא שניתי" – שמלכתחילה הכול נעשה ונגמר ולא חסר כלום. לכן תמיד אצלנו זה "ממעשיך הכרנוך", "כל הפוסל במומו פוסל", כלומר אנחנו תמיד מגלים את הבורא מתוך התכונות שלנו.
  • כדי לתת לנברא את ההרגשה מיהו, מהו, איפה הוא נמצא, מי הוליד וברא אותו ועוד הבחנות במעמד של הנברא, עד שכל הטוב והמטיב של הבורא יתגלה, הנברא עובר שינויים. וכל השינויים האלה הם נובעים מ"סוף מעשה במחשבה תחילה", שבמחשבה תחילה הבורא רוצה שהנברא יהיה כמוהו, במצב הטוב ביותר.
  • ודאי שמצד הבורא הכול הוא רחמים גמורים, אבל כלפי הנברא, בתוך הנברא, חייבים להתפתח כל המדרגות האלו, הכוחות, ההכרות, בזה אחר זה. והנברא חייב לעבור מצבים שונים ומנוגדים כדי להכיר את הבורא ואת עצמו, ולהוסיף את ההבנה, ההכרה, הגילוי, ההרגשה, את ה"אני" שלו כולו, שישתתף בתהליך בצורה מלאה.
  • המצב השלם כולל בתוכו שתי הבחנות: 1- אני עצמאי, שווה לבורא, בגובה, בעוצמה, ביכולת, בהכול. 2- אני דומה לבורא בהכול. אז נקרא שאני עצמאי ושלם. ובכל מדרגה ומדרגה שאני עובר, אני חייב להגדיל את זה כנגד זה, ושהם יחזיקו זה את זה ולא יבטלו זה את זה – דבר והיפוכו.
  • כדי לתת לנו להתקדם למצב השלם, צריך חוץ מ"הוא" ו"אני" , להעמיד משהו שלישי. שהשלישי הזה יהיה מקום המפגש, הגילוי, שבשלישי הזה אני מגלה את עצמי, שאני עצמאי, ואת הבורא שנגדי. חייב להיות איזה שטח ששם אנחנו יכולים להיות כשותפים ההפוכים והמתחברים בשווה. השטח הזה נקרא כלל הנשמות, השכינה, מלכות.
  • לכן בהכנה להשגת המטרת הבריאה נעשתה שבירה בנברא, שנשבר להרבה מאוד חלקים נפרדים. והחלקים הנפרדים אלה בעצם מהווים לנברא את מידת העצמאות שלו, את הריחוק, את הניתוק שלו מצד אחד, ומהצד השני אנחנו חייבים לתת לכל אחד אפשרות ועזרה כדי להגיע להשתוות הצורה לבורא.
  • המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 19.12.2010

יום שני, 20 דצמבר 2010 אין תגובות »

1234561.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ל"ט- "אותיות דרב המנונא סבא",שיעור 7; אות מ'- "חכמה שהעולם עומד עליה"; אות מ"א- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 1

  • הכל מגיע לנו מראש דאריך אנפין – ראש הסתום – אבא שהוציא את אמא לחוץ עבור הנשמות, וממנו בינה מקבלת את המילוי שלה.
  • בינה יצאה לחוץ כדי לאפשר לנשמות לעלות אליה, ואיתן לעלות לראש דאריך אנפין – שם מתקבל כל המילוי, כי כשאנו עולים לאריך אנפין על-מנת להיתקן, נקרא שעלינו לגמר התיקון.
  • בינה שייכת לראש, ובמקביל היא גם "חפץ חסד". לכן היא מכונה "ארץ חופשייה" – רצון חופשי, מכיוון שהיא יכולה להיות בכל מקום, חופשית, ולספק את התכונות שלה גם למלכות – הרצון האגואיסטי, שאם הוא מקבל את תכונותיה, הוא נהיה המשפיע.
  • "בראשית" – ברא-שית – 6 קצוות ממטה למעלה, ו"ק דהארת חכמה.
  • הכל נפעל על-ידי הכוונה להצטרף לפעולות העליון בבירור הכלים, שנקראת "מ"ן". ואם אנו מצליחים בהעלאת המ"ן שלנו, אנו מפעילים את האותיות – תבניות של החסרונות הדורשות תיקונים.
  • בזה שאני עושה חיסרון באור, אני כותב את האותיות – שחור על גבי לבן.
  • ברוחניות כל שינוי הוא שינוי צורה. לכן ירידת קומה היא קבלת צורת התחתון במוח ולב, ברצון ובמסך. אך בפנימיותו נשארת קומת העליון, ועל-ידה הוא יכול לעלות בחזרה ולהעלות איתו את התחתון.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 12.12.2010

