מתוך משבר לעבר חיים רוחניים – ביחד
לכל אורך ההיסטוריה, חברות רבות ניסו לאמץ וליישם שיטות כאלה ואחרות, כדי לארגן לעצמן חיים טובים יותר על שטח האדמה הקטן שלהם ולהימנע ממצבי משבר. חלקן הצליחו וחלקן כשלו. מי שהצליח, הצליח רק לטווח קצר, משום שכוח האגו שטבוע באדם מלידתו, חזק יותר מכל שיטה חברתית מתוקנת. כמו שכתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית, פרק ח, כ"א).
בימינו, בעקבות משבר שמתגלה בכל העולם ובכל התחומים, רובנו הגענו כבר למסקנה שהאגו הפרטי שלנו לא מוביל אותנו לשום מקום. אנו מתחילים להבין שהדרך היחידה לצאת ממצב של משבר ולהגיע לחיים טובים יותר היא באמצעות צורת חיים אלטרואיסטית, שבה צריך להיות לנו אכפת מהאחר אפילו יותר מאשר אכפת לנו מעצמנו.
על-פניו נראה שזהו הפיתרון לבעיית משבר העולם. אך למען האמת, גם את השיטה הזו ניסו ליישם בעבר עמים וחברות אחרות ברחבי העולם והיא נחלה כישלון חרוץ. לראייה, למרות הניסיון הכן ליישם את הכלל "אחד למען כולם וכולם למען האחד", החברה הקומוניסטית הגדולה בעולם, רוסיה, התפרקה לרסיסים. מדוע קרה כך? כי היה חסר לחברות מסוג זה מרכיב מרכזי, מעבר לרצון האמיתי לעזור לאחר.
מאהבת הבריות לאהבת הבורא
חכמת הקבלה מלמדת ששום חברה לא תוכל להאריך ימים, כל עוד המטרה ההתחלתית והסופית שלה, לא תהיה רצון בלתי מתפשר להגיע דרך אהבת הבריות לדבקות עם הבורא. דבקות בבורא פירושה, התאמת תכונת האדם האגואיסטית מלידה לתכונת הבורא, תכונת האהבה, כלומר שאנו מחויבים ללמוד לקבל תענוג מנתינה ולא מקבלה. כשיקרה כך, תיפתח בפנינו מציאות העולם הרוחני, עולם שהמקובלים מכנים "עולם האמת".
לכן רק חברה שתשתית את היסודות שלה לא רק על שיטות התנהגות ראויות בעולם הזה, אלא תחשוב גם על התפתחות רוחנית ומעבר לחיים רוחניים בעולם שמעבר, היא החברה היחידה שתאריך ימים ותזכה להגשים את מטרת הבריאה.
עוד בשיעור:
• קיימת מטרה אחת לבריאה ואם אנו רואים שיש הרבה פעולות ללא קשר ביניהן, הבעיה היא בנו ובראייה שלנו.
• בכל פעולה חייב להיות "סוף מעשה במחשבה תחילה" – עלי לקשור כל פעולה למטרת הבריאה הסופית – דביקות.
• אי השתתפות בחברה מונעת כניסה לרוחניות. לא מספיק לא לגנוב, אלא צריך להיות שותף פעיל ולהוסיף כל פעם יותר ויותר. רק כך ניתן להגיע לערבות בין החברים וממנה לרוחניות.
• מה זו ערבות? ערבות זה להרגיש את עצמי אחראי על כל החברה ולפי מידת האחריות שאני מגלה בתוכי, להשלים אותה. עלי לקשור זאת עם כל הפעילות שלי.
• אם יחשבו עלי שאגיע לערבות אגיע לערבות ואם לא אז לא. כל אחד הוא תוצאה מהמחשבות של האחרים עליו. ההדדיות הזאת, שכל החברה מחייבת את כל חבריה וכל חבר צריך לחשוב כיצד הוא מחייב את כל החברה, זאת הערבות.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "מתן תורה", ספר "קבלה למתחיל", אות י'
כתיבת תגובה
