רשימות משיעור הקבלה היומי – 3.1.2011

יום שני, 3 ינואר 2011 אין תגובות »

sirtut.JPGחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת בעבודה"

  • העולם שלנו מתקיים לפי זמנים, כלומר שאנו לא צריכים לפעול, אלא החיים מתגלגלים מעצמם – מהלידה ועד המוות. כשאנו מקבלים בצורה הזו את ההשגחה, שהיא מגיעה מאליה, אנו נקראים דרגת החי.
  • אם אנחנו מתחילים להתאמץ למשוך עלינו את האור המחזיר למוטב, שזה יכול לקרות רק בקבוצה – היכן שאנו רוכשים את כלי הנשמה, שאיתו אנו פונים לבורא ומקבלים ממנו עזרה, אז אנחנו מתחילים לראות אחרי כל המקרים, האירועים, המחשבות, הרצונות, המקרים שקורים לנו, איתנו, בנו, או דרך כל אחד מבחוץ – שזה בא מהבורא. מהסיבה האחת.
  • הסיבה האחת מביאה לנו כל המקרים האלה דרך הזולת, כדי שאנחנו נתעלה מעל הזולת, נתקשר אליו, ונעשה חשבון עימו. וכשאנחנו מתחילים להתעלות מעל ההשגחה הראשונה להשגחה השנייה, אנחנו מתחילים לעלות מ"בתוך הדעת" ל"למעלה מהדעת" – היכן שאני צריך לעבוד נגד השכל, הרצון, האגו שלי.
  • ההשגחה השלישית היא שאני מגלה שכל העולם בא לשמש אותי, שהעולם הוא כלי הבורא, שאני מגלה בעולם את ההנהגה וההשגחה שלו. וההשגחה הרביעית היא שאנו מרגישים שהשגחת הבורא כוללת גם אותנו.
  • כך, במנות של 7 ימים, אנו משיגים את תיקון הנשמה שלנו. וכל שבוע נותן כוח, בסיס חדש לשבוע הבא, לברר את היחס שלנו ל"טוב ומיטיב" ול"אין עוד מלבדו", וכך אנחנו מגיעים ל"שבת שבתון" – גמר התיקון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 2.1.2011

יום ראשון, 2 ינואר 2011 אין תגובות »

img_1334.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו למעלה מהדעת, בעבודה"

  • מעשי הבורא הם מעשי השפעה, ואני צריך להגיע למעשי השפעה כדי להכיר אותו. כלומר מזה שאבצע מעשים דומים לו, אבין התוכנית המטרה שלו כלפי, את המחשבות, הפקודות, אבין הכל לפי העיקרון "ממעשיך הכרנוך", ולפני זה לא.
  • "דעת" – מה שאני יודע, מרגיש, רואה בחוש הרצון לקבל. "אמונה" – דרגה עליונה לדעת שאותה צריכים לרכוש. את האמונה רוכשים למעלה מהדעת, על-פני הדעת. לכן תחילה אני צריך לגלות את דעתי ולאחר מכן לקבל כוח מלמעלה, שיאפשר לי ללכת למעלה ממנה – בדיוק באותה הצורה, רק הפוכה ממנה. וזה נקרא שאני הולך "למעלה מהדעת".
  • עד שהאדם מגלה את המציאות הרוחנית בחוש, עליו ללכת לפי עצות החכמים, כי אין דרך אחרת להגיע ולראות את העולם הרוחני.
  • "אמונת חכמים" – פעולות שהאדם מבצע, כדי לרכוש את הכלי לראות את העולם החדש.
  • "מלך" נקרא שהעליון שולט מעל ההסכמה והשכל שלי, ואני רוצה שהוא ישלוט.
  • "אומות העולם" – אדם העובד בשכל שלו. "ישראל" – אדם העובד למעלה מהשכל שלו.
  • בדרך התיקון אנו נתקלים פעמים רבות בהגדרות שקריות למושגים כגון "אמונה", "ישראל", "אומות העולם" ועוד, והעבודה שלנו בפירוש הנכון של המושגים לפי חכמת הקבלה, היא תיקון שאנו עושים בתוכנו.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 30.12.2010

יום חמישי, 30 דצמבר 2010 אין תגובות »

12345.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו, שבריאת העולם היה בנדבה"