יום ראשון, 12 דצמבר 2010 אין תגובות »

999.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אמא השאילה בגדיה לבִתה " אות כ"א, שיעור 3

  • בכל יום, כשאנו מתחילים את השיעורים שלנו, קמים מחדש, או באמצע היום, כתוב "ויהיו כעינך בחדשים" – שהאדם ירגיש את עצמו כבריאה חדשה. ולפי מספר הכניסות שלו שוב ושוב למגע, לעבודת הבורא, להתקרבות, הוא מממש בכל פעם את הרשימות.
  • אנחנו צריכים להיות שמחים לחדש את אותו המגע, את אותה הנטייה, ההשתוקקות למטרה. כמו שכתוב "סוף מעשה במחשבה תחילה" – שזה יהיה סוף המעשה שלי, שאני מקווה שבסוף אני אגיע לזה.
  • בכל פעם שאני ניגש להתייחס לפעולה שלי, חוזר לנטייה הרוחנית, אני צריך לתאר לעצמי מחדש, וכמה שאפשר יותר מוקדם, בצורה ברורה, מדויקת, מובנת ומורגשת את המטרה הסופית, שבה מתקבצים, מתייחדים, מתחברים כל הנטיות, היגיעות, המחשבות, האכזבות, הכוחות, הרצונות, והכל מתחבר יחד ומגיע שם לייחוד אחד.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 24.10.2010

יום ראשון, 24 אוקטובר 2010 אין תגובות »

zolaam3.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו"

  • הבורא מביא את האדם למקום ואומר לו "קח לך", והאדם צריך לקבל את המקום הזה, לבדוק אם הוא מתאים לו או לא ולקבל החלטה, כי ללא החלטה, המקום לא יחזיק אותו.
  • המעגל הפנימי בקבוצה חייב להיות ברור – אלה שנמצאים הם הגרעין הרוחני, ולכן בקבוצות המקובלים תמיד היה הסכם או תקנון שחברי הקבוצה היו צריכים לעמוד בו.
  • תיקון הנשמה שעלינו לעשות דורש מסירות נפש. במילים אחרות, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו", זאת אומרת שאת כל מה שיש לו לחיים האלו חוץ מהכרחיות, הוא מוכר לרוחניות.
  • אדם זה הולך למעלה מהדעת שלו, ועד כמה שהדעת תשתנה ותגדל כל הזמן, הוא משתדל ללכת למעלה מזה. הוא עושה ברית עם הסביבה, שבכל מה שרק אפשר הוא מחזק אותם, מחזיק אותם, נמצא איתם יחד, ומשקיע את כל הכוחות שלו כדי ללכת בחיבור, בברית. ומתוך החיבור, שיהיה לכל אחד ואחד כוח לעלות יותר ויותר, כי אף אחד לא יכול לקבל את כוחות העלייה, אלא מתוך חיבור עם החברה, שבתוכה הוא מוצא את האור.
  • אדם שמוסר את עצמו לחברה, נעשה לחברה ולסביבה נכס גדול מאוד, כי ברוחניות כל אחד הוא כנשמת אדם הראשון, וכל נשמה משיגה את כל הנשמות.
  • אם האדם משתדל למכור את עצמו לסביבה, בזה שהוא "מוכר את קורות ביתו", זאת אומרת את האגו שלו, ונכלל בסביבה מעל האגו, מעל הדעת, הוא מביא כוח גדול מאוד איתו. דרכו כבר אפשר למשוך לכולם את האור המחזיר למוטב.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 7.10.2010

יום חמישי, 7 אוקטובר 2010 אין תגובות »

12344.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו"

  • כל העבודה שלנו היא בהכנה; לא לטשטש את מה שמגיע לנו מהבורא בדרך ההתפתחות שלנו, אלא להכין את עצמנו לקבל את ההתפתחות המחויבת בצורה הנכונה.
  • אנו לא יכולים לשנות את הגורל שמגיע מלמעלה למטה, אנו רק יכולים להכין את עצמנו לראות אותו בצורה הנכונה. אם אני מזדהה עם האגו שלי, אני מקבל את הדברים כלא נעימים, אבל אם אני מתעלה מעל האגו אני מרגיש אותם כנעימים וטובים, ואת כל השגגות והזדונות כהזדמנויות להשפיע.
  • כל ההכנות יכולות להיות רק בחברה, כי כל התיקונים הם רק בחיבור כל הנשמות לנשמה אחת.
  • כל הטעות נובעת מזה שאנו חושבים שאנו צריכים לתקן את עצמנו בעצמנו. העבודה שלנו היא לא לנצח את הרע, אלא להידבק לבורא ובזה לנצח.
  • אני לא בורח כי ה"פרעה" שמתגלה הוא גדול ומפחיד, אלא כהזדמנות להידבק לבורא, אחרת לא הייתי נדבק אליו.
  • אף פעם אני לא נלחם בעצמי – אין לי מלכתחילה שום דבר, אלא רק כוח הבירור, ואני תמיד יכול לנצח אם אני מברר את הדברים נכון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 4.10.2010

