רשימות משיעור הקבלה היומי – 10.3.2010

img_1321.jpgחלק א’: זוהר לעם, פרשת “חיי שרה”, אות צ”ג, שיעור 4

  • בזמן הלימוד, על כל אחד לחשוב שרק יחד אנו יכולים, רק בערבות הדדית, ורק על זה אני חושב ומבקש מהחברים בפנימיותי, שיחשבו על זה ויחזקו אותי ואני אותם, וזה מביא את היגיעה האיכותית ביותר.
  • “עפרון” – רצונות שבהם האדם לא מרגיש רווח, אלא הרגשת חושך.
  • כל השמות הכתובים בזוהר הם חלקי הנשמה הכללית, וחלקי כל פרט בתוך אותה המערכת. כל אחד צריך לתאר שאלה הם חלקי הנשמה שלו ומעשים המתבצעים בה, והוא יצטרך לעבור על כולם; זה נקרא, לכתוב או לקרוא את התורה.
  • “אברהם” – מידת החסד, ההשפעה, התיקון הראשון שיש לנו אחר החטא.
  • “שדה” – חלק הרצון שאפשר לתקן; “מערה” – חלק הרצון שאותו לא ניתן לתקן.
  • “מערת המכפלה” – הדרגה החדשה של אברהם, בה הוא קובר את המלכות – שרה, ומתעלה ומתקדם בתיקונים. “מכפלה” – כשמלכות ובינה נמצאות בחיבור ביניהן, וניתן לתקן את מלכות בעזרת בינה.
  • אדם המתקדם רוחנית, הוא מי שלא רגוע ונותן כל הזמן יגיעה, אך במקביל לא דורש תוצאות ממעשיו.
  • התקדמות בדרגתנו, נקרא שבזמן קריאת הזוהר, אני דורש מהחברים שנהיה כמה שיותר צמודים לכוונה, לקבל את הכוח להיתקן, שנוכל לחוש במעט את הספר.
  • כל הפעולות הכתובות בזוהר, הן רק בינינו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכונות”, אות כ”ו, שיעור 7

  • “צמצום ב'” – צמצום המלכות, שלא מסוגלת לתקן את עצמה באזור שבו פועלת בחינה ד’; עליית מלכות לתפארת.
  • בפרצוף קטנות, בינה ומלכות נמצאות יחד, אך המלכות מצומצמת והבינה שולטת.
  • “שבירה” – חוסר חיבור מלכות עם בינה, כשבחינות ב’ ו-ד’ לא יכולות להתחבר; זהו גילוי ההפרש האמיתי בין תכונות הבורא והנברא, שכתוצאה ממנו מגיעים אחר כך לדבקות.
  • עליות וירידות ברוחניות, זה בתכונות, באיכויות.
  • אם יש לך מסך, כמה שהעביות שלך גדולה יותר, אתה גדול יותר; אם אין לך מסך, כמה שהעביות שלך קטנה יותר, זה טוב יותר.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות ס”ח, שיעור 30

  • ברוחניות, לפרט וכלל יש משקל שווה; כל אחד או כולם יחד, זה אותו הדבר.
  • אף אחד לא יכול להיתקן, להיות בריא, אם חלק אחד חסר, ולכן אדם אחד יכול לגרום לזעזוע בכל העולם.
  • באדם תלויה יגיעתו הסגולית בלבד, ולכן כלפי הרוחניות כולם שווים.
  • לצאת מגלות לגאולה – לצאת מרצונות לא מתוקנים, לרצונות מתוקנים.
  • ההסתרה על מידת היגיעה הסגולית של הזולת, עוזרת לנו לקנא בו וכתוצאה מכך להתקדם, ובשלב מאוחר יותר, להתחבר עימו – לרכוש את כליו ולהיעשות עימו כאחד.
  • היגיעה היא לא בתוך הכלים עצמם, אלא במאמץ לברר את הפער בין האור והכלי, בין הבורא והנברא; היגיעה כולה מכוונת לאותה נקודת הבריאה בין “יש מיש” ו”יש מאין” – מי הוא ומי אני.
  • כל הבחירה החופשית, נמצאת בעובדי ה’ שיש להם 2 קווים – “לב”, ו”נקודה שבלב”. לכן רק הם יכולים לקבוע במה לעסוק, ולכוון את עצמם – להעדיף את ה”נקודה שבלב” על פני ה”לב” בכל דבר ודבר, ובזה הם משפיעים על העולם וסדריו.
  • כל הכלים הגדולים קיימים דווקא ב”אומות העולם”; בעביותם הם עוזרים לכלים הזכים – “ישראל”, להתקדם, ובזכותם, עוזרים “ישראל” ל”אומות העולם” להגיע אל המטרה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button