רשימות משיעור הקבלה היומי – 10.1.2011

יום שני, 10 ינואר 2011 אין תגובות »

12.JPGחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהי סעודת חתן"

  • כל הבריאה נקראת "כלה" – אותו החומר שאנו צריכים להעלות לגובה הבורא. ובכל פעם שמתגלות בעיות בחומר העכור שלנו, עלינו להבין שאנו לא צריכים לבטל אותו אלא לקדש אותו, וכך כל פעם לעלות בעזרתו למעלה.
  • תוספות העביות מהחומר שמתגלה, הן שבונות לנו את סולם המדרגות.
  • תהליך העבודה הוא פשוט, ולאדם נשאר רק לזרז את הזמנים. לכן ב"ריקוד" הזה – שפעם לא מסכימים לקבל את הרצון לקבל שלנו כלפי המטרה, שהוא נראה מכוער, ופעם שכן מבינים שצריכים לקבל אותו ולתקן אותו ב"תכשיטים", ביגיעה גדולה – מגיעים ל"אמונה למעלה מהדעת" – השפעה שיותר חשובה מקבלה, ל"סעודת החתן".
  • באופן כללי יש לנו תמיד 3 מצבים: 1- כוחות הפירוד, שכינתא בגלותא. תחילת הבירור, זמן הגלות. 2 – עבודת ה"כלה", שצריכים לכסות וליפות אותה. 3 – כשמגיעים בעבודה הזאת, ב"ריקוד", "לסעודת החתן".
  • בכל מה שהאדם עוסק בעולם הזה, זה נקרא דרגות דומם, צומח וחי. אם יש לאדם מחשבה על מהות ומשמעות חייו, הוא כבר נמצא בזמן ההכנה.
  • גובה המדרגה מורכב מהאגו שמתווסף, בתוספת העלאת חשיבות ההשפעה מעליו.
  • במדרגה הבאה האדם נמצא לרגע אחד, ותוך רגע הכל עובר. ואם האדם לא מאתר מיד את הרצון לקבל החדש, הוא כבר נמצא בירידה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 9.1.2011

יום ראשון, 9 ינואר 2011 אין תגובות »

3465.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהם הכוחות, שצריכים בעבודה"

  • אנחנו עושים הרבה מאוד יגיעות, ובכל פעם שאנחנו נותנים יגיעה, אנחנו צריכים להגיד ש"אם אין אני לי מי לי", ולתת כל מה שרק אפשר בלהתייגע, ולברר איפה להתייגע – באיזה מקום, בחיבור עם האחרים, איפה שהייתה השבירה, במקום השבור, ולהשתדל לחבר את המקום הזה, שיהיה שלם, שנהיה כולנו "כאיש כאחד בלב אחד", בערבות, כלומר בחיבור המערכתי השלם.
  • אחרי כל היגיעה מגיע הייאוש, החיסרון החדש. כל השלבים חייבים להצטבר באדם בהדרגה, עד שמגיע הייאוש הגדול מכוחותיו, ואז מתפרץ בו שער הדמעות בבקשה ובצעקה הנכונה, עד שהוא רואה שלא הוא זה שעושה את הפעולה, אלא האור עושה את הפעולה ומשלים לו את המבוקש. שהאור מחבר אותו עם האחרים לכלי אחד, ואז מתגלה בכלי אחד הזה האור השלם, תכונת ההשפעה השלמה, הבורא, והוא סוף-סוף מגיע למציאה.
  • הבורא הוא החוק הקבוע, הכוח הקבוע, שלמות, נצחיות, קביעות – אין בו שינויים. והכול תלוי בי – בהתאם לאיזה צד שאני מסתובב אליו, אני מקבל כוחות כדי להגיע למטרת הבריאה.
  • הסימנים החיצוניים למתן היגיעה הנכונה, זה שאנחנו משתדלים להראות לאחרים שאנחנו משתדלים.
  • עשיית דבר עבור עצמך מביאה לתענוג מפירות היגיעה אך לא מהיגיעה עצמה. לעומת זאת עשיית דבר עבור הזולת מביאה לתענוג, הן מפירות היגיעה והן מהיגיעה עצמה.
  • החשוב ביותר בדרך ההתפתחות הרוחנית, הוא לשמור על עקביות – "חוץ מצא", כלומר תעשה הכל, חוץ מלעזוב.
  • אנו לא צריכים לדאוג כל-כך לאילו מצבים אנו נכנסים. בסך הכל, בכל המצבים אנו צריכים להיות מכוונים לכיוון אחד, ולקבל את כל הדברים כמכלול אחד – אין חשוב יותר וחשוב פחות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.12.2010

יום שני, 27 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam3.jpgחלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

  • מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
  • המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
  • הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
  • על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
  • החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
  • אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 23.12.2010

יום חמישי, 23 דצמבר 2010 אין תגובות »

sunrise_-_dead_sea.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות נ"א – מאמר "החיזיון של רבי חייא", שיעור 2