  • לאדם שנמצא לפני כניסה לרוחניות, לפני גילוי הנותן והיחס ההדדי שיכול להיות ביניהם, גם מאמרי עבודת השם לא מובנים וברורים. ולכן אנו צריכים לעסוק גם במאמרים האלו בתקווה למאור המחזיר למוטב, כי עד שהוא לא מגיע, כל ההסברים של הכותב נשארים על הנייר ולא מובנים לנו ממש.
  • העיקרון של התורה נקרא "נעשה ונשמע", ורק מתוך המעשה הנכון שהאדם משתדל לעשות בכל כוחו, שבזה הוא עולה מעל הרצון שלו לרצון שהוא מקבל מהסביבה ובצורה כזאת הוא מתקדם, הוא מגיע למצב שהאור המחזיר למוטב מגיע אליו, וכשהרצון הזה מתקן על ידי האור הוא מקבל כלי נכון, את הנשמה שלו, ובתוכו הוא מרגיש את פעולות הבורא עליו, ואז הוא יכול להבין על מה שהרב"ש כותב.
  • הכלי שהאדם מקבל מהסביבה נקרא "השתוקקות" – תוספת רצון שמגיעה מהם שאיתה האדם פונה למעלה, ובהתאם לזה הוא זוכה לזה שמגיע מלמעלה האור המחזיר למוטב.
  • הבדיקה אם קיבלת את ההשתוקקות מהסביבה, היא אם אתה רוצה להתחבר איתם אך לא מסוגל לזה. זהו החיסרון שמגיע למ"ן.
  • בפניה לקבוצה אני מקבל כאלה חסרונות בי, שהם מיד מזמינים את המאור המחזיר למוטב.
  • הכל נמצא בי – רק אם אני מגלה חיסרון יותר עמוק, ובו אני מגלה את המאור המחזיר למוטב.
  • העלאת מ"ן – שהחיסרון לבורא הוא החיסרון הגבוה ביותר, המועדף עלי מכולם ולכן הוא "עולה". הכל מתרחש בתוך הלב – לא עולה ולא יורד שום דבר.
  • "בורא" – תופעות ההשפעה בתוך הרצון להשפיע.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 28.12.2010

יום שלישי, 28 דצמבר 2010 אין תגובות »

1234562.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים"

  • "יהודי" על-פי חכמת הקבלה – אדם המשתוקק להגיע לייחוד, לחיבור עם הבורא.
  • חיבור עם הבורא משיגים דרך חיבור עם הנבראים, מתוך הכלי שאותו אנו מתקנים בחיבור הדדי, בינינו.
  • אדם שרוצה לעבוד מול הסביבה, הסביבה מוכנה לו, והוא יכול לראות את החברים, שבפנימיותם כולם גדולי הדור. כי מי שיש להם נטייה לרוחניות הם כבר מחוברים בפנים, זה מספיק ואז יש לך סביבה. ועד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפיהם ומעריך את הסביבה, כך אתה יכול לקבל מהם חיסרון לחיבור, עד שתגיע ל"שער הדמעות".
  • "שער הדמעות" נקרא שזה נחוץ לך יותר מהכל ואין לך אפשרות להשיג את זה, ואז אתה מתחנן, כלפי אותה הצורה שאתה מגלה כהשפעה הדדית, הכוח המשותף שאתה מגלה בהשפעה ההדדית שנקרא ערבות.
  • הכל תלוי בנחיצות, בהשתוקקות, בהעלאת מ"ן, בחיסרון לייחוד, לתיקון השבירה.
  • "תפילת רבים" – שכל אחד מתפלל על כולם, ועל עצמו בתוך כולם.
  • "בכי" – מצב של קטנות, שאני יודע שאני לא מסוגל להשיג את הייחוד הזה לבד, וגם לא מסוגל להשיג את החיסרון לזה לבד.
  • בסביבה טמון הכוח הרוחני ואם אני פונה אליה, לאותו הקשר הפנימי שיש בינינו, שם אני מוצא את הכל.
  • כל מה שאני לומד בחכמת הקבלה, אני מגלה בקשר בינינו, בין הנשמות.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.12.2010

יום שני, 27 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam3.jpgחלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

  • מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
  • המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
  • הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
  • על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
  • החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
  • אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 26.12.2010

יום ראשון, 26 דצמבר 2010 אין תגובות »

12343.jpgכתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השיעור של תשובה"

  • עלינו לעבור את כל השלבים שנקבעו במטרת הבריאה ואין בהם שלב מיותר. ההשתתפות שלנו היא בבחירה החופשית להשוות צורה לבורא עד כמה שאנו יכולים.
  • אם האדם מבין שהדרך היא דרך תורה, ההשפעה, הוא מקבל את השיטה הזאת למימוש, או שהיא תעבור עליו בעל כורחו.
  • אם בכל מצב שבו האדם נמצא הוא משתדל להיות המשפיע – מעל הדעת, מעל האגו שלו, לעשות פעולות שהן בהתעלות מעל החשבון לעצמו, לטובת הזולת ודרך זה לטובת הבורא – אז כבר עכשיו נמצא ב"שוב עד ה' אלוקיך", ובכל מצב הוא יממש אותו לנכון, וכך הוא יכול להתקדם במהירות.
  • "לא לשמה" – כאשר האדם עובד לא לשם המטרה העתידה אלא עבור שכר, אלא שהשכר משתנה כלפיו בהדרגה. בצורה כזו אנו מתקדמים בעולם שלנו, וגם אנחנו צריכים להשתמש באגו שלנו כך שהוא יעזור לנו להתקדם בינתיים.
  • עד שיוצאים ממצרים משתמשים באגו ואחר כך משתמשים בו בצורה ההפוכה. האדם החכם משתמש באגו בצורה ממש מועילה – הוא יודע איך לסובב אותו כך שתמיד האגו עוזר לו. זהו "עזר כנגדו".
  • האדם צריך להחליף לחלוטין את כל היוצרות שלו, כי עם מה שיש לו עכשיו הוא לא נכנס לרוחניות – לא רגש, שכל, הבחנות, מדידות וחשבונות. לכן צריכה להיות לאדם חכמה גדולה מאד כדי לבטל את החכמה שלו, כי לא מוחא ולא ליבא מקנים לו כניסה לרוחניות, אלא אמונה. זה נקרא כוח שמתקבל ממעלה, מהאור.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 23.12.2010