יום שני, 4 אוקטובר 2010 אין תגובות »

3465.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהי העזרה בעבודה שיבקש מה'"

  • הכל משתנה בכל רגע, ובכל פעם עלי לברר מי אני, מהי המטרה, מהם האמצעים, מה בכוחי או לא בכוחי לעשות, איך וממי לבקש וכו'. כל ההבחנות והשאלות הללו צריכות להתחבר ביניהן, כדי ליצור בסופו של דבר את הכלי הנכון לגילוי ולדבקות.
  • הכל מתחיל מאין סוף; מפני שהמצב הראשון הוא אין סוף, אנו חייבים להגיע ממצבנו לכל ההבחנות והתנאים שנקבעים באין סוף.
  • באין סוף, הכלי לא מוותר על דבר, ולכן מצב זה מכונה "אין סוף" – אין סוף לדביקות וחיבור לבורא.
  • "אין סוף" – אין גבול, אין שום פרט שיכול להיות לא נמצא בחשבון שלי.
  • סולם המדרגות מהעולם הזה ועד אין סוף, בנוי מדרגות ויתור הנברא על הדיוק שלו בדבקות לבורא.
  • כתוצאה מזה שיש נפילה ממדרגה למדרגה בהשתלשלות מאין סוף עד העולם הזה, ישנה היכולת להגיע מהמצבים השבורים למצבים המתוקנים, בתנאי שמזמינים את האור המחזיר למוטב על הרשימות המתעוררות.
  • אם האדם מסוגל לעמוד בכל פעם מול 2 הבחנות – בימין ובשמאל, אז בטוח שהוא מתקדם, כי כל דבר שנראה ממעלה למטה כנפילה ומצב שפל, הופך להיות בירור בקו ממטה למעלה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 3.10.2010

יום ראשון, 3 אוקטובר 2010 אין תגובות »

nemal_tel_44_iy.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהי המתנה שהאדם מבקש מה'"

  • "צורך אמיתי" – אם יש לי רצון בדיוק כמו של הבורא.
  • "דבקות" – שאני נכלל, מתבטל, משתווה, עד שלא נשאר דבר מלבד תכונת ההשפעה שיש בבורא, הרוכבת על הרצון לקבל שלי, שלא מבדיל בינינו.
  • מהמטרה הסופית אני יכול למתוח אלי בחזרה את כל קו העבודה – מה אני צריך לעשות פחות  או יותר, אילו שינויים אצטרך לעבור בטבע שלי כדי להגיע ממי שאני עכשיו למי שאני צריך להיות בסוף הדרך, בדבקות.
  • אין מה לגלות מבחוץ, הכל טמון בתוכנו ואנו צריכים להזמין מתוכנו את כל הכוחות הללו כדי שהם יתקנו אותנו. הכוח הפנימי ביותר נקרא "בורא".
  • אדם המגיע לחכמת הקבלה רוצה לרכוש משהו אגואיסטי, ובהדרגה מבין שכל השינויים צריכים להתרחש בו. ברגע שהוא מבין שהוא צריך לשנות משהו בעצמו, מתחיל אצלו חשבון מאד חזק – או שהוא בורח מהמערכה או שהוא מתחיל להרגיש צורך לחברה, לסביבה, כמו כל חלש חולה או זקן הזקוקים לסביבה, לתמיכה, לערבות.
  • אם אין צורך קודם, אין פעולה, כי הפעולה עצמה היא בתוך הצורך – אין פעולה פיזית.
  • החברה והבורא הם אותו הדבר – בה נמצא הבורא. עד כמה שאני פונה אליה כדי להגיע להשפעה, לדבקות בהשפעה, לשליטת ההשפעה, שהשפעה תשלוט עליי – אז אני יכול לדרוש מהחברה שתביא לי התרוממות כוח, כיוון, הכול.
    המשך קריאה »
302 Found

Found

The document has moved here.