  • בכל מה שנו קוראים ושומעים על ספר הזוהר, מדובר על אנשים גדולים שהשיגו את האלוקות ואת צורות ודרגות השגת הבורא. זה מה שהם מספרים לנו עליו, וודאי שהלשון שלהם לא כל כך מובנת לנו. אבל ההשתוקקות שלנו לגלות את זה ולהיות בזה, מביאה לנו את האור המחזיר למוטב שמושך אותנו לשם, מתקן אותנו ואז אנו מתחילים לגלות בדיוק את אותן הצורות והתכונות שעליהן אנו קוראים בזוהר.
  • המאמר "החיזיון של רבי חייא" מתוך הקדמת ספר הזוהר, הוא חזק מאד ומועיל מאד למשיכת המאור המחזיר למוטב.
  • הבושה הרוחנית מוכנה רק לנשמות הגבוהות, שזוכות להשוות את עצמן מול הבורא ואז יש להן בושה – האם עשיתי הכל כדי להשפיע לבורא. לעומת זאת הבושה בעולם הזה היא פחד אגואיסטי מחשיפה של חולשה שלי.
  • בזמן קריאת הזוהר, רצוי להתאים את תיאורי המצבים בספר למצבים ברורים – אור, כלי, מסך וכן הלאה.
  • רוחניות היא שלמות, ולכן כדי להשיג אותה נדרשת שלמות הרצון – כמו שהרצון לקבל שלך שולט בך כעת, שכך ישלוט בך כל הזמן הרצון להשפיע.
  • כדי להשיג את הדרגות שעליהן כותב הזוהר צריך רצון גדול, שמושג על-ידי יציאת האדם מעצמו כלפי הזולת, רכישת רצונות הזרים נגד האגו שלו, ובצורה כזאת הוא עולה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.12.2010

יום שלישי, 21 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam2.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ב- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 2

  • כשאנו קוראים את הזוהר, כמו גם בקריאת כל כתבי הקבלה, אנו צריכים לראות שהמקובלים כותבים לנו על מצבי הנשמות שלנו. כל המצבים האלה מדברים על איך אנו עושים בחזרה נחת רוח לבורא, שבמגמה, בכוונה הזו, אנו מגלים גם כן את אותה הפעולה ממנו. ואז אנו נכנסים לדבקות – הוא לאדם והאדם לו, ועל מצבי הדבקות האלה הם כותבים ומספרים לנו.
  • במידה שאנו משתוקקים להיות במצבים שעליהם מספר הזוהר, מגיע אלינו כוח האור, מקרב אותנו לזה ומכניס אותנו למצבי הדבקות.
  • רק ההשתוקקות שלנו, התפילה, העלאת מ"ן להיות יותר ויותר במצבים המתקדמים של גילוי ההשפעה ההדדית, גילוי האהבה, נגלה מצבים מתקדמים ומדרגות חדשות.
  • השאלה הגדולה, הסוד הגדול, הוא איך מסודרת המערכת, שמהרצון לקבל ההפוך מהבורא בכל בחינה ובכל העומק שלו, היא מתקנת אותו ומביאה אותו בהדרגה למצב שהוא מבין ומרגיש איך להשתנות כדי להתאים את עצמו למערכת העליונה.
  • אנו לא יודעים איך השינוי עובר עלינו, אך אנו לומדים על מבנה המערכת בתור סגולה, וככל שאנו מתקדמים למצב של ייאוש מכוחותינו, ותולים מאין ברירה את עצמנו במערכת העליונה, ולאחר מכן מבינים שזה לא מאין ברירה, אלא שזו דווקא שמחה גדולה שיש לנו תלות כזו, אז אנו עוברים בהדרגה להתכלל בה, ומוכנים שאותה המערכת תעשה בנו את כל הפעולות הנחוצות כדי לשנות אותנו בהתאם אליה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 16.12.2010

יום חמישי, 16 דצמבר 2010 אין תגובות »

img_1321.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות ל"ב, שיעור 5

  • לפני שלומדים תורה צריכים לדעת מה ובשביל מה לומדים – מה זה ייתן לי. זה העיקר כי זה האמצעי היחיד שעל-ידו אנו יכולים להשיג את המטרה.
  • רק לאחר שהאדם מגלה את היצר הרע שלו הוא לומד תורה – אז יש לו קשר עם המערכת שעוזרת לו להשתנות.
  • "תורה" – מכשיר לתיקון האדם עד תכונת הבורא.
  • קודם כל אני צריך לגלות מה יש בי שאני צריך לשנות; לא מה אני יכול לקבל מזה, אלא מה מקולקל אצלי ומה צריך להיות מתוקן. עלי לצייר את 2 הצורות האלו לעצמי בצורה כמה שיותר ברורה, ואז לצפות לישועה – שהכוח הזה יעזור לי לעבור ממצבי לצורה המתוקנת.
  • לימוד תורה לשמה – לימוד על-מנת להשפיע, ללא כוונה לשום רווח פרטי.
  • אותיות – כוחות שפועלים מראש עולם האצילות לנשמות, ובעזרתם אנו מתקרבים לתיקון.
  • מערכת האותיות נבראה כתוצאה מהשבירה, ולכן יש בה את כל צורות השיתוף בין בינה ומלכות שאנו צריכים לקבל.
  • צורת האותיות היא צורת הרצון לקבל שמקבל בהשפעה. האות עבורי היא סימן למה שאני צריך להרגיש בתוכי כאופי, כתכונה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 6.12.2010