יום חמישי, 23 דצמבר 2010 אין תגובות »

sunrise_-_dead_sea.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות נ"א – מאמר "החיזיון של רבי חייא", שיעור 2

  • בכל מה שנו קוראים ושומעים על ספר הזוהר, מדובר על אנשים גדולים שהשיגו את האלוקות ואת צורות ודרגות השגת הבורא. זה מה שהם מספרים לנו עליו, וודאי שהלשון שלהם לא כל כך מובנת לנו. אבל ההשתוקקות שלנו לגלות את זה ולהיות בזה, מביאה לנו את האור המחזיר למוטב שמושך אותנו לשם, מתקן אותנו ואז אנו מתחילים לגלות בדיוק את אותן הצורות והתכונות שעליהן אנו קוראים בזוהר.
  • המאמר "החיזיון של רבי חייא" מתוך הקדמת ספר הזוהר, הוא חזק מאד ומועיל מאד למשיכת המאור המחזיר למוטב.
  • הבושה הרוחנית מוכנה רק לנשמות הגבוהות, שזוכות להשוות את עצמן מול הבורא ואז יש להן בושה – האם עשיתי הכל כדי להשפיע לבורא. לעומת זאת הבושה בעולם הזה היא פחד אגואיסטי מחשיפה של חולשה שלי.
  • בזמן קריאת הזוהר, רצוי להתאים את תיאורי המצבים בספר למצבים ברורים – אור, כלי, מסך וכן הלאה.
  • רוחניות היא שלמות, ולכן כדי להשיג אותה נדרשת שלמות הרצון – כמו שהרצון לקבל שלך שולט בך כעת, שכך ישלוט בך כל הזמן הרצון להשפיע.
  • כדי להשיג את הדרגות שעליהן כותב הזוהר צריך רצון גדול, שמושג על-ידי יציאת האדם מעצמו כלפי הזולת, רכישת רצונות הזרים נגד האגו שלו, ובצורה כזאת הוא עולה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.12.2010

יום שלישי, 21 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam2.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ב- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 2

  • כשאנו קוראים את הזוהר, כמו גם בקריאת כל כתבי הקבלה, אנו צריכים לראות שהמקובלים כותבים לנו על מצבי הנשמות שלנו. כל המצבים האלה מדברים על איך אנו עושים בחזרה נחת רוח לבורא, שבמגמה, בכוונה הזו, אנו מגלים גם כן את אותה הפעולה ממנו. ואז אנו נכנסים לדבקות – הוא לאדם והאדם לו, ועל מצבי הדבקות האלה הם כותבים ומספרים לנו.
  • במידה שאנו משתוקקים להיות במצבים שעליהם מספר הזוהר, מגיע אלינו כוח האור, מקרב אותנו לזה ומכניס אותנו למצבי הדבקות.
  • רק ההשתוקקות שלנו, התפילה, העלאת מ"ן להיות יותר ויותר במצבים המתקדמים של גילוי ההשפעה ההדדית, גילוי האהבה, נגלה מצבים מתקדמים ומדרגות חדשות.
  • השאלה הגדולה, הסוד הגדול, הוא איך מסודרת המערכת, שמהרצון לקבל ההפוך מהבורא בכל בחינה ובכל העומק שלו, היא מתקנת אותו ומביאה אותו בהדרגה למצב שהוא מבין ומרגיש איך להשתנות כדי להתאים את עצמו למערכת העליונה.
  • אנו לא יודעים איך השינוי עובר עלינו, אך אנו לומדים על מבנה המערכת בתור סגולה, וככל שאנו מתקדמים למצב של ייאוש מכוחותינו, ותולים מאין ברירה את עצמנו במערכת העליונה, ולאחר מכן מבינים שזה לא מאין ברירה, אלא שזו דווקא שמחה גדולה שיש לנו תלות כזו, אז אנו עוברים בהדרגה להתכלל בה, ומוכנים שאותה המערכת תעשה בנו את כל הפעולות הנחוצות כדי לשנות אותנו בהתאם אליה.
    המשך קריאה »
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80