יום שני, 6 דצמבר 2010 אין תגובות »

321.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "מי ברא אלה", שיעור 3

  • "מי ברא אלה" – איך ג"ר דאצילות (מ"י) ברא את ז"ת דאצילות (אל"ה).
  • אנו צריכים להשתדל למצוא בינינו את החיסרון, איך לעלות למלכות דאצילות ולהתכלל באח"פ דבינה. החיסרון הזה הוא מגיע מתוך חיסרון של האדם להתכלל בסביבה, כי מלכות דאצילות מרגישה רק את החיסרון הזה.
  • בזה שאתה מממש את ההתעוררות שקיבלת מלמעלה בחיבור עם האחרים, במסירות נפש, בצורה שאתה יוצא מעצמך כלפי האחרים, אתה משיג את הנשמה שלך. לכן אפילו אם אתה עוסק בתיקון הנשמה שלך באופן פרטי, זה לטובת כל העולם.
  • ההבחנות והפעולות שהאנושות צריכה להשיג בדרך ההתפתחות הן מאד עמוקות, רבות ודורשות זמן, ולכן עלינו להבין שאנו יכולים לעבוד רק במקום שהבורא נותן לנו לעבוד בו בזמן נתון.
  • בכל פעם שהאדם לא מימש את ההתעוררות שנתנו לו מלמעלה, אז התנאים שבהם הוא יהיה צריך לממש את ההתעוררות הזו הופכים לגבורות, ואז בפעם הבאה יתנו לו תנאים פחות טובים. לכן הכל תלוי בתשומת הלב שלנו.
  • "חבר" – מי שעובד בכל הכוח שלו לחיבור.
  • ברוחניות, אם אתה לא נותן את מה שאתה צריך לתת לחברה, נקרא שאתה גונב. לכן אנשים שמגיעים לקבוצה צריכים לדעת שהם תורמים את כל הכוחות שלהם לחיבור, ואם לא אין להם מקום.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.11.2010

יום ראשון, 21 נובמבר 2010 אין תגובות »

wave.jpgחלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ח, שיעור 6

  • השורש הרוחני יורד ומתלבש בעולם הגשמי פעם אחת בהיסטוריה, אך הוא נותן לנו רק תוצאות. ואנחנו מדברים על השורשים שאליהם אנו צריכים להידמות. לכן אנו קוראים את הסיפורים כביכול הכתובים בזוהר, אך אנו צריכים לתאר לעצמנו אותם התכונות, הכוחות, והפעולות שמחברי הזוהר גילו, ולא ומקרים בעולם הזה.
  • "שגגות" – המצבים ההתחלתיים שלי – לא מה שעשיתי אלא מה שאני מגלה. מתגלה החטא, חלק מהשבירה.
  • "זדונות נעשים כשגגות" – כאשר אני שומר על עצמי לא לקבל על-מנת לקבל.
  • "גיהנום" – לקבל על-מנת לקבל – אין דבר הגרוע מזה. "גן עדן" – בינה – אם אני עובד כמוה, אני מרגיש שאני נמצא בגן עדן.
  • הכל זה בכוח הבקשה להתחבר עם הזולת שאני מעלה, ואז מגיע כוח מלמעלה שעוזר לי להתחבר.
  • העיקר היא הכוונה בזמן הלימוד – איך אנו יכולים להשתמש ברצונות שלנו, ושטקסט הזוהר "יצלצל" ברקע.
  • עלינו רק להשתדל לאתר את מקום החתך בינינו ולבקש תיקון.
  • אנו מתקדמים תמיד מזה שאנו מגלים עוד חלק מהרצון לקבל המקולקל שלנו, ומהמקום הזה אנו צריכים לראות את קשר המצב עם המטרה – שהרצון לקבל המקולקל לא מרחיק אותנו מהמטרה, אלא נותן לנו אפשרות להתקדם אליה, כי אנו מביאים אותו לתיקון.
  • כל אחד שייך לדתו ואין לאף אחד זכות לשנות בהן משהו, מכיוון שאין בין הדתות והאמונות המוכרות לנו כל קשר לרוחניות, אלא לתרבות בלבד.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

302 Found

Found

The document has moved here.